ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בזמנים עברו אנשים עשירים, בעלי יכולת, אשר גרו בבתים גדולים החזיקו ברשותם משרתים שעשו את כל אשר הטילו עליהם, בעוד שהעניים אשר לא יכלו להרשות לעצמם משרתים התגוררו בבתים קטנים בעלי חדר אחד או שנים. כמובן, שההכנות לפסח אצל העשיר הוטלו על המשרתים, בו בזמן שהעני שלרשותו רק חדר אחד או שניים לנקות, מספר מצומצם של רהיטים, מינימום כלי מטבח ומעט בגדים דאג להכנות אלו בכוחות עצמו. בימים ההם מלאכת הנקיון היתה קשה. שלחנות היו עשויים עץ גלמי, עובדה שדרשה גירוד וקרצוף ולעיתים אף שיוף בכדי להבטיח שאף פיסת אוכל לא נותרה בינות לסדקים. רצפת העץ או העפר אף היא דרשה קרצוף ונקיון יסודי מאותן סיבות.
בימינו נראה כי נתפסנו במלכודת. הבית המודרני הממוצע גדול יותר מאשר בעבר. רהיטים, כלים ובגדים ישנם למכביר. הבית הממוצע כיום יכול להשתוות עם בתי האמידים בימים ההם. עם זאת אין ברשותינו אותם משרתים שהיו להם, וכך נופלת המעמסה כולה על עקרת הבית, וזו מרגישה חובה לנקות ולקרצף כבימים ההם למרות העובדה שהרהיטים כיום הינם חלקים - מצופים לקה או פורמיקה וכדו' - והמרצפות הן אריחי אבן (בלטות) וממילא הופכת עבודה זו ללא הכרחית.
כתוצאה מכך, הלחץ והמתח המלווה את עבודות נקיון הפסח הגיע לדרגות בלתי הכרחיות ומיותרות. עקרת הבית הופכת להיות פקעת עצבים, ואינה מסוגלת להנות משמחת יום טוב של פסח, ומתקשה להשתתף במצוות ובחיובים הכרוכים בליל הסדר.
חובה על כל המשפחה להנות מחג הפסח כמו בשאר ימים טובים, וזה כולל גם את האשה. זהו חיוב מן התורה כמבואר ע"י חז"ל (א). עליה לצפות לחג בשמחה, ולא להרתע ממנו כמו מתשעה באב. על כל אשה להיות נינוחה ועירנית בליל הסדר כדי שתוכל לקיים את כל החיובים, הן מן התורה והן מדרבנן, ביחד עם שאר בני המשפחה. ולכן ברור שביצוע החובות של ערב פסח צריך להיות מחושב ביחס לחובות של חג הפסח עצמו.
נקיון ערב פסח נחוץ כדי להמנע מעבירה על איסורים מן התורה ומדרבנן של הימצאות חמץ בבית בפסח. אמנם, כפי שנראה בהמשך, עבודה זו אינה צריכה להיות בהגזמה יתירה.
אין הכוונה כאן בליקוט הלכות זה לבטל מנהגים אשר הועברו בכלל ישראל מדור לדור. אך ישנם הנהגות שונות שנשים לקחו על עצמן כיום, שאינן המשך למסורת ולמנהגים מדורות עברו. לדוגמא, אם אדם אינו מוכר את החמץ שברשותו, כמובן שהוא חייב לבדוק את כל כליו ולרחוץ ולהסיר כל חמץ שנשאר עליהם, או לפסול את החמץ מלהיות ראוי למאכל כפי תקנת חכמים שחייבו בדיקת חמץ וביעורו. אבל אם החמץ נמכר, וכמו שנוהגים לעשות היום כלל ישראל, א"כ אינו הכרחי כבר קרצוף הסירים, המחבתות, הצלחות וכדו', אשר ממילא מאחסנים אותם בארונות סגורים. ולכן אף אם יהיה מי שירצה להתעקש ולהחמיר בכל זאת על עשיית העבודה הנוספת, צריך לדעת כי בחומרות אלו יש סכנה גדולה לגרימת קולות רבות, ולעיתים אף לביטול מצוות היום, חיובים מן התורה ומדרבנן, אשר נשים חייבות בהן בפסח כמו האנשים ובמיוחד בשלחן הסדר.
