ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
יש לה שאלה? זה טוב. שישאלו. שרק יבואו לשאול. השואלת מבקשת גם תשובה? אבל הבינה היא הלא בשאלה... יודעת השואלת איך קוראים לבינה, בקבלה? קוראים לה שאילתא עילאה, שמהותה של הבינה היא השאלה. השאלה פותחת שערים. יודעת מדוע פותחים בהגדה של פסח בקושיות? הרי אפשר היה לומר תכף את התשובות, אלא שיש בזה סוד גדול: כשפותחים בשאלה פתוחים שערי בינה, כשהבינה משוחררת יכולים בני ישראל להשתחרר ולצאת ממצרים.
השואלת מבקשת לשאול על "דוד מלך ישראל חי וקיים"? זה נפלא, זה נפלא, הלא בשאלה יש כבר התשובה. כשאומרים "דוד מלך ישראל" אומרים איש, והאיש איננו כבר, כשממשיכים לומר "חי וקיים"- אז מה חי וקיים אם לא כנסת ישראל? יודעת השואלת, אצלנו הכל מתחיל בלימוד, אנחנו כל הזמן לומדים ולימוד מתחיל במקור, האם תסלח לי אם במקום תשובה נשב קצת ללמוד.
מתי אומר יהודי "דוד מלך ישראל חי וקיים?" כל ראש חודש בברכת קידוש הלבנה, אומרים קודם את ברכת קידוש החודש אחר כך אומרים, פסוקים ומסיימים במילים "דוד מלך ישראל, חי וקיים". ומניין הגיעו מילים אלו לסידור התפילה? שבתקופה שגזרה מלכות רומי הרשעה גזירות אסור היה לקדש בפומבי את החודש, והשליחים שהיו נשלחים להעיד על מולד הלבנה היו מודיעים זאת על ידי סימני סהר. והנה בגמרא, במסכת ראש השנה, מסופר על רבי שנדבר עם אחד השליחים, על הסיסמא המוסכמת, וכך אמר לו: "שלח לי סימן: ,דוד מלך ישראל חי וקיים'". זאת אומרת הלבנה שלנו, המאור שלנו, נולד והוא חי וקיים, אפשר יהודים, לקדש את הלבנה. ו"בשולחן ערוך", בהילכות ראש חודש, מסביר הרמ"א: "ונוהגין לומר, דוד מלך ישראל חי וקיים" שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא דוגמת הלבנה המתקדשת עם החמה, שנאמר שמש ומגן ה', ולכן עושין שמחות וריקודים בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין".
יודעת השואלת שבמקומות הרבה נמשלים ישראל ללבנה ואומות העולם לשמש? השמש מאירה תמיד, וישראל - יש זמן של חושך, יש גם ליקוי לבנה. אבל רק על הלבנה מקדשים, הלבנה מתחדשת תמיד, אור ישראל יתחדש כמו שהלבנה מתחדשת. זה סוד הגאולה. הנה היא שואלת על "דוד מלך ישראל חי וקיים", זה מפני שישראל היום התחדש בעולם ונגלה אורו מעט. זה לא דוד באופן פרטי אלא כל כנסת ישראל חיה וקיימת. זה לא מובן על דרך הפשט? אבל הפשט זה רק אחד הדרכים לראות את הדברים. יש פרד"ס שלם, יש דרך הפשט, ולפנים ממנה דרך הרמז, ולפנים ממנה דרך הדרש, ולפני לפנים דרך הסוד. אז תאמר לי השואלת: האם אפשר על דרך הפשט להבין את גאולת ישראל בימינו? האין בזה סוד מופלא? האם זה כל כך פשוט שיקום עם שישב פה, שיקומו הערבים ויברחו ויעזבו את אדמתם? איך עם בורח מארץ שלו על פי הפשט? האם השואלת לא חושבת שיש כאן נס, שהם ברחו כדי שתתחדש מלכות ישראל? האם השואלת לא רואה שדוד מלך ישראל חי וקיים?
מלכות ישראל היא גם ארצית וגם שמימית. בחוץ לארץ היו קודש רק השמים, הארץ היתה חול. כשהאישה היתה מקשה ללדת בחו"ל היו נכנסים לבית הכנסת ומחפשים את הקדוש ברוך הוא ופונים למצוא אותו בארון הקודש. כאן לא צריך לחפש דווקא את ארון הקודש, פה נופלים על הארץ ומוצאים את הקדוש ברוך הוא. אז השואלת מבינה, אם אנחנו אומרים דוד מלך ישראל חי וקיים זה גם השמים וגם הארץ. פעם אחת הייתי יושב ולומד "זוהר" בבית המדרש של רבנו הרב קוק, ובדף ה"זוהר" הפתוח לפני היה כתוב "ארץ" "ארץ" "ארץ", "ישראל", "ישראל", "ישראל". היה עימי שם מר ליפשיץ מייסד סמינאר מזרחי וכשראה אותי מעיין באותו דף שאל אותי: האם "ארץ" זה בעיני ספירה מעולם הספירות או ישראל ממש? - זה היה בשבת ואני לא מדבר בשבת. השבתי לו אבל חשבתי, והוא קרא את מחשבותי ואמר: אני מבין, אני מבין, לדעתך זה גם זה וגם זה. גם ארץ ממש וגם ישראל בשר ודם.
יש כאלה שעוסקים בדוד כמו שעוסקים בעצמם ומלכלכים? חבל, יותר טוב שהיו באים לשאול שאלות. למה השואלת שואלת עליהם, הלא השואלת שואלת על דוד? הם עוסקים בביקורת המקרא ואנחנו עכשיו לומדים. מי שמבקר עומד מבחוץ אבל למה לצאת ולראות את הדברים מבחוץ כשאנחנו כבר בפנים? למה לדבר על כינורו של דוד - הלא דוד עצמו הוא כינור נפלא וכי תאמר, תאמר השואלת, וכי דוד עצמו הוא לא ניגון?
מתוך מוסף של עיתון "מעריב" מיום 15.5.64 סידרת "השולחן המרובע", ראיינה וערכה גאולה כהן. הביא למרכז התיעודי ר' יעקב אליאור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
