ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- ספריה
- מועדים
- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ג. אם נדר להתענות ביד' או טו' באדר א' יתענה, כיון שכל הדין שאין מתענים באדר א' הוא רק מנהג בעלמא אבל אם נדר סתם להתענות בימי ב' וה' וחל בהם יד' וטו' באדר א' לא יתענה .
ד. י"א שיד' וטו' באדר א' אסורים בעשיית מלאכה . וי"א שאין איסור עשיית מלאכה כלל בימים אלו וכן הלכה.
ה. אין אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון בימים אלו, כיון שאין קוראים בהם המגילה . ואם אמר אין מחזירין אותו להתפלל ולברך שוב .
ו. לבני אשכנז טוב להרבות בסעודה באדר א' ביד' וטו' . ולבני ספרד ראוי שבני יד' ירבו בסעודה ביד' ובני טו' ירבו בסעודה בטו' .
פורים משולש
א. שנה שחל בה טו' באדר בשבת נקרא פורים בשנה זו "פורים משולש" כיון שדיניו מתחלקים לג' ימים.
ב. ב' טעמים מדוע אין קוראים המגילה בשבת. א' חז"ל גזרו שמא יטלטל המגילה ד' אמות ברשות הרבים לילך אצל בקי ללמוד קריאתה לכן תקנו שאין לקוראה בשבת. ב' כיון שעיני העניים נשואות למקרא המגילה לקבל מתנות לאביונים ובשבת אינם יכולים לקבל לכן אין קוראים אותה בשבת
ג. בני מקומות הפרזים (שקוראים בכל שנה ביד' באדר) עושים ביום ו' את כל מצוות הפורים קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, וקריאת פרשת עמלק, וסעודת פורים כבכל שנה. והטוב ביותר לערוך הסעודה קודם חצות היום .
ד. בני מקומות המוקפים (שקוראים בכל שנה בטו' באדר) קוראים המגילה בשנה זו ביד' (ביום ו') . והטעם שמקדימים הקריאה ולא מאחרים ליום א' שנאמר "ולא יעבור" ובליל יד' לאחר קריאת המגילה י"א שלא יאמרו ואתה קדוש כבכל שנה כיון שאין זה זמנה וי"א שיאמרו ואתה קדוש וכן הלכה
ה. בני המוקפים אין אומרים ביום ו' על הניסים ואין מוציאין ס"ת לקרא פרשת ויבא עמלק ואם אמר ביד' על הניסים בטעות אינו חוזר על התפילה או הברכה . ובני פרזים אינם אומרים בשבת על הניסים אלא רק ביום ו' שהוא יד' . ואומרים בשבת על הניסים . בין בתפילות ובין בסעודות .
ו. בן מוקף ששכח לקרא המגילה ביד' אינו קוראה בשבת. וטוב שיגמור ההלל בלא ברכה בשבת
ז. בשבת זו המגילה נחשבת מוקצה ואסור לטלטלה ולקרא בה אבל בשאר שבתות השנה אינה מוקצה ובשבת זו בני המוקפים ירבו בדרשות והלכות פורים שהוא במקום קריאת המגילה
ח. בשבת זו בני המוקפים מוציאים ב' ס"ת בראשון קוראים פרשת השבוע וחצי קדיש וקורא המפטיר בספר שני בפרשת "ויבא עמלק" עד סופה . וי"א שמפטירין בהפטרת פרשת השבוע . וי"א שמפטירין "פקדתי את אשר עשה עמלק" כמו בהפטרת פרשת זכור ואפי' שכבר קראו בשבת לפני, את ההפטרה הזו, וכן הלכה . ובני הפרזים מפטירין הפטרת פרשת השבוע .
ט. אם שכחו הקהל לקרא פרשת עמלק מוציאים אח"כ ס"ת שוב וקוראים פרשה זו, ולא כחנוכה שאם שכחו לקרא קריאת החנוכה שאין חוזרים לקוראה שוב
י. סעודת פורים ומשלוח מנות לבני המוקפים, ביום א' (טז' אדר) וי"א שיעשו הסעודה ומשלוח מנות ביום שבת (טו' אדר) וי"א שיעשו ביום ו' (יד' באדר) . וי"א להחמיר לעשות בטו' ובטז' והמחמיר יעשה גם בשבת במקום שיש עירוב שיכול לשלוח מנות וגם ביום א' ואם קשה לו להוסיף סעודה יוסיף מאכל ומשקה (יין) בסעודת שבת ותבא עליו ברכה והמהדר יותר ישלח ויסעד גם ביום ו' (נמצא שמקיימם ג' פעמים) . ובן מוקף שמחמיר ועושה סעודה נוספת בשבת יאמר לפני הסעודה לשם יחוד וכו' אם אני חייב בסעודת פורים וכו' ואם עשה סעודת פורים במוצאי שבת לא יצא י"ח ובסעודת פורים ביום א' (טז' באדר) לא יאמרו על הניסים בברכת המזון . אבל יאמרו בהרחמן על הניסים
יא. גם בני המוקפים מקיימים מצות מתנות לאביונים ביום ו' . כיון שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה. ואם לא נתן ביום ו' יתן מאכל לעני ביום שבת . ואם לא נתן בשבת או שאין לו עני בשבת ליתן לו, יתן ביום א' (טז' באדר) . ובן מוקף רשאי ליתן מתנות לאביונים גם לעני שהוא בן יד' . וטוב שיהדר ליתן לעני בן מוקף כמותו .
יב. עשיית מלאכה ותספורת לבני מוקפים ביום יד' י"א שאסורים במלאכה ותספורת . ויש מתירים ובפרט לכבוד שבת קודש (ובני פרזים אסורים במלאכה ותספורת) וכן הלכה . והמחמיר תע"ב .
יג. אין אומרים תחנון ביום א' (טז' באדר) גם בני הפרזים (העושים פורים ביד') . ואבילות נוהגת ביום א' (טז' באדר) אפילו שעושים ביום זה סעודת פורים ובני המוקפים אינם אומרים ביום ו' שיר של יום של פורים אלא שיר של יום השישי . ומותרים לערוך נישואין בליל שישי (בליל יד') . ומקומות העושים בכל שנה פורים ב' ימים מספק, אינם צריכים לנהוג דיני פורים המשולש כבני המוקפין . וי"א שראוי להם להחמיר בכל דיני פורים משולש . והמחמיר תבא עליו ברכה.
יד. בן יד' שהלך למקום טו' או הפוך, איפה שהוא נמצא בזמן עלות השחר חלים עליו אותם דיני אותו מקום שהוא נמצא .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
