ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שאר פרשיות התורה, לרבות פרשת השבוע הזאת, מלאים בטרוניות חוזרות ונשנות של בני ישראל על המזון, על המים, ואפילו על החיים עצמם. הזיכרונות של בני ישראל ממצרים הפכו לנעימים יותר ויותר, והכרת תודתם לקב"ה ולמשה הצטמצמה למימדים מפחידים. משה, גואלם של ישראל ומנהיגם הנכבד, אומר לקב"ה בפרשת השבוע שהוא מרגיש שחייו בסכנה בגלל כל ההתמרמרות של העם כלפיו וחוסר שביעות הרצון של העם מהקב"ה. "עוד מעט וסקלוני", הוא אומר. מה קרה לאמונה שלהם בה' ובמשה עבדו? איך זה שהם מסוגלים להתלונן על המצב הנפלא שלהם עכשיו, שבו הם חיים בביטחון ונהנים מחירות? איך הם יכולים להכריז שהם רוצים לחזור למצרים, לארץ הדיכוי והשעבוד? אלה שאלות שהטרידו את כל המפרשים הגדולים של התורה.
על אף שכל מפרש מציע תשובות עם ניואנסים שונים לשאלות האלה, יש מכנה משותף שמופיע בכל הרעיונות והפירושים שלהם: בני האדם הם יצורים בלתי מרוצים ביסודם. חז"ל לימדו אותנו שמי שיש לו מאה (מיליון, מיליארד, טריליון?) רוצה מאתיים. מסיבה זו הגדירו חז"ל עושר במונחים של שביעות רצון והכרת תודה. לכן הם אומרים, בצער, שמעטים האנשים העשירים בעולם הזה ומכריזים שרוב העולם עני, אבל הם לא מדברים על עושר חומרי או על קו העוני הסטטיסטי.
למעשה, החיים הקלים והנוחים שזכו להם אבותינו בצאתם ממצרים נועדו ללמד אותם ששום עושר חומרי לא יספיק להם, שהם חייבים להוסיף עוד מימד לחייהם ובקיומם, את המימד הלא מוחשי של רוחניות ומטרה קדושה, של התנהגות יראת אלקים והכרת תודה על החיים עצמם. את המימד הזה מייצגת התורה שהם קיבלו בהר סיני חמישים יום אחרי שיצאו משעבוד מצרים. חמישים יום אפשר היה לסלוח להם על כפיות הטובה שלהם, מפני שלא היתה להם שום תובנה אחרת על החיים, חוץ מהשקפה חומרית מלאה התמרמרות. אחרי שקיבלו את התורה בסיני, אפשר היה לדרוש מהם רמה גבוהה יותר של הערכה והכרת תודה. זה הסוד שאיפשר לעם היהודי להתאושש אחרי מכות קשות ולהמשיך להתקיים גם בתקופות קודרות מבחינה חומרית וגופנית. הסוד הזה נכון גם בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
