ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- "שנים אוחזין" במציאה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"... איכא חד צד דלא קני, איכא דאמרי משיכה בחמור, ואיכא דאמרי הנהגה בגמל ."
הרמב"ם פסק כ"איכא דאמרי" האחרון, וזו לשונו בהלכות גזלה ואבדה פרק י"ז הלכה ה':
"שנים שראו גמל או חמור של מציאה וקדמו שניהם והנהיגוהו או משכוהו או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם, במה דברים אמורים בחמור; אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך - המושך קנה אבל לא המנהיג ."
לעומת זאת, בהלכות טוען ונטען (פרק ט' הלכה ז) הרמב"ם השמיט את הדין המיוחד הזה:
"שנים... שהיו רוכבין על גבי בהמה אחת, או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג... זה אומר הכל שלי וזה אומר הכל שלי - כל אחד משניהן נשבע בנקיטת חפץ שאין לו בזה הדבר פחות מחציו ויחלוקו..."
מהרמב"ם משמע, שכאשר הם טוענים "הכל שלי" והם אינם מבררים את טענתם; יתכן שהם קנו את הבהמה ממישהו שמכר להם אותה; ולכן הם יחלקו את הבהמה ואפילו שזה גמל. ולפיכך, הרמב"ם הביא את הדין הזה בהלכות טוען ונטען - בלא לחלק בין המקרים השונים. אולם אם הם יטענו במפורש שהם מצאוה - אזי יש לקיים בהם את חידוש הדין - שהנהגה לא קונה בגמל. ולפיכך, הרמב"ם הביא את הדין המחודש הזה רק ביחס לדיני מציאה.
הבדל בין קנייני מציאה לבין קנייני מקח וממכר
הרמב"ם מחלק בין קנין משיכה שבמציאה לבין קנין משיכה שבמקח-וממכר. הרמב"ם סבור, שקנין המשיכה במקח-וממכר ובמתנה , הוא מתקנת חכמים; אך קנין משיכה במציאה קיים בפני עצמו מן התורה. 1 לשיטת הרמב"ם, קנין משיכה במציאה הוא למעשה קנין משיכה בהפקר. שהרי מדין תורה כל אחד יכול לזכות ממטלטלין שהם הפקר - אם יעשה קנין ראוי.
הרמב"ם סבור שקנין המשיכה שקיים בהפקר נלמד מקנייני התורה שמצאנו בגנב; מפני ששני הקניינים נעשים ללא הקנייה של הצד השני. ולפיכך, באופן שהגנב קונה מטלטלין לענין כפל וחיובי אונסין - כך קונה כל אחד חפץ של הפקר (ומציאה).
לעיל בפרק "מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב" התבאר שלשיטת הרמב"ם קיימת מחלוקת סוגיות. הסוגיה בבבא מציעא דף י' ע"ב סבורה שקנייני הגנב דומים לקנייני מקח וממכר, והגנב קונה באמצעות הבאה ל"חצירו"; אך הסוגיה בסנהדרין דף פ"ה ע"ב סבורה שהגנב קונה באמצעות הבאה ל"שליטתו" - והרמב"ם והרי"ף הכריעו כמוה. ההבנה הזו גורמת להבדל המיוחד שנוצר בשילוב של הנהגת ומשיכת גמל.
אם אדם מצא גמל והוא מנהיג אותו לבדו, מכיוון שהגמל נמצא סמוך לו והגמל מציית לפעולות ה"הנהגה" , 2 הרי שהוא שולט בו - והוא זכה בגמל. אך אם אדם אחר נמצא עמו, והאדם האחר מושך את הגמל; האנשים סבורים שהגמל נכנע כלפי המושך ולא כלפי המנהיג; ולפיכך המושך קנה ולא המנהיג.
אולם במקח-וממכר. בשנים שחיזרו אחר בעל הגמל, שימכור להם את הגמל; קנין המשיכה פועל מדין תקנת חכמים. ובאופן זה אין זה משנה מי נראה שולט יותר. וכל אחד מהם מכניס את הגמל לתוך ד' אמות חדשות בסימטא (שהם חצירו); ובכך שניהם קונים יחד את הגמל.
לדיוק זה בדברי הרמב"ם - שקנייני מציאה דומים לקנייני גניבה והם שונים מקנייני מכירה - יש סיוע ממקום נוסף. הרמב"ם לא הזכיר שקנין משיכה במציאה (ובהפקר) יהיה דווקא בסימטא. לפי מה שהתבאר הדבר מתבקש מאליו. הרי"ף והרמב"ם סבורים, שקנין משיכה במציאה נלמד מקנין משיכה בגנב; - ולשיטתם גנב קונה במשיכה גם ברה"ר, אם הוא הביא שם את הדבר הגנוב לשליטתו. ולפיכך, גם במציאה והפקר שנמצאים ברה"ר, אם הזוכה הביא אותם שם לשליטתו - הוא קנה אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
