ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
יש לה שאלה? זה טוב. שישאלו. שרק יבואו לשאול. השואלת מבקשת גם תשובה? אבל הבינה היא הלא בשאלה... יודעת השואלת איך קוראים לבינה, בקבלה? קוראים לה שאילתא עילאה, שמהותה של הבינה היא השאלה. השאלה פותחת שערים. יודעת מדוע פותחים בהגדה של פסח בקושיות? הרי אפשר היה לומר תכף את התשובות, אלא שיש בזה סוד גדול: כשפותחים בשאלה פתוחים שערי בינה, כשהבינה משוחררת יכולים בני ישראל להשתחרר ולצאת ממצרים.
השואלת מבקשת לשאול על "דוד מלך ישראל חי וקיים"? זה נפלא, זה נפלא, הלא בשאלה יש כבר התשובה. כשאומרים "דוד מלך ישראל" אומרים איש, והאיש איננו כבר, כשממשיכים לומר "חי וקיים"- אז מה חי וקיים אם לא כנסת ישראל? יודעת השואלת, אצלנו הכל מתחיל בלימוד, אנחנו כל הזמן לומדים ולימוד מתחיל במקור, האם תסלח לי אם במקום תשובה נשב קצת ללמוד.
מתי אומר יהודי "דוד מלך ישראל חי וקיים?" כל ראש חודש בברכת קידוש הלבנה, אומרים קודם את ברכת קידוש החודש אחר כך אומרים, פסוקים ומסיימים במילים "דוד מלך ישראל, חי וקיים". ומניין הגיעו מילים אלו לסידור התפילה? שבתקופה שגזרה מלכות רומי הרשעה גזירות אסור היה לקדש בפומבי את החודש, והשליחים שהיו נשלחים להעיד על מולד הלבנה היו מודיעים זאת על ידי סימני סהר. והנה בגמרא, במסכת ראש השנה, מסופר על רבי שנדבר עם אחד השליחים, על הסיסמא המוסכמת, וכך אמר לו: "שלח לי סימן: ,דוד מלך ישראל חי וקיים'". זאת אומרת הלבנה שלנו, המאור שלנו, נולד והוא חי וקיים, אפשר יהודים, לקדש את הלבנה. ו"בשולחן ערוך", בהילכות ראש חודש, מסביר הרמ"א: "ונוהגין לומר, דוד מלך ישראל חי וקיים" שמלכותו נמשל ללבנה ועתיד להתחדש כמותה וכנסת ישראל תחזור להתדבק בבעלה שהוא הקדוש ברוך הוא דוגמת הלבנה המתקדשת עם החמה, שנאמר שמש ומגן ה', ולכן עושין שמחות וריקודים בקידוש החודש דוגמת שמחת נישואין".
יודעת השואלת שבמקומות הרבה נמשלים ישראל ללבנה ואומות העולם לשמש? השמש מאירה תמיד, וישראל - יש זמן של חושך, יש גם ליקוי לבנה. אבל רק על הלבנה מקדשים, הלבנה מתחדשת תמיד, אור ישראל יתחדש כמו שהלבנה מתחדשת. זה סוד הגאולה. הנה היא שואלת על "דוד מלך ישראל חי וקיים", זה מפני שישראל היום התחדש בעולם ונגלה אורו מעט. זה לא דוד באופן פרטי אלא כל כנסת ישראל חיה וקיימת. זה לא מובן על דרך הפשט? אבל הפשט זה רק אחד הדרכים לראות את הדברים. יש פרד"ס שלם, יש דרך הפשט, ולפנים ממנה דרך הרמז, ולפנים ממנה דרך הדרש, ולפני לפנים דרך הסוד. אז תאמר לי השואלת: האם אפשר על דרך הפשט להבין את גאולת ישראל בימינו? האין בזה סוד מופלא? האם זה כל כך פשוט שיקום עם שישב פה, שיקומו הערבים ויברחו ויעזבו את אדמתם? איך עם בורח מארץ שלו על פי הפשט? האם השואלת לא חושבת שיש כאן נס, שהם ברחו כדי שתתחדש מלכות ישראל? האם השואלת לא רואה שדוד מלך ישראל חי וקיים?
מלכות ישראל היא גם ארצית וגם שמימית. בחוץ לארץ היו קודש רק השמים, הארץ היתה חול. כשהאישה היתה מקשה ללדת בחו"ל היו נכנסים לבית הכנסת ומחפשים את הקדוש ברוך הוא ופונים למצוא אותו בארון הקודש. כאן לא צריך לחפש דווקא את ארון הקודש, פה נופלים על הארץ ומוצאים את הקדוש ברוך הוא. אז השואלת מבינה, אם אנחנו אומרים דוד מלך ישראל חי וקיים זה גם השמים וגם הארץ. פעם אחת הייתי יושב ולומד "זוהר" בבית המדרש של רבנו הרב קוק, ובדף ה"זוהר" הפתוח לפני היה כתוב "ארץ" "ארץ" "ארץ", "ישראל", "ישראל", "ישראל". היה עימי שם מר ליפשיץ מייסד סמינאר מזרחי וכשראה אותי מעיין באותו דף שאל אותי: האם "ארץ" זה בעיני ספירה מעולם הספירות או ישראל ממש? - זה היה בשבת ואני לא מדבר בשבת. השבתי לו אבל חשבתי, והוא קרא את מחשבותי ואמר: אני מבין, אני מבין, לדעתך זה גם זה וגם זה. גם ארץ ממש וגם ישראל בשר ודם.
יש כאלה שעוסקים בדוד כמו שעוסקים בעצמם ומלכלכים? חבל, יותר טוב שהיו באים לשאול שאלות. למה השואלת שואלת עליהם, הלא השואלת שואלת על דוד? הם עוסקים בביקורת המקרא ואנחנו עכשיו לומדים. מי שמבקר עומד מבחוץ אבל למה לצאת ולראות את הדברים מבחוץ כשאנחנו כבר בפנים? למה לדבר על כינורו של דוד - הלא דוד עצמו הוא כינור נפלא וכי תאמר, תאמר השואלת, וכי דוד עצמו הוא לא ניגון?
מתוך מוסף של עיתון "מעריב" מיום 15.5.64 סידרת "השולחן המרובע", ראיינה וערכה גאולה כהן. הביא למרכז התיעודי ר' יעקב אליאור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
