ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הפשע העיקרי שהיהודים אשמים בו הוא היותם יהודים. יש ליהודים חסרונות אחרים, בוודאי ליהודים כיחידים, אבל אלה רק סוגיות משניות בהשוואה לפשע הגדול של היהודים - היותם עם "אחר". על חטא כזה אין כפרה.
מזכירת המדינה האמריקנית חסרת הישע שנאלצת לשוטט בעולם ולכן איננה יכולה להשפיע על הממשל האמריקני בוושינגטון או להטריד אותו, היא בוודאי מועמדת טובה לתפקיד המלכה ושתי שראשה נערף על ידי בוס לא אוהב. אולי אפילו ציפי ליבני שלנו יכולה לקבל אודישן לתפקיד הזה, מאחר שהיא מתקשה להתמודד עם העובדה שלא היא מנהלת את המדינה כעת.
האירועים המביכים הנוכחיים בעניין נעמי והקרן האהובה שלה, שזכתה לשם הגרוע "קרן ישראל החדשה" הופכים גם אותה למועמדת אפשרית לתפקיד. וישנים גם השרים, הדוברים, השגרירים הנודדים ואנשי משרד החוץ שמבצעים בשמחה את הפקודות של המן ואחשוורוש בלי שום היסוסים או התלבטויות מוסריות. וברוח פורים, כולם לובשים תחפושות, כך שהמצב כולו נראה בדיוק ההפך מכפי שהוא.
אבל נראה שהיום יש מחסור במועמדים לתפקידי מרדכי ואסתר, אנשים שאינם מוכנים לקוד ולהתרפס בפני עריצים מרושעים, אנשים עם עקרונות שלמענם הם מוכנים לסכן את כבודם ואפילו את החיים עצמם. מרדכי מבקש להציל את כל העם היהודי בלי קשר לדעתו של כל אדם, להתנהגותו או למעשיו. האסון של העם היהודי מכאיב לו באופן אישי ועמוק. הוא אפילו מוכן לשאת את הכעס המוזר של חלק מעמיתיו הרבנים שמותחים ביקורת על מאמציו להציל את העם היהודי, והוא עושה זאת בלי רתיעה ובלי מרירות. הוא לא מבקש לו פרס על מעשיו וכל מה שהוא שואף לו הוא תוצאה חיובית למאמציו. התחזיות שלו ביחס לאחשוורוש ולהמן הוכחו כנכונות, אך הוא מעולם לא אמר "אמרתי לכם". אדם כזה באמת קשה למצוא בחברה המפולגת והשסועה שיש לנו היום. מרדכי הוא התגלמות היהודי, אבל הוא גם דמות נדירה ביותר בהיסטוריה היהודית.
גם אחייניתו אסתר היא אישיות נדירה. יהודים בעמדות בכירות בממשלות לא יהודיות לא בדיוק ששים להגן על האינטרסים של העם היהודי, גם כשהקיום היהודי מוטל על הכף. לא להעדיף הצלחה אישית על פני הדאגה לעם היהודי ולפנות לשליט בדברים שחושפים אותך כאדם שעיקר דאגתו נתון לעם היהודי - זה מעשה של כנות, נאמנות ואומץ לב. שוב, נראה שאין היום מועמדים רבים שמתחרים על תפקיד אסתר.
הגיבור הבלתי נראה של סיפור פורים הוא מטבע הדברים אלקי ישראל עצמו. התפקיד הזה מאויש גם היום. היד הנעלמה שמנחה אותנו לכל אורך ההיסטוריה ומבטיחה את קיומנו כעם בוודאי נוכחת גם בדרמת פורים של ימינו.
היהודים של שושן לא היו יהודים יראי שמים ששמרו מצוות בקפדנות. הם הרגישו נוח מאוד בחברה הפרסית והתבוללו בה ובתקינות הפוליטית של תקופתם. משום כך הם היו המומים מהשנאה שכוונה כלפיהם מקהילת העמים שהם כל כך השתדלו להיטמע בתוכה. עם זה, בסופו של דבר, הם נאלצו לראות את מצבם לאשורו ולסמוך על ישועת האלקים - על הנסים הנסתרים שהם חלק מהקיום היומיומי שלנו.
הפן הזה של חג פורים בוודאי קיים גם במצבנו היום. בחברה שלעתים קרובות לא מצליחה להבדיל בין המן למרדכי, חג פורים בא להזכיר לנו את הסכנות וגם את התקוות שלנו לעתיד טוב יותר. מסיבה זו פורים הוא חג כל כך חשוב ושמח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
