ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דוכני הנחת תפילין וחלוקת נרות-שבת או שיעורי תורה "מחופשים", סיפורי מופתים או הוכחות שכליות, גרעינים תורניים או ישיבות מיוחדות לבעלי-תשובה, הוראה בבתי-ספר חילוניים או ערוצי תקשורת ייעודיים, ואולי מרכזים להפצת יהדות בהודו?
בדרכי קירוב הרחוקים הרצויות בדורנו, המיועדות להרוות את הצימאון הרוחני הגדול בימינו, תעסוק הקומה התורנית השבוע.
בדרכי קירוב הרחוקים הרצויות בדורנו, המיועדות להרוות את הצימאון הרוחני הגדול בימינו, תעסוק הקומה התורנית השבוע.
בית חרושת?
הרב יהודה ויינברג שליט"א, ישיבת "אש התורה"
כשאבי, הרב נח ויינברג זצ"ל, שנפטר בי"א שבט לפני שנה, עמד לפני פתיחת ישיבה לבעלי תשובה, פנה לראש הישיבה שלו בכדי לקבל את ברכתו ואת רשותו לפתיחת הישיבה.
רבו ששמע את רצונו של אבי זצ"ל ואת תוכניותיו אמר לו: "בית חרושת לבעלי תשובה?! אין כזה דבר! זה לא יעבוד". אך אבי התעקש ואמר לו: רבי, הרי כתוב שהיהודים צמאים לעשות רצון קונם, אם אתן לאדם צמא לשתות מים האם הוא לא ישתה?! ועוד כתוב בחז"ל: "תורה ציוה לנו משה מורשה" - אל תקרא מורשה אלא מאורסה - התורה היא כארוסתו של האדם, ואם אציג בפני אדם את ארוסתו האם יפנה את גבו אלי? כששמע זאת רבו נתן לו את ברכתו להמשך הדרך.
קירוב רחוקים בימים הללו לא יכול להיעשות בדרך של בית חרושת. אין אפשרות שאדם שאינו מאמין וחי שנים רבות ללא קשר עם אלוקים, יוכל להשתנות בלילה אחד, ולכן צריך להציג את דרך התורה בצורה מכובדת ומושכת, כדי לגרום לאנשים לעשות את הצעד הראשון ולהתקרב. כמו שאם תציע בצורה לא מכובדת משקה לאדם שחזר מדרך ארוכה - הוא לא ייקח, או אם ננסה להציע שידוך לחבר, אך לא בזהירות ובמשנה רגישות אין סיכוי לשידוך כזה לצאת לדרך, כך גם בקירוב רחוקים.
ישנו צימאון גדול לתורת ה', אך עם זאת דרך הקירוב צריכה להיות בצורה שתגרום לאדם לחזור מרצונו, ולרצות ללמוד ולהעמיק עוד ועוד. הדרך היחידה שאפשר לגרום לאדם להכיר ולבנות את מערכת יחסיו עם אלוקים, היא על-ידי שמציגים בפניו את התורה ואת יופייה ואז בן-אדם ירצה להתקשר ולהעמיק את הקשר לאלוקיו ולתורתו - בעיקר מיוזמתו.
התורה כשמה כן היא - הוראה, "תורת חיים" - היא ההוראה לחיים. ובכל שלב שבו נמצא האדם יוכל למצוא בתורה את ההוראה לחיים. עם-ישראל הוא עם מיוחד שבו כל אחד ואחד רוצה להתעלות בכל זמן. החובה שלנו היא להכיר בין התורה הנפלאה הזאת לעם המיוחד הזה, מתוך תפיסה שההכרות הראשונית נעשתה בזמן מתן תורה ועכשיו אנחנו מחדשים אותה.
נביא מספר דוגמאות: הרי כל אחד מאיתנו מכיר את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", אך האם אפשר להכריח בן אדם לאהוב את השני? האם אהבה היא כוח עליון או שאהבה היא רגש שבונים אותו? אם נציג בפני האנשים את הדרך שבה התורה מלמדת את האדם לאהוב את האדם השני - נקרב אנשים לתורה. אם ניקח את הציווי להקפיד על כבוד האדם וחירותו ולא לשעבד יהודי, שהוא אחד מהיסודות שעליהם מבוססים ערכי היהדות, ונשווה אותו לממלכות קדומות כרומי וכדו' שהתבססו על כוח האדם ועל התפיסה של "כל דאלים - הוא זה ששולט", נלמד איך לנהוג ולהקפיד על כבוד האדם וחשיבותו, וכך נתקשר אל השם, אל האהבה האמתית והכבוד האמיתי.