נשים רבות אוהבות לעשות "נקיון" יותר מהמינימום ההכרחי, במדה כזו, שיש המכניסות גם "נקיון אביב" בתוך עבודות ערב פסח הנחוצות. אסור שעבודות אלו ימנעו ממנה לקיים חיובי הפסח, ובמיוחד בליל הסדר.
הערות כלליות
א. חייבים לנקות את כל הרכוש ולבדוק שאין בו חמץ, להוציא במקרים הבאים:
ב. אם במשך השנה לא הכניסו חמץ למקום מסוים, אין צריך אותו מקום ניקוי ובדיקת חמץ (ב).
ג. כלי שלא ישתמשו בו בפסח, ומוכרים את החמץ שבו, אינו צריך בדיקת חמץ.
ד. פרורים אשר נעשו בלתי ראויים לאכילה, אינם נחשבים חמץ, כי אינם ראויים לאכילת כלב (ג).
ה. החובה הכללית לחפש ולבער פרורים אינה קיימת אם כל פירור הוא פחות מכזית, והם מטונפים דיים עד כדי שאדם יימנע מלאוכלם (ד).
ו. לפני כל פעולה של הגעלת כלים או הכשרתם (תנור, חצובה, וכד') נהוג להמתין 24 שעות ללא שימוש, כדי שלא יהיו בני יומן.
ז. חומר הניקוי שנשתמש בו הינו כל סוג חומר שמטנף את הפרורים ובני אדם נמנעים מלאכלו מחמת כן.
יישומים פרקטיים
1) רצפות: בזמנינו אין לנו רצפות עפר (אדמה) בעלי סדקים עמוקים. ולכן די לטאטא ולנקות בחומר ניקוי את רצפת הבית המרוצפת. אין צורך לבדוק את הסדקים הקטנים, אם חומר הניקוי חודר לתוכם (ראי הערות כלליות ה').
2) ארונות אוכל: (אם לא ישתמשו בארון בפסח ראי הערות כלליות ג' ו-ה' לעיל). במידה וכן ישתמשו בארון בפסח, הוציאי את כל האוכל, ורחצי את הארון במטלית ספוגה בחומר נקוי. ודאי שחומר הנקוי נכנס לכל הסדקים וחודר לתוך פרורים העלולים להמצא שם. נוהגים אח"כ לצפות את הארון בניר עטיפה (ג).
3) מקרר: הוציאי את האוכל, ורחצי במטלית ספוגה בחומר נקוי. יש הנוהגים לכסות את המדפים. (כדאי להשאיר חורים לאוורור.)
4) ארונות בגדים: במידה ויש אפשרות סבירה להימצאות חמץ בארון, יש לבדוק באם נמצאים בו פרורים ראויים לאכילה, בנוסף לחתיכות חמץ גדולות (ד). אם הסבירות שחמץ נכנס למקומות כאלו הוא קטן, אפשר להוועץ ברב לברר באילו מקרים יש צורך ובאלו אין צורך לבדוק מקומות אלו (ב). דין זה כולל מדפים, שידות, קומת מרתף וכל מקרה אחר דומה (ראי גם הערה כללית ה').
5) הכשרת כיורים: נקי את הכיורים (ראי הערות כלליות ו'), ושפכי קומקום מים רותחים לתוכם ועל צדיהם. יש שנוהגים לשפוך מים חמים מעורבים באקונומיקה לתוך הכיור ובמורד חור הניקוז. הנוהג המקובל היום הוא לצפות את הכיור (למשל בניר אלומיניום, טפט וכדו') או להכניס לתוך הכיור כיור פלסטיק - אם לא קשה, רצוי לנהוג כך.
