ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
היה זה בתקופה שבה נפל מסך הברזל, ויהודי רוסיה עלו לארץ בהמוניהם. בתוך שנה אחת הגיעו לארץ כ200,000 עולים חדשים, ולצערנו רבים מהם נותקו בכוח מהיהדות תחת מגף הברזל הקומוניסטי, ולא ידעו כיצד לחגוג ליל סדר כהלכתו.
באותו זמן, ביקש אחד ממרכזי הקליטה ממשפחות הישוב קדומים, הישוב שבו גדלתי, לארח את אותם עולים יקרים בסדר פסח, ולהטעימם מעט מאור החג. כידוע, "כל דצריך ייתי ויפסח", ואף משפחתנו הזמינה את אחת המשפחות לסדר.
הפנו אלינו משפחה שנחתה בליל בדיקת חמץ בארץ, כלומר בתוך היממה הראשונה לעלייתם ארצה. המשפחה כללה – סבתא, אמא ונכדה בלבד, ומטבע הדברים הם לא ידעו כלל עברית, ורק בשלב מסויים במהלך הסדר, בהתרגשות גדולה, צץ לסבתא זיכרון עמום מלילות הסדר שחוותה בילדותה, לפני שנות הניתוק הארוכות.
זכינו לחגוג עימם את החג, ובמוצאי יום טוב ראשון עבר אוטובוס בין בתי המשפחות, להסיע את כל העולים חזרה למרכז הקליטה. יצאנו כל המשפחה לחצר ללוותם בדרכם, ואימי שתחיה ליוותה אותם לתוך האוטובוס עד שהתיישבו במקומותיהם.
והנה, כשאימי יורדת מהאוטובוס, אנו מבחינים שהיא בוכה בהתרגשות. שאלנו אותה – אמא, למה את בוכה?
והיא ענתה לנו – נזכרתי בימי ילדותי, כשהרוסים לא נתנו לאף יהודי לעלות ארצה, וכ- 3 מיליון יהודים היו כלואים שם מאחורי מסך הברזל. בכל שנה, בליל הסדר, היינו מזכירים אותם, ומתפללים שיזכו לעלות ארצה, אך בדרך הטבע לא ראינו סיכוי שיתנו להם לעלות. באותם שנים, אמרנו לעצמנו, וודאי הם יעלו כשהמשיח יבוא. והנה, כעת, כשאני זוכה לראות אותם עולים ארצה, איך לא אבכה משמחה?
סיפור זה מחבר אותי באופן אישי לציווי מרכזי בליל הסדר.
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו, כאילו הוא יצא ממצריים... לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עימהם, שנאמר: ואותנו הוציא משם, למען הביא אותנו, לתת לנו את הארץ...".
יש מי שמבין את הציווי הזה בכך שעלינו להרגיש בליל הסדר, שמכוח יציאת מצריים של אבותינו, אף אנו נגאלנו, שהרי ללא שהם היו יוצאים ממצריים, הרי היינו עדיין משועבדים במצריים.
אולם, אפשר להבין זאת ברובד גבוה יותר. עלינו לחפש את הנקודות בחיינו שלנו, בחיים של כל דור ודור, שבהם אנו פוגשים את יציאת מצריים שלנו. עלינו לחוות בליל הסדר את הנקודות שבהם ה' גואל אותנו בדור שלנו באופן כללי כעם, ומכוח זה גם כל הגאולה של כל אחד מאיתנו באופן אישי.
יש משפחות שהסבא מספר את סיפור הצלתו ממות לחיים או סיפור עלייתו ארצה, ובאופן כללי כדאי לכל אחד מאיתנו לחפש את הנקודות שבהם הוא חווה בעצמו גאולה בדורנו שלנו.
ונחתום בדקדוק בלשון ההגדה. בתחילת ה'מגיד' אנו אומרים: "ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצריים, הרי אנו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצריים", ובסוף ה'מגיד' אנו אומרים את הציטוט שהבאנו לעיל: "בכל דור ודור וכו'".
למעשה, אלו שתי אמירות דומות ומקבילות, אך גם יש הבדלים ביניהם. ההבדל הראשון - האמירה שבתחילת ההגדה מדברת על השלילה, על ה'גנות', על כך שאם לא היינו נגאלים עדיין היינו משועבדים, ואילו האמירה שבסוף ההגדה מדברת על החלק החיובי, על ה'שבח', ("מתחיל בגנות ומסיים בשבח"), על כך שאנו בעצמנו נגאלנו.
ההבדל השני הוא ההבדל אליו התייחסנו. באמירה הראשונה מדובר על כך שגאולת אבותינו הצילה גם אותנו, האמירה האחרונה מדברת על הגאולות המתחדשות ובאות בכל דור.
ודומה, שזה בדיוק התהליך שעלינו לעבור במהלך ההגדה, לעבור מהגנות לשבח, ולהפנים שהגאולה לא קרתה בעבר הרחוק, אלא אנו הולכים ונגאלים כל העת.
ויהי רצון, שנזכה להיגאל בשלמות ולחזות בעינינו בשוב ה' ציון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
