ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אך יש לדעת כי אין מקריות בסיפור היהודי. בתורה עצמה ובמסורת היהודית יש רבדים רבים, וכל מה שנמצא בהם מצריך לימוד, ניתוח וחיפוש תובנות נוספות. לימוד התורה עוזר לנו להבין שכל נושא ומנהג באמת ובתמים קשורים אלה באלה ברמה העמוקה ביותר. הבנה שטחית של התורה והיהדות היא דבר מסוכן. היא מובילה למסקנות מוטעות ולתיאוריות כוזבות על התורה ועל ערכי היהדות. כפי שברפואה המודרנית הרופאים נשענים על סריקות סי-טי והדמיות אם-אר-איי כדי לאבחן מחלות, גם היהודי צריך לחפש את עקרונות היסוד שמאחדים את התורה והחיים היהודיים והופכים אותם לשלמות אחת שלא ניתנת לחלוקה.
לעניות דעתי, החוט המקשר בין פרשת זכור לפרשת פרה טמון בחוסר הרציונאליות של האלמנטים בשתי הפרשיות. השנאה של עמלק לעם ישראל במשך אלפי שנים היא תופעה שאין לה הסבר רציונאלי. איזו סיבה יש לנורבגיה ולשוודיה לשנוא את ישראל כל כך? למה הערבים לא מבינים שהשלום הוא לטובתם ושיביא עמו הזדמנות לשיפור בחייהם של מיליוני אנשים? למה יש שנאה והסתה וסירוב לראות דברים כפי שהם, במקום כפי שהם רוצים שהם יהיו? עכשיו ברור לכולם שכל מאמצי השכנת השלום במזרח התיכון בעשורים האחרונים לוקים בטעות יסוד אחת: המאמצים האלה מושתתים על היגיון ומעשיות. הם מתמודדים עם מציאות שאפשר להסביר בצורה הגיונית, ולכן אפשר גם להתעמת איתה, להתפשר איתה, ובסופו של דבר, גם לפתור אותה.
חידת עמלק היא תופעה לא הגיונית. אין לה שום הסבר או נימוק. מהמתקפה הראשונה של עמלק על בני ישראל במדבר סיני, מתקפה מיותרת ובלי שום התגרות מוקדמת מצד בני ישראל, ועד השואה וכיום האיומים המזעזעים של אחמדיניג'אד, הכול רק טירוף ושיגעון. אך זאת המציאות בעולם שאיננו רציונאלי. התורה מבקשת שנבין שיש דברים רבים שהם מעבר להשגת ההיגיון שלנו ומעבר לשליטתנו, והתורה מצווה אותנו לזכור את הלקח הזה תמיד.
גם פרשת פרה מבוססת על חוסר רציונאליות. התלמוד מציין שההלכות שנוגעות לטומאה וטהרה, כוחו של אפר פרה אדומה לטמא את הטהורים ולטהר את הטמאים בו בזמן, אינן הגיוניות. אין לנו שום הסבר לתכונה הזאת. זה מקרה יוצא מן הכלל במבנה של חיי התורה, שהוא בדרך כלל הגיוני ומנומק היטב. התורה מכניסה לתוך היהדות בכוונה תחילה מרכיב שהוא מעבר להשגת האדם. היא עושה זאת במטרה להדגיש בפנינו את העובדה שהתורה ועקרונות ההלכה לא תמיד ניתנים להבנה מלאה במוחו ובהשגתו של האדם. התורה מציינת כאן את המגבלות האנושיות ואת העובדה שהסופי לא יכול להשיג הבנה של האינסופי. רציונאליות היא הבסיס לכל מעשי האדם והתנהגותו, וכך ראוי שיהיה, אך חלק מהתפיסה הרציונאלית הוא ההבנה שקיימים הרבה דברים שהם מעבר לכוחות המחשבה ההגיונית. התורה מדגישה את זה באמצעות פרשת פרה. היא גם עושה זאת באמצעות הקישור של פרשת פרה לפרשת זכור שקדמה לה, כשתי דוגמאות לדברים לא רציונאליים ששולטים בעולמנו, בחברה שלנו ואפילו בדת ובאמונה שלנו. כך פרשיות נפרדות אלה מקושרות זו לזו בתכליתן ובמחשבתן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
