ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פסח
"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ" (בראשית ל"ו יב).
לכן הם גם הדגישו:
"ומדרך הקבלה הנאמנה אתה צריך לדעת, כי אין הפרש בין פסוק היחוד, והוא פסוק 'שמע' לפסוק 'ותמנע' "
(רבינו בחיי שם).
השל"ה הקדוש מצא לכך רמז בכתוב. וז"ל:
"ואין בין פסוק 'ותמנע היתה פלגש' (בראשית לו, יב) לפסוק 'שמע ישראל' (דברים ו, ד), כי הכל רומזים לדברים גבוהים, וגבוה מעל גבוה עד אין סוף. ומה שהזכירו רבותינו ז"ל בפסוק 'ותמנע' זה רמוז בראשי תיבות 'תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות' (תהלים יט, ח) ראשי תיבות תמנ"ע , (תורה שבכתב הקדמה).
ננסה השבוע ללמוד גם מפסוק זה הדרכה אקטואלית לימנו אלה.
המאבק בטרור והמלחמה בו, תפסו את מירב תשומת הלב בשבועות האחרונים ובצדק.
הבחירות העומדות בפתח כנראה יתפסו את הכותרות הראשיות בשבועות הבאים.
ברשותכם מורי ורבותי, אעלה לדיון הפעם סוגיה שנדחקה מן הכותרות, אבל היא חיה, פועמת ועלולה להתפרץ כבעיה חברתית מסוכנת ביותר.
בתוכנו חיים למעלה משלש מאות אלף בנים ובנות למשפחות יהודיות שעל פי ההלכה אינם יהודים והם חייבים גיור כדי לבא בקהל. כבר הבאנו בזמנו את דעת הרמ"א בשם הראשונים ואת הכרעת הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב בן ציון חי עוזיאל, כי יש לקרב זרע ישראל שכאלה ולגיירם כהלכה, תוך חיבוק וקירוב ולא על פי הכלל המקובל בהלכות גירות כי קודם כל יש לדחות. הסכנה שבריחוק ובדחיה של בני משפחה אלה עלולה להיות הרת אסון, בדיוק כמו שקרה עם תמנע פלגש אליפז בן עשיו.
תמנע רצתה להדבק במשפחת אברהם. כך מובא במדרש:
"ולמה לי לדרוש ולומר ותמנע היתה פלגש, אלא שבאו חכמינו ז"ל להודיעך כמה כח שבח האבות, כי בת מלכים היתה רוצה להדבק בזרעו של אברהם אבינו" (מדרש אגדה (בראשית פרשת וישלח פרק לו).
מדוע לא נדבקה בעמנו? מספרת הגמרא:
"תמנע בת מלכים הואי, דכתיב אלוף לוטן אלוף תמנע (בראשית ל"ו). וכל אלוף - מלכותא בלא תאגא היא (שר גדול אלא שאינו מעוטר, וכיון דתמנע היתה אחות מלך - ודאי בת מלך היא-רש"י). בעיא לאיגיורי (רצתה להתגייר), באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה (בגלל ממזרותה), הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה (נולד ממנה) עמלק, דצערינהו לישראל (שגרם צער רב לישראל). מאי טעמא - דלא איבעי להו (שלא היו צריכים לרחקה) לרחקה" (בעון שריחקוה מתחת כנפי השכינה. והא קמ"ל דלא הוה איבעי להו לרחוקה-יד רמה).
הבה נתפלל כי נזכה להחזיר תחת כנפי השכינה את כל אחינו ואחיותינו, שנתרחקו תחת על הרשע של השלטון הקומוניסטי, שעשה כל מאמץ להשכיח מהם שם ישראל ועתה זכו להגיע אל ארץ ישראל ארץ הקודש. נקרבם בזרועות פתוחות כדי שיחזרו ויעבדו את הקב"ה בחיים יהודים מלאים, לאחר שיחזרו לעם ישראל בהליך גירות שלם כהלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