6) משטח עליון של שלחן: רחצי אותו היטב בחומר נקוי. נוהגים לכסות אותו אח"כ.
7) משטחי שיש ונירוסטה: אם השתמשו בהם עם חמץ חם, צריך לנקות אותם היטב (ראי הערות כלליות ו'), ואח"כ יכול לשפוך עליהם מים רותחים, או לכסותם לגמרי כך ששום דבר הכשר לפסח לא יגע בהם. הרבה נוהגים לעשות את שתי הפעולות הנ"ל.
8) ברזים: ניקוי. ללא תהליך הכשרה נוסף.
9) הכשרת תנור\כיריים--חלק עליון (הגז): רחצי את משטח הגז, צדדיו, והכפתורים במטלית ספוגה בחומר נקוי חריף (פנטסטיק, או תכשיר דומה). הנוהג המקובל היום הוא לכסות בנייר אלומיניום אחר ההכשרה. אם רוצים להשתמש באותה החצובה (הרשת עליה יושב הסיר) יש לרוחצה היטב ולהחזירה למקומה (ראי הערות כלליות ו'), ואח"כ להכשירה ע"י הדלקת כל המבערים בלהבה הגבוהה ביותר האפשרית, ולכסות את האש בבלעך (פח) או בנייר אלומיניום עבה בשעת הדלקת כל המבערים. זה מעביר את החום לכל המשטח העליון ומגביר את החום על החצובות. תני ללהבות לבעור בצורה זו 5-10 דקות.
תנור אפיה: אם מעונינים להשתמש בתנור: (א) רחצי אותו מכל פרורי חמץ הראוים לאכילה במטלית ספוגה בחומר נקוי חריף. אם את חושבת שנשארו חתיכות או פרורי חמץ שאי אפשר להגיע אליהם, נקי את התנור עם מנקה תנורים כלשהו (כגון, סנו תנורים, או תכשיר דומה). (אחרי הנקיון במנקה תנורים, אז אין צורך לעוד נקיון בתנור. ראי הערות כלליות ו'.) אח"כ חממי את פנים התנור ע"י הדלקתו בטמפ' הגבוהה ביותר האפשרית למשך כשעה. [בתנורי אפיה חשמליים צריך לברר אם הטמפ' הגבוהה ביותר היא באפיה או בגריל]. אם יש יחידה נשלפת שאפשר להשתמש בה, עדיף. ואז אין צורך לחמם את פנים התנור, די בנקיון בתנור כדלעיל. כשיש חלון זכוכית בדלת התנור, רצוי לכסות כל חלק הפנימי בנייר אלומיניום אחר הכשרה (ה).
(ב) אל תשתמשי ברשתות של חמץ בפסח במידה וזה הכרחי, ניתן להכשירם באותו תהליך כמו הכשרת התנור עצמו.
אם אין משתמשים בתנור: הרי כל האמור לעיל אין בו צורך, יש רק לוודא אם אין בפנים חמץ גמור הראוי לאכילה, ולסגור את דלת התנור בנייר דבק (ראי לקמן קטע 10).
10) סירים, מחבתות, צלחות וסכו"ם: כל דבר שלא ישתמשו בו בפסח, יש להצניעו במקום סגור או שמור, ובאופן שיזכיר לו שלא להשתמש בו בפסח. אם יש בהם חשש חמץ ממש, צריך גם למכור את החמץ שבתוכם. אם אינכם מוכרים חמץ, רחצי או השרי אותם בחומר נקוי; אין צורך לקרצף אותם. (בנוגע להגעלת כלים לשימוש בפסח, צריך להוועץ ברב).
11) פוד פרוססור\מיקסר: צריך להוועץ ברב.
