ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה, ויבואו ימים אשר תאמר אין בהם חפץ, השאיפה לאידיאלים נשאים וקדושים תחדל, וממילא ירד הרוח וישקע, עד אשר יבוא סער ויהפך מהפיכה, ויראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמים, באור ה' ובתורתו".
כשכתב רבנו דברים אלו היה עם ישראל בשלב הראשון של גאולתנו, תקופה של חלוציות עם התנערות מהמסורת. השלב השני התחולל עם הקמת המדינה, תהליך שנמשך כבר ששים שנה, וכיום אנו נמצאים בקו התפר לקראת השלב השלישי, ואנו מצפים ל"סער שיבוא ויהפך מהפיכה" שחוסן ישראל יתגלה לעיני האומה כולה. אלא שהמהפכה הזו לא תתחולל מעצמה, בספרו "אורות התשובה" (פי"ב, יב) כותב רבנו שהיא תהיה פרי התעוררות של "עדיני לב חמושים בכח צדקת ה' העולים עד ראש הפסגה... עד אשר יתעלו בעילויה כל הדבקים בה". מי הם אלו שיחוללו את המהפך הזה, מי הם אשר יראו לכל ש"חוסן ישראל הוא בקודש עולמים?" לא הציבור המתרחק מתורה, אך גם לא אותו ציבור שאינו רואה את יד ה' בתחית ישראל בארצו, על אף כל תחלואיה, אלא הציבור הרואה במדינה ראשית התקיימות חזון נביאי ישראל לגאולת ישראל בארצו.
ציבור תורני-ממלכתי כזה, העתיד לחולל את המהפכה הצפויה לא יווצר מעצמו, הופעתו מותנית בכמה גורמים:
א. הכשרת גרעין רחב של תלמידי חכמים, גדולים בתורה ואנשי מופת, אוהבי עמם וארצם והרואים בחייה הממלכתיים של מדינת ישראל מצווה מן התורה, ומאיישים תפקידים תורניים וחינוכיים בחברה הישראלית.
ב. במקביל, התגבשותו של ציבור גדול, של אנשי מעשה, בעלי ידע והתנהגות תורנית, המעורה ופעיל בכל תחומי חייה של המדינה.
יכולתו של ציבור זה והצלחתו להשפיע אף הן מותנות בכמה תנאים:
א. היותו בעל משנה תורנית וממלכתית מגובשת, המעוגנת ומבוססת על המקורות, ונותנת פתרונות הלכתיים ועיוניים לשאלות המתחדשות בחיים הממלכתיים, החברתיים והאישיים.
ב. יכולתו של ציבור זה לפעול במסגרת אחידה, מונהג בידי מנהיגות איכותית מובילה, המודרכת בהחלטותיה בשיקולי טובת הכלל בלבד.
ג. ציבור זה צריך להיות בעל אחריות לאומית. הנושא בעול האומה הישראלית, חדור אהבת ישראל וארצו, ומבקש טובתם הגשמית והרוחנית של כלל ישראל.
איננו פועלים בחלל ריק, מאז הקמת המדינה התרחשה בציבור הציוני דתי מהפיכה תורנית, ובמקביל לרפיון הרוח שחל בציבור הכללי מאז הקמת המדינה, צמח לנו ציבור לתפארת, הפרוש על פני מרחביה של הארץ, מהגולן בצפון עד אילת בדרום. אלא שציבור זה חסר עדיין מנהיגות מוסכמת ומובילה, וכן לא נתגבשה לו עדיין משנה ציבורית שתדע להתמודד עם הבעיות הממלכתיות, החברתיות והאישיות המתחדשות לבקרים בחברה הישראלית.
ציינו כבר שהציבוריות התורנית ממלכתית משובצת במשבצות של מוסדות וקהילות בכל מרחביה של ארץ ישראל. אחר המרכזים שעשו לנו את החיל הזה היה בית מדרשו של הראי"ה זצ"ל, ומשנתו היא האחת המאירה באור תורה את מהלכי חיינו הממלכתיים. על התופעה הזו אפשר לומר שנתקיים בה המאמר" מעשי אבות סימן לבנים", אפשר לראות את הראי"ה בראשוניותו, בתכונותיו ופעליו, דומה לאבינו אברהם. אחריו תלמידו הגדול הרב חרל"פ שלא יצא מימיו מארץ ישראל דומה ליצחק אבינו, ואילו מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שהקים את משפחת הישיבה מעשה יעקב אבינו בידיו, שהעמיד את י"ב השבטים, משפחת בית ישראל. אם נמשיך את קו המחשבה הזה הרי לאחר תקופת האבות בא עידן הבנים, מאות תלמידים המורכבת מאישים שונים, שרק בפעולה משותפת, איש איש בדרכו ותכונותיו יצליחו להקרין מאורם על ישראל ומפעליו. אך כידוע "פרק הבנים" הוא הקשה ביותר, הוא מזכיר לנו את יוסף ואחיו. כשכל אחד מן האחים חשב שהוא הממשיך האוטנטי והבלעדי של בית אברהם, רבותינו הכשירו לנו את התשתית הרוחנית והאנושית להארת הגאולה באור תורה, בידינו להתאחד ולפעול במשותף להעלאת מחשבת הגאולה ולהגשימה בחיי המעשה, אם נדע לפעול יחדיו כאיש אחד בלב אחד עם כל ההבדלים שישנם בין איש לרעהו, כי אז נצליח לקדם את המהפכה היהודית בחברה הישראלית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
