ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דוד המלך, הגדול והצדיק מכל מלכי יהודה וישראל, לא זכה לבנות את המקדש בירושלים רק מפני שהרג אנשים, גם אם הרג באופן מוצדק וחוקי. אי אפשר לבנות את בית השם על דמים. ראוי לציין ששלמה המלך, בנו של דוד ויורשו, שבנה את בית המקדש הראשון איננו מתואר בתנ"ך כאדם שלחם במלחמה כזאת או אחרת. השלטון שלו אמנם הוציא להורג פושעים ובוגדים, אך שלמה עצמו מעולם לא נחשב על ידי דורו או דורות מאוחרים יותר כאיש דמים.
בדברי חז"ל אף נמצא שמשה רבנו עצמו נענש על ידי הקב"ה מפני שהרג את נוגש העבדים המצרי, על אף שעשה זאת בצדק. משה שוהה כמעט שישים שנה בגלות, הרחק מאחיו במצרים, ככפרה על ההרג הזה. התורה מצווה אותנו להקים ערי מקלט שאליהן יגלו אנשים שהרגו, אפילו בשוגג. די לומר שהתורה מתנגדת לנטילת חיי אדם, גם אם היא בהחלט מתירה זאת כשיש צורך להציל יהודים או בנסיבות חריגות אחרות.
במהלך הגלות הארוכה של העם היהודי ידעה החברה היהודית אך מעט מקרי רצח בקרבה. פשעים אישיים אלימים היו עניין נדיר בארץ-ישראל כמעט בכל המאה שחלפה. היו, לצערנו, מקרי רצח פוליטיים, רציחות שנעשו ממניעים אידיאולוגיים, כמו של דהאן, ארלוזורוב ורבין, אך האוכלוסייה היהודית הכללית חשה בטוחה ולא חששה מרצח אקראי של ישראלים על ידי ישראלים. המצב הזה השתנה בעשור האחרון. העולם התחתון בישראל הלך והתחזק עם הזמן ונעשה אלים יותר ועשיר יותר. המלחמות הפנימיות בעולם התחתון הפכו פומביות ואכזריות יותר, מה שהביא לכך שאנשים חפים מפשע נפגעו כחלק מהנזק ההיקפי שגרמו המלחמות האלה. נראה שלמשטרה ולבתי המשפט אין כוח להתמודד עם הבעיה. כמעט שלא חולף יום שלא מדווח בו על רצח, ולרוב מזוויע ומזעזע, של ישראלים על ידי ישראלים. ילדים שקמים על הוריהם, שכנים על שכניהם, בעלים על נשותיהם ועוד - כולם חלק ממנת ההרג היומית. גם קטטות שיכורים בפאבים בלילות שבת מובילות לא פעם לרצח. ילדים מביאים סכינים לבית הספר, ובסופו של דבר, באופן בלתי נמנע כמעט, יש דקירות, וגם הפעם הרשויות אובדות עצות ואינן יודעות כיצד להתמודד עם הכיעור הזה ועם השפעותיו על החברה. נראה אולי שאין מגזר בחברה המגוונת מאוד שלנו שלא נגוע בבעיה הזאת.
לתמונה הקודרת הזאת אפשר להציע כמה פיתרונות קלים או מיידיים, אך ברור שחינוך לדרך-ארץ, לסובלנות ולוויכוחים לא אלימים הוא הפיתרון היחיד שיעזור לחברה שלנו בטווח הרחוק. בכל בית-ספר בישראל וגם בכל בית ומשפחה צריך להדגיש את הציווי "לא תרצח". העובדה שכמעט לא היתה פשיעה אישית אלימה בחברה היהודית בעבר התבססה על חינוך כזה שחזר והדגיש את הדברים שוב ושוב. הוא התבסס גם על חברה הומוגנית הרבה יותר מהחברה שיש בישראל היום. הניסיון המודע של הציונים הראשונים ליצור כאן "יהודי חדש" יצר אישיות הרבה יותר תוקפנית מזו של "היהודי הישן" שחי בגלות. אך במקביל לחיזוק הנחוץ, והראוי לכאורה, של הכוח הפיזי של היהודים, הופיעה גם שחיקה הדרגתית באיסור על אלימות ורצח. אם נוסיף לזה את העובדה שעולים רבים סובלים מקשיי קליטה, עולים שרבים מהם באו בלי שום רקע יהודי מארצות שבהן אלימות ורצח נפוצים מדי, לדאבון הלב, העניין רק יסתבך עוד יותר.
חכמי התלמוד הזהירו אותנו שיום קיבוץ הגלויות יהיה יום קשה מאד, ונראה שהאלימות ומקרי הרצח הפושים בחברה שלנו הם אחד הגורמים לקושי הזה בחברה שלנו. אנחנו צריכים לחזור בלי הרף על המנטרה "לא תרצח", עד שתחלחל לכל חלק ומגזר בחברה היהודית. בסופו של דבר, היא תשפיע לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