12) מגבות לכלים: אם אין לך מגבות מיוחדות לפסח עבור הכלים, אפשר להשתמש במגבות של כל השנה בתנאי שכבסת אותם באבקת כביסה ולא נשאר בהן אוכל דבוק. (נוהגים ליחד מגבות מיוחדות עבור כלים לפסח).
13) מפות שלחן לפסח: מותר לגהץ אותם עם המגהץ בו משתמשים במשך כל השנה.
14) בגדים, שמיכות, וכו': אם כבסת אותם באבקת כביסה או שלחת לניקוי, אין צורך לבדוק אותם (ראי הערות כלליות ה'). אם לא כן צריכים לנקות ולבדוק היטב ע"י הברשה או לנער אותם החוצה. אולם, אם יש אפשרות שיש פירורים בין התפרים או בכיסים, מקום שאי אפשר לנער אותם היטב החוצה, צריך לנגב מקומות אלו במטלית ספוגה בחומר נקוי (ג, ד). כמובן, אפשר לנעול בארון, בגדים שלא ילבשו אותם בפסח אם ימכרו את החמץ שבהם, ואז איו צורך לבודקם. (ראי קטע 10 בענין סירים וכו'.)
15) סידורים, ברכונים, ספרי קודש וספרי קריאה: ספרים שעולים על שולחן אכילה, כגון ברכונים, סידורים וכד', כיון שמכילים בהם פירורי חמץ, צריך לשים אותם עם כלי החמץ ולמכור את החמץ שבתוכם. שאר ספרים אם יש בהם חשש פירורי חמץ, טוב לבדקן, ואפשר להשתמש גם בלי בדיקה אבל לא על שולחן בשעת אכילה או על יד אוכל, ואם בדקן מותר להביאם לשולחן.
16) צעצועים: אם יש בהם חמץ הראוי לאכילה, צריך לנקות ולהוציא; באם לא ניתן להוציאו, יש לפסול אותו מלהיות ראוי לאכילה (ראי הערות כלליות ה'). אין צורך לקרצף את הצעצועים.
17) טחינה וקטניות אחרים: מותר להמשיך לאכול אותם גם לאחר שהבית נקי לפסח, אבל אסור לבשלם בכלים של פסח, ובודאי לא להשתמש בהם בפסח עצמו (לפי מנהג אשכנז).
18) בדיקת החדרים: אם קשה מדי לבדוק את כל החדרים במשך לילה אחד, אז אפשר לחלק את העבודה ולעשותה בלילות אחרים כפי דיני בדיקת חמץ. אין להשאיר חמץ בחדר שנוקה ונבדק כהלכה. אסור לברך את הברכה (על ביעור חמץ) לפני ליל י"ד. לכן, צריך להשאיר לפחות מקום אחד המכיל חמץ ללא בדיקה עד ליל בדיקת חמץ, כדי לברך הברכה ולקיים את מצוות בדיקת חמץ כדינה במקום ההוא. אבל גם אם הבית כולו נקי לגמרי לפני ליל י"ד, נוהגים שאחד מבני הבית מצניע 10 חתיכות חמץ ועורכים בדיקה כדין.
19) אוכל שנופל לכסא או לרצפה בפסח צריך לרחוץ אותו רק מסיבות הגייניות. אבל האוכל אינו נהיה חמץ גם אם הוא חם.
20) הכנות של הרגע האחרון: למשל עריכת השלחן, וכדו', כדאי מאוד לסיים מוקדם את כל ההכנות כדי שתהיה לך שהות גם לנוח מעט. היי מוכנה להתחיל את הסדר מיד לאחר תפילת ערבית, כדי להיות בטוחים שהילדים לא ירדמו באמצע הסדר (ו).
