ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפתח השוק ניצבו שני סוחרים ערבים, אבו-ג'מיל ואבו-יחיא. אבו-ג'מיל היה מוכר אבטיחים ואילו לאבו-יחיא היה דוכן של מיני ירקות.
במשך רוב היום לא התפנו השניים לשוחח ביניהם מחמת עומס מלאכתם, אבל מדי פעם, כאשר תנועת הקונים התדלדלה, ישבו על שרפרפיהם, שתו קפה והחלו לשוחח על הא ועל דא.
אבו-ג'מיל היה שונא יהודים מושבע וחיפש כל עילה להתלוצץ עליהם ואף לפגוע בהם, ואילו אבו-יחיא טען שלא כדאי להסתבך עם היהודים, ובפרט לא עם חכמיהם, מפני שיש להם כוחות משמיים. השניים נהגו להתווכח ביניהם בעניין הזה. אבו ג'מיל תיאר כיצד התעלל ביהודים ולא אירע לו מאומה, ואילו אבו-יחיא סיפר על כוחם של חכמי היהודים ומה אירע לכל מי שניסה לפגוע בהם.
בדיוק בשיאו של ויכוחם באותו יום עבר במקום אחד מחכמי היהודים, זקן כבן שמונים, עם זקן לבן ומצנפת לראשו. הוא התנהל לאיטו עם מקל לעבר בית הכנסת הסמוך.
אבו-ג'מיל הביט בזקן בבוז ואמר לאבו-יחיא:
"איזה כוחות יש לזקן היהודי הזה?! הרי הוא אפס מוחלט!"
"אל תצחק עליו", אמר אבו-יחיא, "כבר אמרתי לך שלא כדאי לצחוק על היהודים הזקנים".
"אבל מה הוא יכול לעשות לי?!", קרא סוחר האבטיחים, "הרי היהודים כאן חסרי אונים. אין מי שיגן עליהם!"
"אל תהיה בטוח כל כך", אמר לו חברו.
"רוצה לראות?!" שאל אבו-ג'מיל.
אבו-יחיא ניסה לשכנע את חברו שלא יפגע בזקן היהודי. בכל זאת אבו-ג'מיל קם על רגליו, ניגש לדוכן האבטיחים הרחב שלו, בחר אבטיח גרוע, חצה אותו לשניים בסכינו, והוציא מחציו את תוך הפרי עד שנשארה בידו קליפת אבטיח.
הוא ניגש לעבר הזקן היהודי שדידה לאטו והניח את הקליפה על ראשו.
הזקן הסב את פניו בחוסר אונים לעבר הרשע, ונראה מעורר רחמים. נחלי מיץ אדום זבו מהקליפה הירוקה על פניו המקומטות והכתימו את זקנו הצחור. אבו-ג'מיל צחק בבוז, אבו-יחיא גער בו על מעשהו. כמה נערים ערבים צחקו על הזקן האומלל וחבטו על הקליפה.
הזקן היהודי הסב את פניו למרום בעוד קליפת האבטיח על ראשו, עצם את עיניו בצער והחל למלמל ללא הפוגה. אחרי רגע ארוך סיים את דבריו, הסיר באיטיות את הקליפה מעל ראשו, הניחה בצד הדרך, והמשיך לדדות בדרכו לעבר בית הכנסת לקול צחוקם של מוכר האבטיחים והנערים.
לאחר כשעה חזר אותו יהודי זקן ליד השוק בדרכו מבית התפילה לביתו. בפתח השוק הייתה הסתודדות גדולה ונשמעו קריאות מכל עבר. הוא נעצר ושאל את סוחר הירקות בשל מה המהומה.
"סוחר האבטיחים שלידי התמוטט לפני זמן קצר, נפל על הרצפה ומת במקום. אף אחד לא הבין מה קרה לו. הוא היה בסך הכל בן שלושים וחמש, בריא לגמרי, אכבר-גבר".
הזקן הנהן בראשו והמשיך בדרכו.
אחרי רגע מיהר סוחר הירקות בעקבותיו.
"רק רגע יא-סידי, אתה זכור לי. האם לא עברת כאן לפני שעה, והסוחר שם על ראשך קליפת אבטיח?!"
הזקן התבונן בו בחשש מה, ולאחר שחש כי לא אורבת לו סכנה מאותו ערבי, הודה:
"נכון, זה הייתי אני".
"מה אתה אומר?!", הזדעק הסוחר, "אמרתי לשוטה הזה שלא כדאי להתעסק עם היהודים ובפרט עם הזקנים שלהם! רק תגיד לי דבר אחד, במחילה מכבודך. ראיתי שכאשר המנוח הניח את הקליפה על ראשך, הסתכלת בשמיים ואמרת כמה מילים. אני מבקש ממך בכל לשון שתגלה לי מה אמרת!"
החכם היהודי התבונן פעם נוספת בפני הערבי ואמר:
"דיברתי עם ריבון העולמים ואמרתי לו כך: 'ריבונו של עולם. בדרך כלל אתה ארך אפיים לטובים ולרעים. אתה לא ממהר להיפרע מאף אחד על מעשיו הרעים, יהיה מי שיהיה, גם בגלל הבחירה החופשית וגם בגלל שאתה רחמן ונותן לכל יצור אנוש אפשרות להתחרט על מעשיו. אתה נותן לכולם אשראי גדול, ורק כאשר יש לאדם חוב גדול מאוד, אתה נאלץ להיפרע ממנו. הפעם אני מתחנן לפניך שתחרוג מדרכך ותדאג לכך שהסוחר הזה ישלם במזומן'..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
