ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- בבא מציעא - פרק ראשון
- "שנים אוחזין" במציאה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
"... איכא חד צד דלא קני, איכא דאמרי משיכה בחמור, ואיכא דאמרי הנהגה בגמל ."
הרמב"ם פסק כ"איכא דאמרי" האחרון, וזו לשונו בהלכות גזלה ואבדה פרק י"ז הלכה ה':
"שנים שראו גמל או חמור של מציאה וקדמו שניהם והנהיגוהו או משכוהו או שהיה אחד מנהיג ואחד מושך קנו שניהם, במה דברים אמורים בחמור; אבל בגמל אם היה אחד מנהיג ואחד מושך - המושך קנה אבל לא המנהיג ."
לעומת זאת, בהלכות טוען ונטען (פרק ט' הלכה ז) הרמב"ם השמיט את הדין המיוחד הזה:
"שנים... שהיו רוכבין על גבי בהמה אחת, או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג... זה אומר הכל שלי וזה אומר הכל שלי - כל אחד משניהן נשבע בנקיטת חפץ שאין לו בזה הדבר פחות מחציו ויחלוקו..."
מהרמב"ם משמע, שכאשר הם טוענים "הכל שלי" והם אינם מבררים את טענתם; יתכן שהם קנו את הבהמה ממישהו שמכר להם אותה; ולכן הם יחלקו את הבהמה ואפילו שזה גמל. ולפיכך, הרמב"ם הביא את הדין הזה בהלכות טוען ונטען - בלא לחלק בין המקרים השונים. אולם אם הם יטענו במפורש שהם מצאוה - אזי יש לקיים בהם את חידוש הדין - שהנהגה לא קונה בגמל. ולפיכך, הרמב"ם הביא את הדין המחודש הזה רק ביחס לדיני מציאה.
הבדל בין קנייני מציאה לבין קנייני מקח וממכר
הרמב"ם מחלק בין קנין משיכה שבמציאה לבין קנין משיכה שבמקח-וממכר. הרמב"ם סבור, שקנין המשיכה במקח-וממכר ובמתנה , הוא מתקנת חכמים; אך קנין משיכה במציאה קיים בפני עצמו מן התורה. 1 לשיטת הרמב"ם, קנין משיכה במציאה הוא למעשה קנין משיכה בהפקר. שהרי מדין תורה כל אחד יכול לזכות ממטלטלין שהם הפקר - אם יעשה קנין ראוי.
הרמב"ם סבור שקנין המשיכה שקיים בהפקר נלמד מקנייני התורה שמצאנו בגנב; מפני ששני הקניינים נעשים ללא הקנייה של הצד השני. ולפיכך, באופן שהגנב קונה מטלטלין לענין כפל וחיובי אונסין - כך קונה כל אחד חפץ של הפקר (ומציאה).
לעיל בפרק "מחלוקת הסוגיות בקנייני הגנב" התבאר שלשיטת הרמב"ם קיימת מחלוקת סוגיות. הסוגיה בבבא מציעא דף י' ע"ב סבורה שקנייני הגנב דומים לקנייני מקח וממכר, והגנב קונה באמצעות הבאה ל"חצירו"; אך הסוגיה בסנהדרין דף פ"ה ע"ב סבורה שהגנב קונה באמצעות הבאה ל"שליטתו" - והרמב"ם והרי"ף הכריעו כמוה. ההבנה הזו גורמת להבדל המיוחד שנוצר בשילוב של הנהגת ומשיכת גמל.
אם אדם מצא גמל והוא מנהיג אותו לבדו, מכיוון שהגמל נמצא סמוך לו והגמל מציית לפעולות ה"הנהגה" , 2 הרי שהוא שולט בו - והוא זכה בגמל. אך אם אדם אחר נמצא עמו, והאדם האחר מושך את הגמל; האנשים סבורים שהגמל נכנע כלפי המושך ולא כלפי המנהיג; ולפיכך המושך קנה ולא המנהיג.
אולם במקח-וממכר. בשנים שחיזרו אחר בעל הגמל, שימכור להם את הגמל; קנין המשיכה פועל מדין תקנת חכמים. ובאופן זה אין זה משנה מי נראה שולט יותר. וכל אחד מהם מכניס את הגמל לתוך ד' אמות חדשות בסימטא (שהם חצירו); ובכך שניהם קונים יחד את הגמל.
לדיוק זה בדברי הרמב"ם - שקנייני מציאה דומים לקנייני גניבה והם שונים מקנייני מכירה - יש סיוע ממקום נוסף. הרמב"ם לא הזכיר שקנין משיכה במציאה (ובהפקר) יהיה דווקא בסימטא. לפי מה שהתבאר הדבר מתבקש מאליו. הרי"ף והרמב"ם סבורים, שקנין משיכה במציאה נלמד מקנין משיכה בגנב; - ולשיטתם גנב קונה במשיכה גם ברה"ר, אם הוא הביא שם את הדבר הגנוב לשליטתו. ולפיכך, גם במציאה והפקר שנמצאים ברה"ר, אם הזוכה הביא אותם שם לשליטתו - הוא קנה אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
