ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ" (בראשית ל"ו יב).
לכן הם גם הדגישו:
"ומדרך הקבלה הנאמנה אתה צריך לדעת, כי אין הפרש בין פסוק היחוד, והוא פסוק 'שמע' לפסוק 'ותמנע' "
(רבינו בחיי שם).
השל"ה הקדוש מצא לכך רמז בכתוב. וז"ל:
"ואין בין פסוק 'ותמנע היתה פלגש' (בראשית לו, יב) לפסוק 'שמע ישראל' (דברים ו, ד), כי הכל רומזים לדברים גבוהים, וגבוה מעל גבוה עד אין סוף. ומה שהזכירו רבותינו ז"ל בפסוק 'ותמנע' זה רמוז בראשי תיבות 'תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות' (תהלים יט, ח) ראשי תיבות תמנ"ע , (תורה שבכתב הקדמה).
ננסה השבוע ללמוד גם מפסוק זה הדרכה אקטואלית לימנו אלה.
המאבק בטרור והמלחמה בו, תפסו את מירב תשומת הלב בשבועות האחרונים ובצדק.
הבחירות העומדות בפתח כנראה יתפסו את הכותרות הראשיות בשבועות הבאים.
ברשותכם מורי ורבותי, אעלה לדיון הפעם סוגיה שנדחקה מן הכותרות, אבל היא חיה, פועמת ועלולה להתפרץ כבעיה חברתית מסוכנת ביותר.
בתוכנו חיים למעלה משלש מאות אלף בנים ובנות למשפחות יהודיות שעל פי ההלכה אינם יהודים והם חייבים גיור כדי לבא בקהל. כבר הבאנו בזמנו את דעת הרמ"א בשם הראשונים ואת הכרעת הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב בן ציון חי עוזיאל, כי יש לקרב זרע ישראל שכאלה ולגיירם כהלכה, תוך חיבוק וקירוב ולא על פי הכלל המקובל בהלכות גירות כי קודם כל יש לדחות. הסכנה שבריחוק ובדחיה של בני משפחה אלה עלולה להיות הרת אסון, בדיוק כמו שקרה עם תמנע פלגש אליפז בן עשיו.
תמנע רצתה להדבק במשפחת אברהם. כך מובא במדרש:
"ולמה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פלגש, אלא שבאו חכמינו ז"ל להודיעך כמה כח שבח האבות, כי בת מלכים היתה רוצה להדבק בזרעו של אברהם אבינו" (מדרש אגדה (בראשית פרשת וישלח פרק לו).
מדוע לא נדבקה בעמנו? מספרת הגמרא:
"תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע (בראשית ל"ו). וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא (שר גדול אלא שאינו מעוטר, וכיון דתמנע היתה אחות מלך - ודאי בת מלך היא-רש"י). בעיא לאיגיורי (רצתה להתגייר), באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה (בגלל ממזרותה), הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה (נולד ממנה) עמלק, דצערינהו לישראל (שגרם צער רב לישראל). מאי טעמא - דלא איבעי להו (שלא היו צריכים לרחקה) לרחקה" (בעון שריחקוה מתחת כנפי השכינה. והא קמ"ל דלא הוה איבעי להו לרחוקה-יד רמה).
הבה נתפלל כי נזכה להחזיר תחת כנפי השכינה את כל אחינו ואחיותינו, שנתרחקו תחת על הרשע של השלטון הקומוניסטי, שעשה כל מאמץ להשכיח מהם שם ישראל ועתה זכו להגיע אל ארץ ישראל ארץ הקודש. נקרבם בזרועות פתוחות כדי שיחזרו ויעבדו את הקב"ה בחיים יהודים מלאים, לאחר שיחזרו לעם ישראל בהליך גירות שלם כהלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
