ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
סג אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רוֹאֶה שֶׁתּוֹרַתְכֶם כָּלוּל בָּהּ כֹּל דַּק וְנִפְלָא מֵהַחָכְמוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזוּלָתָהּ.
סד אָמַר הֶחָבֵר: לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין הָיוּ מְצֻוִּים שֶׁלֹּא תֵּעָלֵם מֵהֶם חָכְמָה מֵהַחָכְמוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַדִּמְיוֹנִיּוֹת וְהַהֶסְכֵּמִיּוֹת, עַד הַכְּשָׁפִים וְהַלְּשׁוֹנוֹת. וְאֵיך יִמָּצְאוּ תָּמִיד שִׁבְעִים זְקֵנִים חֲכָמִים, אִם לֹא הָיוּ הַחָכְמוֹת נְפוֹצוֹת וּמְפֻרְסָמוֹת בָּאֻמָּה, וּבְכֹל עֵת שֶׁמֵּת זָקֵן מִלֵּא אֵת מְקוֹמוֹ אַחֵר כְּמוֹתוֹ? וְאֵיך לֹא יִהְיֶה זֶה, וְכֻלָּן צָרִיך לָהֶן בַּתּוֹרָה. הַחָכְמוֹת הַטִּבְעִיּוֹת, מֵהֶן שֶׁצָּרִיך לָהֶן בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, לִידִיעַת הַכִּלְאַיִם וְהַהִזָּהֲרוּת מֵהַשְּׁבִיעִית וְהָעָרְלָה. וּבְהַבְחָנַת הַצְּמָחִים וּמִינֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ כְּפִי שֶׁנִּבְרְאוּ וְלֹא יִתְעָרֵב מִין בְּמִין יֵשׁ חָכְמָה דַּקָּה. הַאִם הַמִּין הַנִּקְרָא 'כַנְדָּרוּס', לְמָשָׁל, הוּא מִמִּין הַשְּׂעוֹרָה, אוֹ הַשִּׁפּוֹן מִמִּין הַחִטָּה, אוֹ הַכְּרוּבִית מִמִּין הַכְּרוּב? וִידִיעַת כֹּחוֹת שָׁרְשֵׁיהֶם וְשִׁעוּר הִתְפַּשְּׁטוּתָם בָּאָרֶץ, וּמַה נִשְׁאָר לְשָׁנָה אַחֶרֶת וּמַה אֵינוֹ נִשְׁאָר, כְּדֵי לָדַעַת כַּמָּה יֻנַּח בֵּין מִין לְמִין בַּמָּקוֹם וּבַזְּמָן. וְכֵן הַבְחָנַת מִינֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים לָעִנְיָן הַזֶּה, וּלְעִנְיָן אַחֵר — מַה יֵשׁ לוֹ אֶרֶס וּמַה אֵין לוֹ אֶרֶס. וְכֵן יְדִיעַת הַטְּרֵפוֹת, אֲשֶׁר הִיא יוֹתֵר דַּקָּה מִכֹּל מַה שֶּׁהֵבִיא אַרִיסְטוֹ מִידִיעַת מְמִיתֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים, לְהַרְחִיק מֵאֲכִילַת הַמֵּתָה, וּבַמְּעַט אֲשֶׁר נִשְׁאַר בְּיָדֵינוּ מִן הַחָכְמָה הַזֹּאת יֵשׁ כְּדֵי לְהַדְהִים אֵת הַשְּׂכָלִים. וְכֵן יְדִיעַת הַמּוּמִים הַמְעַכְּבִים הַכֹּהֲנִים מֵהָעֲבוֹדָה, וּמוּמֵי בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַפּוֹסְלִים אוֹתָם לְקָרְבָּנוֹת. וְכֵן בְּהַבְדָּלַת מִינֵי הַזִּיבוּת לָאִישׁ וְלָאִשָּׁה, וְכַמּוּת מַחְזוֹרֵי הַנִּדּוּת, וּבְחִלּוּקֵיהֶם, חָכְמוֹת שֶׁאֵין בָּשָׂר וָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶן בְּדֶרֶך הַהֶקֵּשׁ מִבְּלִי עֵזֶר אֱלֹהִי.
וּבְחָכְמַת הַגַּלְגַּלִּים וּמַהֲלָכָם מַה שֶּׁהָיָה הָעִבּוּר מִקְצָת תּוֹצְאוֹתֶיהָ. וּמַעֲלַת חֹק הָעִבּוּר יְדוּעָה, וּמַה שֶּׁהֻשְׁרַשׁ בּוֹ לְזֹאת הָאֻמָּה, חַלָּשַׁת הַחֹמֶר חֲזָקַת הַצּוּרָה. וְאֵיך לֹא, וְהִיא אֵינָה מֻרְגֶּשֶׁת בֵּין הָאֻמּוֹת לְמִעוּטָהּ וְשִׁפְלוּתָהּ וּפִזּוּרָהּ, וּמְחַבֶּרֶת אוֹתָם שְׁאֵרִית הַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית חִבּוּר שֶׁהֵם בּוֹ כְּאֶחָד. וּמִן הַיּוֹתֵר מֻפְלָא שֶׁבָּה, הָעִבּוּר בָּעִקָּרִים הַמְּקֻבָּלִים מִבֵּית דָּוִד מִתְּקוּפַת לְבָנָה, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּבֵּשׁ מִזֶּה אֶלֶף וּמֵאוֹת בַּשָּׁנִים, וּכְבָר הִשְׁתַּבְּשָׁה קְבִיעַת הַתּוֹכְנִים מִיָּוָן וְזוּלָתָם, וְהֻצְרַך בָּהּ לְתִקּוּן וְתוֹסָפוֹת אַחַר מֵאָה שָׁנָה, וְזֶה נִשְׁאַר עַל אֲמִתָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָשׁוּר לַנְּבוּאָה. וְאִלּוּ הָיָה בּוֹ שִׁבּוּשׁ שֶׁל דַּקָּה בָּעִקָּר, הָיְתָה הַיּוֹם בּוּשָׁה, לְרֹחַק מַה שֶּׁהָיָה נִמְצָא בֵּין הַמּוֹלָד וְהָרְאִיָּה. וְכֵן בְּלִי סָפֵק הָיְתָה אֶצְלָם תְּקוּפַת חַמָּה וְזוּלָתָהּ מֵהַכּוֹכָבִים.
