ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא. השלוה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה, ויבואו ימים אשר תאמר אין בהם חפץ, השאיפה לאידיאלים נשאים וקדושים תחדל, וממילא ירד הרוח וישקע, עד אשר יבוא סער ויהפך מהפיכה, ויראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמים, באור ה' ובתורתו".
כשכתב רבנו דברים אלו היה עם ישראל בשלב הראשון של גאולתנו, תקופה של חלוציות עם התנערות מהמסורת. השלב השני התחולל עם הקמת המדינה, תהליך שנמשך כבר ששים שנה, וכיום אנו נמצאים בקו התפר לקראת השלב השלישי, ואנו מצפים ל"סער שיבוא ויהפך מהפיכה" שחוסן ישראל יתגלה לעיני האומה כולה. אלא שהמהפכה הזו לא תתחולל מעצמה, בספרו "אורות התשובה" (פי"ב, יב) כותב רבנו שהיא תהיה פרי התעוררות של "עדיני לב חמושים בכח צדקת ה' העולים עד ראש הפסגה... עד אשר יתעלו בעילויה כל הדבקים בה". מי הם אלו שיחוללו את המהפך הזה, מי הם אשר יראו לכל ש"חוסן ישראל הוא בקודש עולמים?" לא הציבור המתרחק מתורה, אך גם לא אותו ציבור שאינו רואה את יד ה' בתחית ישראל בארצו, על אף כל תחלואיה, אלא הציבור הרואה במדינה ראשית התקיימות חזון נביאי ישראל לגאולת ישראל בארצו.
ציבור תורני-ממלכתי כזה, העתיד לחולל את המהפכה הצפויה לא יווצר מעצמו, הופעתו מותנית בכמה גורמים:
א. הכשרת גרעין רחב של תלמידי חכמים, גדולים בתורה ואנשי מופת, אוהבי עמם וארצם והרואים בחייה הממלכתיים של מדינת ישראל מצווה מן התורה, ומאיישים תפקידים תורניים וחינוכיים בחברה הישראלית.
ב. במקביל, התגבשותו של ציבור גדול, של אנשי מעשה, בעלי ידע והתנהגות תורנית, המעורה ופעיל בכל תחומי חייה של המדינה.
יכולתו של ציבור זה והצלחתו להשפיע אף הן מותנות בכמה תנאים:
א. היותו בעל משנה תורנית וממלכתית מגובשת, המעוגנת ומבוססת על המקורות, ונותנת פתרונות הלכתיים ועיוניים לשאלות המתחדשות בחיים הממלכתיים, החברתיים והאישיים.
ב. יכולתו של ציבור זה לפעול במסגרת אחידה, מונהג בידי מנהיגות איכותית מובילה, המודרכת בהחלטותיה בשיקולי טובת הכלל בלבד.
ג. ציבור זה צריך להיות בעל אחריות לאומית. הנושא בעול האומה הישראלית, חדור אהבת ישראל וארצו, ומבקש טובתם הגשמית והרוחנית של כלל ישראל.
איננו פועלים בחלל ריק, מאז הקמת המדינה התרחשה בציבור הציוני דתי מהפיכה תורנית, ובמקביל לרפיון הרוח שחל בציבור הכללי מאז הקמת המדינה, צמח לנו ציבור לתפארת, הפרוש על פני מרחביה של הארץ, מהגולן בצפון עד אילת בדרום. אלא שציבור זה חסר עדיין מנהיגות מוסכמת ומובילה, וכן לא נתגבשה לו עדיין משנה ציבורית שתדע להתמודד עם הבעיות הממלכתיות, החברתיות והאישיות המתחדשות לבקרים בחברה הישראלית.
ציינו כבר שהציבוריות התורנית ממלכתית משובצת במשבצות של מוסדות וקהילות בכל מרחביה של ארץ ישראל. אחר המרכזים שעשו לנו את החיל הזה היה בית מדרשו של הראי"ה זצ"ל, ומשנתו היא האחת המאירה באור תורה את מהלכי חיינו הממלכתיים. על התופעה הזו אפשר לומר שנתקיים בה המאמר" מעשי אבות סימן לבנים", אפשר לראות את הראי"ה בראשוניותו, בתכונותיו ופעליו, דומה לאבינו אברהם. אחריו תלמידו הגדול הרב חרל"פ שלא יצא מימיו מארץ ישראל דומה ליצחק אבינו, ואילו מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל שהקים את משפחת הישיבה מעשה יעקב אבינו בידיו, שהעמיד את י"ב השבטים, משפחת בית ישראל. אם נמשיך את קו המחשבה הזה הרי לאחר תקופת האבות בא עידן הבנים, מאות תלמידים המורכבת מאישים שונים, שרק בפעולה משותפת, איש איש בדרכו ותכונותיו יצליחו להקרין מאורם על ישראל ומפעליו. אך כידוע "פרק הבנים" הוא הקשה ביותר, הוא מזכיר לנו את יוסף ואחיו. כשכל אחד מן האחים חשב שהוא הממשיך האוטנטי והבלעדי של בית אברהם, רבותינו הכשירו לנו את התשתית הרוחנית והאנושית להארת הגאולה באור תורה, בידינו להתאחד ולפעול במשותף להעלאת מחשבת הגאולה ולהגשימה בחיי המעשה, אם נדע לפעול יחדיו כאיש אחד בלב אחד עם כל ההבדלים שישנם בין איש לרעהו, כי אז נצליח לקדם את המהפכה היהודית בחברה הישראלית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












