ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההלכה מדריכה אותנו בעיקר בנושא חיי הקהילה, המשפחה והפרט; אם-כי יש בידינו עקרונות כלליים: אין לנו היום תשובה תורנית מפותחת מפורטת ומספקת על השאלה: כיצד מנהלים את המדינה היהודית על-פי תורת ישראל. לכן המושג "מדינת הלכה" הוא פיקציה עיתונאית. ההלכה - כפי שהיא כיום - איננה מסוגלת לנהל מדינה.
האתגר המדובר מחייב גיוס כל הכוחות התורניים, האקדמאיים והאינטלקטואליים במאמץ מאוחד וממוקד בהיקף לאומי, מאמץ שעשוי לארוך כשניים-שלושה דורות. ההתחלות של היום - וגם מדור זה בכללם - הן התחלות בכיוון הנכון, אבל אנו רק בתחילת הדרך.
אם אכן כך, דרוש שלב ביניים. כשאנו מדברים על מנהיגות אמונית, אנו מדברים עדיין על מדינת ישראל במסגרת המשטר הקיים. בשלב זה יהיה המשטר במדינת ישראל משטר דמוקרטי, אלא שהאוריינטציה שלו תהיה יהודית. ההבדלים הגדולים שבין הדמוקרטיה בתקופת בן גוריון, לבין זו של תקופתנו, תקופת אהרן ברק, מלמדים על הגמישות המהותית של המשטר הדמוקרטי והמנעד הרחב שלו, מה שיאפשר, עדיין במסגרת המשטר הנוכחי - ולמרות הסתירה המובנית בהגדרה לכאורה - "דמוקרטיה יהודית".
שלב זה הכרחי, לפחות משתי סיבות: הראשונה - השגת היעד של מדינה יהודית תורנית דורש מהפכה תודעתית-רוחנית קודמת, שממהותה, אם רוצים שתהיה כנה אותנטית ולא תלוית-כפייה, דורשת זמן. השנייה - מאמץ היצירה הלאומית המדובר, מחייב כתנאי קודם, הנהגה שמבינה את משמעותו ומסוגלת להוביל אותו - הנהגה אמונית.
עולה מן הדברים שבשלב הראשון - "דמוקרטיה יהודית" - ודאי וודאי שזכות המחאה וההפגנה אמורה להישמר. גם לכשנזכה בשלב ב' ובעקבות תהליך היצירה האמור לעצב מדינה יהודית תורנית כראוי לנו, אינני רואה מדוע לא תישמר זכות זו . אינני מכיר אמנם מקורות בעד או נגד, אך התחושה הראשונית שלי אומרת שמנהיגות יהודית, מנהיגות העולה מן העם ופועלת איתו ולמענו, אמורה להיות קשובה לו ולחפוץ בדו-שיח עימו, דבר שמתנהל, בין היתר, באמצעות המחאה וההפגנה.
אינני יודע לומר כמובן כיצד יראה המשטר התורני האמור, אך אין לי ספק שהוא יהיה משטר צדק וברוח התקופה, ואם היותו כולו מושתת על אדני תורת ישראל - ודווקא מתוך כך - הוא ידע גם לקחת כמה וכמה אלמנטים חיוביים שפיתחה הדמוקרטיה המערבית ולשלבם כראוי. זכות המחאה וההפגנה האזרחית נראית לי כאחד מהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
