ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה [...] בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב [מו, טו- כג].
"כל הבריאה, מלבד יוצר הכל שהוא אחד ומיוחד, כל שבבריאה היא כפולה. שמים וארץ, אור וחושך, ים ויבשה, חמה ולבנה, טהרה וטומאה וכו'. ישראל, כיון שהם עיקר תכלית הבריאה, הרי גם הם כפולים: יעקב וישראל, תורה שבכתב ותורה שבעל פה, א"י וחוץ לארץ, קדושת המחשבה וקדושת הדיבור. והם לעומת עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא, והן בחינות לאה ורחל אשר בנו שתיהן את בית ישראל [רות ד, יא]. לכאורה שתי נשים אלו נראות כסותרות זו זת זו. אם יש מקום להשפעת עלמא דאתגליא, אין מקום להשפעת עלמא דאתכסיא. אבל לא כן הדבר, כי זה אמנם נכון לגבי טומאה מול טהרה. "לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים" [רש"י, בראשית כה, כג] וכן להיפך. לא הופיע כוכב של ישראל עד שנדחה כחו של עשו. ומשום זה אין מקום שלטון לשניהם יחד בעולמנו. אבל בעולם של קדושה, יש מקום גם לעלמא דאתגליא וגם לעלמא דאתכסיא, וכל אחד מוסיף על השני. בעלמא דאתגליא יש גם בחינת הנסתר; ובעלמא דאתכסיא יש גם בחינת התגלות. דוגמא לכך יש לענין "אין עושין מצוות חבילות חבילות". ואם יש באותה המצווה שייכות גם למצווה השניה, נופל הכלל של "אין עושית מצוות חבילות חבילות" [ברכות מט.].
והנה אמרו חז"ל "אין בין עוה"ז לעוה"ב אלא שיעבוד מלכויות בלבד". עד כמה שאנו מבינים את ההפרש והריחוק בין עוה"ז לעוה"ב, בכל זאת אמרו "אין בין וכו' אלא". מכאן כי גם בעוה"ז שנברא ע"י הבורא היחיד יש גם איזו בחינת אור של עוה"ב.
[...] בעוה"ב יכירו כולם את שם כבוד מלכותו, ויבינו כיצד מהאחד ית"ש יוצא רק אחדות. ואז יתגלה מחשבן של ישראל שקדמה אפילו לתורה, שישראל נבנו מרחל ומלאה (עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא). אבל עד אותו זמן המאושר של גילוי עוה"ב, הרי אסור לקחת אשה אל אחותה בחייה. [...] אולם יעקב בעצמו הוא ג"כ בבחינה של "ישראל", הבחינה של "מחשבתן של ישראל", והמחשבה העליונה היא כי דוקא מרחל ומלאה יבנה בית ישראל. ומחשבתן של ישראל קדמה לתורה [למתן תורה]. לכן בפרשתנו מונים והולכים את הצאצאים גם של לאה וגם של רחל [ע"פ 'פניני הראי"ה' פרשת ויגש].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה
והגאון ר' סנדר גדליהו טְכוּרְֹש זצ"ל (ח"ד)
הסכמת הראי"ה ל'ערכי הכינויים'
סיפרנו בשבועות הקודמים על קורות חייו של הגאון ר' סנדר גדליהו טכורש זצ"ל, ועל קרבתו למרן הראי"ה. ספרנו גם על הספרים הרבים שכתב, ועל ההסכמה שקיבל ממרן הראי"ה לספרו 'קדושת ישראל'.