___________________________
והיא היתה – השכינה. בתארם – במראיהם. וייוחס – אנשים חושבים ששדים גרמו לזה. שיארעו מזה – שיקרה להם כתוצאה מבהלה ודאגה. האמתיות – המדעים המדויקים. הדמיונות – כישוף. הסכמיות – מנהגים ולשונות (שפות). שרשיהם – השורש של מיני הצמחים. ינח – יבדיל. לענין זה – כלאי בהמה. מה יש לו ארס – לדיני טריפות. העיבור – עיבור השנה. שהושרש – נקבע. תקופת לבנה – זמן סיבוב מלא של הירח והתאמתו לקביעת החודשים.
ביאורים
טומאה היא לא לכלוך, ולכן גם המקווה אינו אמבטיה גדולה. הטומאה היא חיסרון של חיים, ולכן גם הטהרה נעשית בהתבטלות למקור החיים. ישנו קשר הדוק בין הגוף והנשמה בעם ישראל. כוחות החיים והיופי החיצוני לא תלויים רק באוכל מזין ושמירת הבריאות, אלא גם בהקפדה על היגיינה רוחנית. בפועל, מידת ההשפעה של הנשמה על הגוף לא ניכרת תמיד, אלא כששורה השכינה, כפי שכבר הזכיר החבר, היא תלויה במציאות של כלל העם בארצו. החיים באטמוספירה של שכינה, מתנהלים בהשפעה גלויה של חיי הרוח על חיי החומר, כמו שממחישה לנו הצרעת. החבר הסביר את ההתאמה של המצוות לעם ישראל, וכעת הוא עובר להסביר את ההתאמה של המצוות לעולם הטבע ובזה הוא מגלה את החכמה הכלולה בתורה. התורה ומצוותיה מתייחסים לכל חלקי הבריאה, ולכן ניתן לראות בה את החכמות השונות כפי שהן מחולקות על ידי חכמי הטבע. אגרונומיה (שמיטה, ערלה), בוטניקה (כלאיים בצומח), זאולוגיה (כלאיים בחי), ביולוגיה (טריפות, מומים), פיזיולוגיה (נדה, זיבות), אסטרונומיה (גלגלים, עיבור, תקופת חמה ולבנה).
בניגוד לחכמי הטבע, שהמקור לידע ולתגליות המדעיות שלהם הוא התבונה האנושית המבוססת על הנסיון, הרי שהמקור של חכמת ישראל הוא הנבואה. בורא העולם בעצמו, מסר לנו את המפתחות לפענוח הסודות שאותם הוא הטמין בבריאה המופלאה של העולם. המדע מתעדכן ומשתנה מתקופה לתקופה, כיוון שהוא בנוי על החכמה האנושית המוגבלת. אולם התורה היא קבועה ונצחית, כיוון שהיא בנויה על החכמה האלוהית.
הרחבות
1. האם יש ניגוד בין התורה לבין החכמה האנושית?
אֶלָּא שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין הָיוּ מְצֻוִּים שֶׁלֹּא תֵּעָלֵם מֵהֶם חָכְמָה מֵהַחָכְמוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַדִּמְיוֹנִיּוֹת וְהַהֶסְכֵּמִיּוֹת, עַד הַכְּשָׁפִים וְהַלְּשׁוֹנוֹת. ריה"ל כאן כותב שכל חכם מחכמי הסנהדרין ידע את כל החכמות הטבעיות. מאסטרונומיה וחכמת הכישוף ועד ביולוגיה ובוטניקה. אכן, בהקדמה לתרגום העברי לספר 'יסודות' שכתב אוקלידס, כותב המתרגם: " מפני מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה... וציוה לי (הגר"א) להעתיק את מה שאפשר ללשוננו הקדוש...". (הובא גם בהקדמה לפאת השולחן, בשינויים קלים). לפי דברי הגר"א שאר חכמות הטבע משרתות את לימוד התורה הקדושה.
גם המהר"ל , בנתיב התורה כותב שצריך ללמוד דברי חכמה, "כי החכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חכמת התורה". אמנם, התורה נבדלת משאר החכמות בכך שהיא "חכמה אלהית לגמרי שהוא משפט השם יתברך"...[פרק יד].
הרב קוק , במאמרו: המחשבות [אדר היקר עמוד 122] מסביר שישנם שלושה סוגי חכמות: א. חכמות מופשטות הנוגעות לכל העולם, ובהם אין שינוי בתפיסה בינינו לאומות העולם. ב. חכמות הנוגעות גם לחיי המעשה של כל אומה, ובהם צריך להוציא את הסייגים כדי להכניסם למחנה ישראל. ג. חכמות המיוחדות דווקא לישראל, 'וזר לא יבין את זאת'. בהם אין שום דריסת רגל למה שבא מאומות העולם.
שאלות לדיון
הצרעת היא עונש או מתנה?
עד כמה חסרה היום חכמת החכמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