הלכות בסיסיות של הסדר
הקדמה:
ישנן נשים שיש להן הרגל שלאחר ברכת המוציא וברכת על אכילת מצה, טועמות מעט מן המצה, ואח"כ נכנסות ויוצאות מהמטבח הלוך ושוב, וטועמות שנית מהמצה בין התרוצצויות אלו. בצורה זו, הן אינן מקיימות את המצווה כהלכה כי אורך להן זמן רב מדי לאכול את המצה. הדבר נכון גם בנוגע לשתיית ד' כוסות, לאכילת מרור, כורך ואפיקומן. לכן, אל תעזבי את השולחן עד שתסיימי לאכול את כל הכמות הדרושה. שבי במנוחה והיי רגועה כשאת אוכלת את המצה ושותה את היין וגימרי אותם תוך הזמן הקצוב. אפשר לבדוק את המאכלים המתבשלים לאחר שסיימת לקיים את המצוות כהלכתן. זכרי...אלו מצוות שניתן לקיימן רק פעם אחת בשנה.
ישנן מצוות רבות אשר לגביהן קיימות דעות שונות. אין אפשרות בחוברת זו לכלול את כל ההלכות לפי כל הדעות. אנשים רבים מקבלים על עצמם להחמיר בענינים שונים. אפשר לכתוב רבות על כל ענין וכל פרט. ההלכות הכלולות כאן הן הדרישות הבסיסיות כדי לקיים את החיוב ההלכתי. אם קשה לעמוד בזה, צריך להוועץ ברב.
מצוות הקשורות באכילת מצות ומרור:
גודל: הגודל של כזית שווה בנפחו לחצי הנפח של ביצה. ישנן דעות שונות אם הביצים שלנו קטנות יותר מהביצים שהיו בזמן הגמרא. לפי דעת החזון איש זצ"ל גודל של כזית דאורייתא הוא 45-50 סמ"ק ולפי הגאון הרב א. חיים נאה זצ"ל הגודל הוא 25.6-28.8 סמ"ק. לפי הכרעת המשנה ברורה במצווה מן התורה צריך לנהוג לפי השיעור הגדול יותר ובמצווה דרבנן אפשר להסתמך על השיעור הקטן יותר (ז).
קשה מאד לקבוע מהי בדיוק הכמות של מצת יד שצריך לאכול בכדי לצאת ידי חובת כזית מן התורה וכמה כדי לצאת ידי חובת כזית מדרבנן, וצריך להוועץ ברב. אולם, ניתן לסמוך שע"י חיתוך המצה לחתיכות קטנות ואח"כ מילוי הפה במצה בכמות המירבית האפשרית עם השארת קצת מקום בפה גם ללעיסת המצה היטב, אכלנו די כדי לקיים את המצוה של אכילת מצה.
יש צורך לציין:
1) צריך להשתמש במצת יד, הן בשביל שני הזיתים שאוכלים אחרי ברכת המוציא ועל אכילת מצה, וגם לקיום מצות כורך ואפיקומן. אם זה בלתי אפשרי, אז צריך להוועץ ברב.
2) כורך זה מצוה מדרבנן וצריך כזית של מצה וכזית של מרור.
3) אפיקומן זה מצוה מדרבנן ומחויב לאכול כזית של מצה. רצוי לאכול שני כזיתים אם זה אפשרי (ח).
4) קשישים, או אחרים שאינם יכולים לאכול את הכמויות הנ"ל, צריכים להוועץ ברב (ז).
מגבלות זמן:
1) כזית מן התורה: נכון לכתחילה ליזהר לבלוע לכל הפחות כזית אחד בבת אחת. אם זה קשה, אז לכתחילה צריך לאכול תוך 2 דקות (ט), ולפחות בתוך כ4- דקות.
2) במקום צורך גדול אפשר לאכול תוך 5-6 דקות (לפי שיטת כמה פוסקים).
3) במקרים יוצאים מן הכלל, אפשר לאכול תוך 9 דקות (י).
4) שבי בניחותא, לעסי היטב ואח"כ התחילי לבלוע. ספירת הזמן מתחילה מהבליעה הראשונה.
5) אם יש קשיים, אפשר לשתות כמות מים קטנה בשעה שלועסים.
ארבעת הכוסות:
איזה משקה לשתות:
1) רצוי להשתמש ביין אדום.