בשנת תרפ"ט, הוציא הרס"ג לאור את הספר 'ערכי הכנויים' שכתב הרב יחיאל הלפרין זצ"ל בעל 'סדר הדורות', והוסיף עליו הוספות, ביאורים ומקורות. ספר זה זכה להסכמתו של הראי"ה (שאינה מופיעה בספר 'הסכמות הראי"ה'), והנה היא לפניכם, יחד עם דברי הקדמת הרס"ג:
"חות דעת של גאון הגאונים יקר מזהב (מד"ר ויקהל פ' מ"ט), מכסף (שם) ומפנינים (סוטה ד') צרור המור (מד"ר שה"ש), אשכול הכפר (שם) הנותן אמרי שפר (סוטה י"ג), כקש"ת מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל חונה בעיה"ק ירושלים, תובב"א:
"הנני בזה להגיד לעם ד' על דבר מפעל אמת, מעשה ידי גבר חכם בעֹז, הרב הגדול בתורה ויראה, מחבר חבורים מחוכמים, מו"ה סנדר גדליהו טחורש שליט"א, שהיה רב ושו"ב במושב חיטין, אשר למזרחי באה"ק ת"ו. והאי גברא כבר אתמחי בספריו, שמצאו חן בעיני רואיהם. וכעת הגדיל מעשהו לחבר ספר בתור מוסף על ספר המופלא "ערכי הכנויים" אשר להגאון הקדוש בעל "סדר הדורות" ז"ל. ונפשו חשקה לחדש את אורו של הספר הגדול ההוא ולהוסיף עליו תוספת מרובה, אשר אסף וליקט בחריצות רבה, על כל אות ואות מערכי הספר הקדוש הנ"ל. והנה תקותי חזקה, שכאשר יופיע הספר "ערכי הכנויים" מחודש בסידורו עם ההוספות של הרב הגדול והמעיר הנ"ל, יתקבל ברב תשואות חן מכל חוגי התורנים אוהבי דברי חפץ. וכדאי הדבר להחזיק בידי הרה"ג המחבר והמו"ל למען תשיג ידו, לזכות הגאון "בעל סדר הדורות" ז"ל, אשר אסף בזרוע עזו, אספת חכמים רבת הערך, על הכנויים בהרבה מהראותיהם, על פי דרשות חז"ל בנגלה ובנסתר, מצורף עם אוצר גדול אשר הוסיף מדיליה בעמל נפשו הרה"ג המוסיף והמעיר הנ"ל. וכאשר הספר היקר והקדוש הזה, עם ההוספות, עולה לכמות מרובה מאוד, שאין ביכולתו של הרב המחבר והמו"ל להדפיסו בפעם אחת, על כן הסכימה דעתו היפה להו"ל בחוברות חלקיות, עד אשר יופיע בהדרו כל הספר בשלמותו בע"ה. ואבקשה בזה מכל אוהבי תוה"ק ומחזקי ידי מגדליה ומאדיריה, לקבל באהבה את החוברות היקרות מידי הרה"ג המחבר שליט"א למען חזק את ידיו, להאיר את האור הגדול של כל הספר הנפלא הזה בכליל שלמותו, וזכות הרבים תהי' תלוי' בהם. והנני בזה חותם בברכה לכל אוהבי תורה ולמחזיקיה, מרחיבי גבולותיה ומעטרים כבודה.
כנה"י, ונפש מברכם מקודש, המצפה לתשועת ד' על עמו ועל נחלתו בקרוב:
הבעה"ח אור ליום ט"ו טבת, תרפ"ט פעה"ק ירושלים תובב"א
אברהם יצחק הכהן קוק".
"אמת מארץ תצמח"
ספר נוסף שכתב הרס"ג טכורש, נקרא 'ילקוט הצמחים'. ספר זה יצא לאור בשנת תשי"ג ע"י בנו, הרב כתריאל טכורש זצ"ל, ובהקדמתו הוא מספר על הרקע לכתיבת הספר:
"אאמו"ר שליט"א, הרב המחבר, פירש יפה את דברי הגמרא (בסוטה ד' י"ד ע"א) "דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה לא"י, וכי לאכל מפריה הוא צריך, או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו לישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי".
והכוונה, אחרי שיש בפירות רוחניות ותיקון נשמת האדם המושפעת מהם, זה יתכן לאדם הצריך תקון, והשפעה רוחנית, אבל משה רבינו שהיה איש אלקים, שנאמר עליו והאיש משה "משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" האם גם הוא זקוק לאכל מפירות ארץ ישראל, למען למצוא את יניקתו הרוחנית ותיקון נשמתו והשפעה נאצלה מתוך אכילת הפירות? "וכי לאכל מפריה הוא צריך"? ע"ז באה התשובה, שהוא התאווה לאכילת פירות כדי שיקיים בהם מצוות התלויות בארץ מה שלא יכול לקיים בחו"ל.
והנה, מונח לפנינו ספר הקודש שלנו, החל מהתנ"ך עד שני התלמודים, המדרשים וכל מקורות דברי חז"ל, שחובר ע"י אאמו"ר שליט"א הרה"ג כמוהר"ר אלכסנדר גדליהו שליט"א. הספר מכיל קרוב לשבע מאות ערכים וכולל כל צמח, נטע, פריו עשב, אשר בשדה הספרות התורנית והמדרשית.
[...] הספר 'ילקוט הצמחים' מוקדש כולו לארץ ולטהרתה, אוסף וליקוט, לקוטי בתר לקוטי, של כל הצמחים, הפירות והירקות למיניהם ושמותיהם. כאן מצא את ביטוי נפשו ואת סגנונו הטבעי, הנוגע בלבו המלא אהבה וחבה לארץ על כל גדותיו. יצירה זו משמשת בבואה נאמנה למהלך רוחו, לרעיונותיו ולשאיפתו בחיים".