התורה גם נותנת לנו את הכלים להבין ולהפיק את מלוא התועלת מחיי היום-יום, ואפילו ללא קשר ישיר ליהדות, משום שהרבה אנשים שאינם קשורים ליהדות היו רוצים לדעת למשל האם כל ההנאות בעולם, כגון לאכול ארוחה טובה, היא שוות ערך להנאה שיש לנו מילדינו, ואם-כן איך יוכל האדם להחליט היכן "להשקיע" את זמנו. תורת החיים נותנת הוראות לכל הדברים האלו, ועל-ידי העמקה ולימוד תכנים אלו, ניתן לקרב אנשים לתורה.
אמון באמונה
הרב ידידיה ליבוביץ' שליט"א
אגף התשובה של קוממיות ור"מ בישיבת ההסדר 'בינות' רעננה
קודם כל צריך לזכור ולהרגיש ("וידעת היום והשבות אל לבבך") שכולנו, כל אחד מעם ישראל - הינו הבן של המלך, והמלך אוהב אותו אהבה אין סופית, בלי שום קשר למצב שבו הוא נמצא. אדרבא - ככל שהבן מתקרב לאבא - האבא יותר שמח, וככל שהבן מתרחק כך כואב לאבא, והאבא יותר מתגעגע וחפץ בקרבתו של הבן. פשוט כי האבא - המלך - מלך מלכי המלכים אוהב אותו בלי סוף...
מפי מו"ר הרב יהושע שפירא שליט"א שמעתי הרבה פעמים שבדור שלנו ב"ה אין משבר אמונה. רובו המוחלט של עם ישראל מאמין שיש אלוקים, "כח עליון", "משהו" וכו'. המשבר החמור של הדור שלנו הוא דווקא משבר אמון. כלומר, יש אלוקים, אז מה? מה זה קשור אלי? הבעיה היא באמון שהקב"ה הוא טוב, שהוא רוצה שיהיה לי טוב ולעולם כולו, שהוא רוצה אותי "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי..."
זה לא נשמע אמין...
כל מי שעוסק בתחום התשובה רואה בבירור את העובדה הזו. היום כמעט אף אחד לא שואל "תוכיח לי שיש אלוקים", "איך התורה מסתדרת עם תיאוריית האבולוציה" וכדו'. הרוב המוחלט של השאלות הם "אולי אתה מוכן להסביר לי מה הקטע, אם אלוקים הוא כל כך טוב, אז למה יש רע" וכד'.
אם אכן זאת הבעיה ממילא עיקר השליחות שלנו היא לחדש ולחזק את האמון. לדבר בעיקר על הסוגיות של טוּב ה', של הקשר של הקב"ה אלינו - לעם ישראל ולעולם כולו, של עין טובה - ללמוד לראות ולאבחן את הטוב, ולשים לב איך הטוב גובר על הרע בכל קנה מידה. וכמובן לזהות את הטוב הפנימי שבתוכנו ולשים אותו במרכז... וממילא העיסוק בטוב, והאמון בטוב, מוליד ומחזק את הקשר העמוק עם מקור הטוב...
(וזה גם הפירוש של המושג תשובה, לשוב לטוב הפנימי שלי, לשוב לטוב המוחלט, לה' יתברך).
עוד נקודה: הרבה פעמים כשמדברים בענייני תשובה לא טוב לבוא בעמדה של "מוכיח בשער" "בא אני אסביר לך איך אתה צריך להתנהג" אלא לבוא מתוך גישה של "אני רוצה להפגיש אותך עם משהו טוב שיש לי". המדברים בסוגיות הגישה היא לא: "כך אתה צריך לחשוב" אלא "אני רוצה לספר לך מה אני חושב". מאוד צריך להשתדל לא להיכנס לפייט, לוויכוחים עקרים שמבצרים את העמדות. צריך לזהות ולהתחבר לטוב של השני. ותמיד תמיד יש בו הרבה מאוד טוב, ולהפגיש אותו עם הטוב שיש לי.
חושך לא מגרשים במקלות, העיקר: מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