2) מי שקשה לו לשתות יין יכול לשתות מיץ ענבים.
3) מי שאלרגי ליין ולמיץ ענבים, מותר לו לשתות "חמר מדינה" (יא), כל מקום לפי מנהגו.
גודל הכוס וכמות המשקה:
1) הכוס חייב להכיל לפחות רביעית (יב).
כדי למנוע עייפות: (א) השתמשי בכוס שאינה גדולה מהשיעור ההכרחי. (כאשר הסדר הוא בליל ששי, אז לכוס ראשון לוקחים שיעור גדול יותר לרביעית) (ז). (ב) מותר לשתות כוס מים מיד לאחר בליעת היין. (המים צריכים להיות על השולחן בשעה שמברכים בורא פרי הגפן כדי לפוטרם מברכה ראשונה) (יג).
2) רצוי לשתות את כל מה שיש בכוס.
3) אם זה מאד קשה, מספיק לשתות רוב כוס.
4) בדיעבד שתית רוב רביעית מספיקה, גם אם הכוס מכילה הרבה יותר מרביעית (יד).
מגבלת זמן:
רצוי לגמור את השתיה בשתי לגימות. אם זה קשה, יש לשתות לפחות תוך 4 דקות, ובמקום צורך גדול אפשר לגמור לשתות תוך 5-6 דקות (לפי שיטת כמה פוסקים).
הגדה:
הזמן הנכון להתחלת הסדר הוא מיד לאחר צאת הכוכבים. עם חזרת המתפללים מבהכ"נ יש להתחיל את הסדר בכדי שהילדים לא ירדמו לפני אכילת מצה ומרור ולפני הסעודה (טו). ומשום כך גם יש לקרוא את ההגדה מהר ככל האפשר, ולדחות את הפירושים ליותר מאוחר.
הסבה:
הטעם למצות הסבה היא לתת לאדם תחושה של חירות; צריך להסיב בצורה נוחה. הנוהג הוא שנשים אינן מסיבות.
מקורות
( א ) מ"ב ס' תקכ"ט ס"ק ט"ו. (ב) מחבר ס' תל"ג:ג ומ"ב ס"ק י"ז. (ג) מחבר ס' תמ"ב:ב. (ד) סי' תמ"ב מ"ב ס"ק ל"ג ושע"ת ס"ק י"ב. (ה) מ"ב ס' תנ"א ס"ק ל"ב. (ו) מחבר ס' תע"ב:א. (ז) מ"ב סי' תפ"ו ס"ק א ובה"ל ס' רע"א:יג בד"ה של רביעית. (ח) מ"ב ס' תע"ז ס"ק א' וע"ע שם בשעה"צ אות ד'. (ט) שו"ת ח"ס ח"ו ס' ט"ז, וע"ע מ"ב ס' תע"ה ס"ק ט' עוד פרטים לכתחילה. (י) ח"ס שם, וע' מ"ב תרי"ח ס"ק כ"א. (יא) מ"ב ס' תע"ב ס"ק ל"ז. (יב) שיעור רביעית:
חזו"א :........................ 150.0 סמ"ק (5.07 אונקיה)
הג"ר משה פיינשטיין: 97.6 סמ"ק (3.3 אונקיה) לחומרא: 130.7 סמ"ק (4.42 אונקיה)
הגרא"ח נאה:............. 86.0 סמ"ק (3.0 אונקיה)
ע"ע לעיל אות (ז). עיקר חיוב ד' כוסות היינו מדרבנן, וקידוש בליל שבת יסודו בדאורייתא. (יג) מ"ב ס' קע"ד ס"ק ג'. (יד) מ"ב ס' תע"ב ס"ק ל"ב, ל"ג. (טו) מ"ב ס' תע"ב ס"ק ג' ושעה"צ אות ב'.
* כל הזכויות שמורות. אין להעתיק או להפיץ ללא רשות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