ספר זה זכה להסכמות רבות, ביניהם של הרב יוסף צבי קאליש, אב"ד בני ברק, הרב משה עמיאל רבה של תל אביב, והרב יהושע קניאל רבה של חיפה. גם הגרי"מ חרל"פ כתב הסכמה לספר, ובה הסתכלות מעמיקה על תוכן ומהות הספר:
"חודש כסלו תש"ו לפ"ק
אורך ימים ושנים דשנים ורעננים, לכבוד האי סבא יקירא מלא אורה וכל מידה יקרה, האיש הנעלה הרב הגדול מוהר"ר אלכסנדר סנדר גדליה טכורש שליט"א.
בעונג רב קיבלתי את ילקוטו הנפלא ״ילקוט הצמחים״. ברכה מרובה הביא בילקוטו זה, לעמוד על כל הצמחים,טיבם ושמותיהם, הנזכרים בדברי חז"ל, במדרשים ובשני התלמודים. חוכמה שיש עמה מלאכה, ורבת הערך היא זו. ולכל זמן, הגיע גם תורם של הצמחים, שבקביעת שמותיהם עלי אדמות, יפיקו נוגהם, טעמם וריחם כמלפני מארת ה׳ של ״ארורה האדמה בעבורך וכו׳, וקוץ ודרדר תצמיח לך״, ולמען יקויים "אמת מארץ תצמח", שכן מידתו של כל דבר בקריאתו בשם, מתעורר מרום שורשו ומתכונן לקראת מילוי תפקידו. מוקירו ומכבדו, מברכו ומעתיר בעד שלומו, יעקב משה חרל"פ".
['ברכת מרום' עמ' פא-פב].
באותה הקדמה לספר, מוסיף ומספר הרב כתריאל טכורש על אהבת ארץ ישראל הגדולה שקננה בליבו של אביו - מחבר הספר:
"כלום בן מעיד על אביו?... אבל רק לגלוי מלתא בעלמא, הנני בא להגיד לאדם ישרו בלי משא פנים, מיום שעמדתי על דעתי והכרתי את מאויי נפשו המית רוחו-ותכונת נפשו של אבא מארי שליט"א, אני יכול להגיד ולקבוע את מדת אהבתו וחיבתו לציון וירושלים, לארצנו ההולכת ונבנית אהבה וחבה לבלי מדה ולבלי גבול, אהבה הפורצת מנבכי נשמתו וממבוע הלב. מראשית ניצני התחייה בתקופת חבת ציון, אנו רואים אותו כאחד הראשונים שנכנס לפני ולפנים בעבודה הא"י בהתמסרות הראויה, בחום נפשו ולהט נשמתו. אחר זה אנו רואים אותו כאחד ממנהיגי היהדות הציונית-הדתית בפולניה המדינה. כולו מסור בלב ונפש לעבודה למען בנין הארץ ממש עושה ומעשה. מטיף ונואם, נודד מעיר לעיר, להחדיר את הרעיון הנשגב של בנין הארץ עפ"י תורת ישראל. והוא אינו יודע לאות, שקדן הוא בעבודה קדושה זו. ואהבתו וחבתו לארץ באו לידי ביטוי לפני עשרים וכמה שנים כשהתחמק - ממש התחמק - ממשפחתו ומקרוביו, מסביבתו ומרעיו וידידיו המרובים שכבדוהו מאד, כמו רבי זירא בשעתו שהשתמט מר' יהודה רבו ועלה ארצה (ראה סנהדרין ק"י ע"ב) סבל יסורי ארץ ישראל, נתן את כל יחסיו עם הגולה, עוזב את משרתו והשתזר בשרשרת הבניין, הלך לכפר חיטין בתור רוב ושו"ב, והתענה באשר התענה, והכל באהבה ובחיבת הקודש והמקדש. אהבה לכל יצירה ובנין, לכל נטע ופרח, לכל גבעול וקנה, לכל פרי וירק, מלא רגשות עלומים התלהבות חסידית ולהט קודש לכל מפעל הבניין ההולך ומתפתח ומתקדם אהבתו זו - באה לידי ביטוי נאמן ולידי התגלמות והמחשה בטפולו המסור בהצמח והירק, יצירי הטבע הנהדר, באשר אף הם משמשים גורם ליסוד חיינו, ולבנין תקומתנו בארץ הזאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
