ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
מצות מחיית עמלק היא מצוה תמוהה, לכאורה. מדוע התורה מספרת לנו שהיה עם שקראו לו עמלק, הרי היום אף אחד לא זוכר אותו. ועוד יש לשאול, מה הקשר בין הסיפור של מעשה עמלק למצוות מחית עמלק, התורה יכלה לצוות עלינו את מחייתו בלי לספר לנו את סיפור המלחמה שלו איתנו.
שנאת ישראל קיימת תמיד, ובכל פעם מקבלת מימדים אחרים וכיוונים אחרים, הפוכים זה מזה. בעבר שנאו אותנו כי אנו דתיים מידי, ואחר כך שנאו אותנו בגלל שאנו חילונים מידי. שנאו אותנו כי אנו פועלים, ואחר כך שנאו בגלל שאנו קפיטליסטים. פעם שנאו אותנו כי אין לנו מדינה, היום שונאים אותנו בגלל שיש לנו מדינה. תמיד ישנאו אותנו ואין זה משנה מה נעשה ואיך ננהג. בכל דור ודור עמלק מחייב את המלחמה איתו, מלחמה לא רק בתחום הכח, אלא בתחום הרוח, בתחום האידאולוגי.
העמלק בדורנו
אין ספק שעמלק העכשוי לשנה זו (תש"ע), הוא העמלק השיעי, הקיצוני, שמתפתח באותה ארץ, באותו מקום, שבו זרע המן את זרעיו לפני אלפיים וחמש מאות שנה. משם מגיע היום ה"המניזם" המודרני. עמלק זה רוצה להשמיד, להרוג ולאבד את כולנו ביום אחד. אין לנו שום סכסוך איתו, הוא לא שכן שלנו, אין שום דבר בינינו לבינו, אין לו שום אינטרס איתנו. כמו עמלק הקדום, אז הלכנו במדבר לתומנו, לא נגענו בו, לא פגענו בו, לא איימנו עליו והוא החל להתנפל עלינו, כך עמלק זה.
הטענות של העמלק השיעי הן טענות כפולות. כנגד הדתיים הוא טוען שלא ייתכן שבלב המזרח התיכון האסלאמי תתקיים דת אחרת. האסלאם לא מוכן להכיר בשום דת אחרת. אסלאם טוטליטרי, ששולט בעולם כולו בכח החרב. כנגד החילונים הוא טוען שלא ייתכן שבלב המזרח התיכון המוסלמי יתנהגו על פי תרבות המערב. אצלנו ביהדות לא מתייחסים כך. יש בתרבות המערב דברים חשובים ואנחנו לא פוסלים את הכל, דתנו היא דת פתוחה יותר. איננו פוסלים את הקידמה אלא מנצלים אותה. אנו עושים שימוש נכון ומושכל בתרבות המערב ובקידמה, הכל במידה, במינון ובסינון.
הם מדברים בשם אללה, בשם אלוקים, אך הם נושאים את שם ה' לשוא. חיזבאללה, נסראללה, אללה-אכבר. זה לא אללה, זה לא האלוקים שלנו, אלוקים שלנו לא מצוה על האדם להיות חיה מתפוצצת. אדם שנכנס לתוך אוטובוס מלא נשים וזקנים כשעליו פצצה מתקתקת, ומתפוצץ באוטובוס הזה על נשיו וילדיו הוא מטורף. אין הסבר אחר לכך, מלבד שהאדם הזה הוא מטורף. אלוקים שלנו לא אומר דברים כאלו. אלוקים, רחמיו על כל מעשיו, ואנחנו לא באים בשם התורה לחסל או לפגוע באחרים. אלוקים שלנו דורש שהעולם יהיה טוב יותר, שאנשים יקיימו מצוות בני נח, אך אנחנו לא פוגעים במי שלא חושב כך, אין לנו מלחמה עם אף אדם בעולם. עלינו להיות בחוד ההשפעה הרוחנית, להיות חברה למופת, ועל ידי כך להשפיע על כל העולם כולו ולתקן אותו. "לתקן עולם במלכות שדי", אך לא בצורות כאלה. זאת לא אמונה אמיתית, זהו זיוף.
אלה ברכב ואנחנו בשם ה'
עמלק נלחם בנו מכח תפיסת העולם שלו המנוגדת לדרך ה', ולכן שם ה' לא שלם כל עוד עמלק חי. עמלק בא בשם הכח, בשם העוצמה הידנית שלו, הוא צאצאו של עשו ש"הידיים ידי עשו". ואילו אצלנו עניינן של הידיים הן לשאת אותן למעלה בתפילה. משה רבינו עולה לראש הגבעה ומצוה את יהושע להילחם בעמלק. השפת אמת מדגיש את חלוקת העבודה בין משה ליהושע. יהושע מצווה להילחם בעמלק בכח, כיון שמי שבא כנגדנו בכח היד צריך להתמודד איתו גם כן בכח היד. כשאין ברירה אחרת, מוכרחים להשתמש בידיים כידי עשיו, כדי למנוע את ידי עשיו לגדוע את ידינו. אבל משה רבינו עולה לראש הגבעה ונושא את ידיו השמימה. הידיים נישאות אל על בתפילה. זאת מטרת הידיים. הידיים שלנו לא מיועדות ללחימה והרג, הידיים מיועדות לתפילה.
כשישראל רואים את משה נושא ידיו למעלה, לשמים, הם מקבלים כוחות אחרים, הם יודעים על מה הם נלחמים. כאשר הם מכוונים לשם שמים, הם מנצחים. ה' עוזר להם להילחם בעמלק בכח היד, בדרך שעמלק נקט בה. אך כשלא עושים לשם שמים, כאשר גם ישראל מסתכלים על המלחמה כמו עמלק, כמלחמה כוחנית, כח מול כח בעלמא ולא לשם ייעוד רוחני, הם אינם מצליחים. אנחנו משמשים בכח רק כאמצעי ולא כמטרה. כשמבינים את הרעיון הזה, מצליחים בכח הזה לנצח וה' עוזר לנו. "אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר. המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קוראנו".
* שיעור זה שוכתב לעילוי נשמתה של רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
