ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
השנה נציין מ"ג לשחרור ירושלים, יהודה והשומרון. ולצד ההודיה הגדולה לה', מקננת בליבנו אכזבה רבה - על חוסר ההכרה הלאומית בגדולת מתנת ה' לנו, שהחלה כבר במסירת מפתחות הר-הבית, בנסיגה מסיני, הסכמי אוסלו, הגירוש מחבל קטיף והדיבורים על חלוקה מחודשת של ירושלים, חלילה. ועולה השאלה - האם בעקבות כל אלה יש לציין בימינו את יום ירושלים בצורה שונה?
ירושלים של מטה וירושלים של מעלה
הרב חיים דרוקמן שליט"א - ראש ישיבת אור עציון
אין ספק שצריך לחגוג את יום ירושלים, כי זהו היום שבו זכינו בחלקים רבים מארץ-ישראל וירושלים בראשם.
נסביר, כי נפסק להלכה שהרואה את ירושלים בחורבנה חייב לקרוע קריעה (או"ח תקס"א). מה הכוונה בחורבנה? אומר הבית יוסף כי כשיש שלטון של גויים על ירושלים, נחשב הדבר כאילו היא בחורבנה. נשים-לב לדברי הבית יוסף: גם אם ירושלים בנויה לתפארת, אם אין עליה שלטון יהודי נחשב הדבר כחורבן. עולה מכך שתחת השלטון הירדני ירושלים הייתה בחורבנה, ולא רק בגלל שלא היו בה יהודים באותה תקופה והירדנים החריבו את בתי הכנסת ואת הקברים בהר הזיתים, אלא עצם העובדה שגויים שולטים בירושלים, יוצרת מצב שבו "עיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה", ואם בניה שולטים בה, גם אם הם לא שלמים בתכלית השלמות, עדיין אלו הם בניה והיא נחשבת כבנויה.
במלחמת ששת הימים זכינו בבניין מחודש של ירושלים, ואיך אפשר שלא לשמוח על-כך? יום ירושלים מזכיר לנו את התהליך האלוקי הבולט בדורנו במשך למעלה ממאה השנים אחרונות. בתחילה שבנו לארץ, ובמלחמת ששת הימים ראינו שהקב"ה הרחיב בשבילנו את ארץ-ישראל ובראשה ירושלים. והייתה זו פעולה אלוקית, שהרי לא רק שלא תכננו את כיבוש ירושלים אלא עשינו ההפך הגמור מכך, כי בתחילת המלחמה, ראש הממשלה דאז, לוי אשכול טלפן לחוסיין ואמר לו שאם הוא לא יתערב במלחמה גם אנו לא נלחם בם, והקב"ה גרם לכך שהם יתערבו במלחמה ונכבוש את ירושלים.
אין ספק שיש להתייחס ביום זה גם לחולשות הגורמות להחלשת אחיזתנו באותם חלקי ארץ-ישראל. ולכן עלינו להקדיש יום זה שבו אוחדה העיר, לאיחוד של שני חלקי העיר - ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה.
כל המציאות השלילית כיום נובעת מתוך התרחקות מתורה ואמונה. ירושלים של מטה רחוקה לצערנו כיום מירושלים של מעלה, ומפורסמים דברי הרב קוק זצ"ל על הפסוק: "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים", שיש שתי מבשרות: מבשרת ציון ומבשרת ירושלים, ציון מבטאת את הצד הלאומי וירושלים את הצד של הקדושה. יש מצבים קשים שבהם מבשרת ציון נחלשת ומבשרת ירושלים צריכה לרומם אותה, ולהביא את העם כדי שיזדהה איתה, ועם המהלך האלוקי בדורנו לגאולת ישראל.
לכן אנו צריכים להקדיש את היום הזה, לרומם את עם-ישראל שיזדהה עם ייחודו, וכך יתקשר לארץ-ישראל כולה וירושלים בראשה.
לחגוג בשמחה עצומה!
הרב חנן פורת שליט"א
דעתי הנחרצת היא שיש לחגוג את יום ירושלים בקדושה, בטהרה ובשמחה עצומה. מלחמת ששת הימים היה נדבך רב עוז בגאולתנו, ונס הישועה בימים אלו היה גדול, וכל מי שאינו אומר הלל ביום זה הן על ההצלה והן על הגאולה, הרי הוא כפוי טובה כלפי הקב"ה.
צריך להבין שאילו הערבים היו מנצחים במלחמה, חלילה כל מדינת ישראל הייתה מושמדת, וזה מחייב אותנו לומר הלל מבחינה הלכתית - כי ניצלנו ממיתה לחיים. באוזני שמעתי את מנהיגי ערב, כנאצר שהיה אז ראש הקהילה הערבית המאוחדת שאומר כי מטרתו היסודית היא חורבן מדינת ישראל. שמעתי גם את חוסיין האומר לחייליו ביום היציאה למלחמה: "הרגו ביהודים בציפורניכם ובשיניכם". ואכן ניצלנו ממיתה לחיים.
אף מעבר לכך: מלחמת ששת הימים באמצעה הפכה ממלחמת מגן למלחמה במימדים היסטוריים, שבה שבנו לירושלים עיר קודשנו.
יכול לקום אדם ולשאול: הרי מאז נסוגונו ממקומות רבים שאותם כבשנו, ועם-ישראל אינו מכיר בתשועה הגדולה? על-כך נשיב כי לפי דבריו גם את חג מתן תורה צריך לבטל, כי ארבעים יום לאחר מתן-תורה בני-ישראל עשו את העגל, כך גם אפשר לומר על פורים וחנוכה שיש לבטלם, מפני שההישגים הללו אבדו.
אך צריך להבין שבזמן גדול כזה יש גילוי אלוקי גדול בעולם, וגם אם ישראל לא מוכנים לקבל אותו, נקבע הדבר בספירת הנצח. והנצח וההוד התגלו בצורה אדירה במלחמה, וגם אם אנו באיוולתנו פוגמים בכך, הפגיעה היא לא בעומקם של דברים. וכמו שבחג מתן תורה זכינו לקבל תורה, גם אם ישראל אמרו לאחר מתן תורה לעגל: "אלה אלוהיך ישראל", האמת לא זזה ממקומה.
זכיתי בהיותי בכנסת יחד עם מפקדי מוטה גור, לקבוע את יום כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים כחג בחוק מעוגן, ואני חוזר על-כך שצריך לחגוג יום זה בשמחה וקדושה.
י אכן ספגנו מכות קשות שאי-אפשר להאשים בהם אלא את עם-ישראל בחולשתו, אך עדיין הישגים רבים בידינו - כמפעל ההתיישבות ברמת הגולן, יהודה ושומרון ונעשה כל אשר לאל ידינו לשמר אותם, תוך כדי שננסה לחנך ולעורר את העם לכך.
וארצה להוסיף עוד נקודה. את ההלל הראשון זכיתי לשמוע מהרב גורן ברחבת הכותל. לא אשכח הלל זה לעולם, הלל שנאמר כאשר עיני ועיני חברי הצנחנים זולגות דמעות. שש שנים לאחר-מכן לחמתי במלחמת יום הכיפורים, ונפצעתי קשה ליד תעלת סואץ שם שכבתי מפרפר בין חיים למוות. כשהתאוששתי הגיע הרב גורן לבקר אותי בבית החולים, וראיתי שהוא עצוב על הלוחמים שנפלו וכל המשבר שנגרם במדינה בעקבות המלחמה, ורציתי למצוא דרך לשמח אותו. אמרתי לו: לאחר מלחמת החשמונאים נאמר (שבת כ"א): "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה", כלומר החשמונאים היו צריכים שנה לשקול האם לומר הלל על נס הניצחון, והחליטו לאחר שנה שראוי לומר הלל על הנס. אמרתי לו: הרב גורן, אתה גדול מהחשמונאים שהכרת בנס ואמרת את ההלל מיד בכיבוש הכותל, וראיתי ששמחה עלתה על פניו.
הציבור מתבקש להמשיך להתפלל לרפואת הרב חנן בן שלומית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








