ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
השנה נציין מ"ג לשחרור ירושלים, יהודה והשומרון. ולצד ההודיה הגדולה לה', מקננת בליבנו אכזבה רבה - על חוסר ההכרה הלאומית בגדולת מתנת ה' לנו, שהחלה כבר במסירת מפתחות הר-הבית, בנסיגה מסיני, הסכמי אוסלו, הגירוש מחבל קטיף והדיבורים על חלוקה מחודשת של ירושלים, חלילה. ועולה השאלה - האם בעקבות כל אלה יש לציין בימינו את יום ירושלים בצורה שונה?
ירושלים של מטה וירושלים של מעלה
הרב חיים דרוקמן שליט"א - ראש ישיבת אור עציון
אין ספק שצריך לחגוג את יום ירושלים, כי זהו היום שבו זכינו בחלקים רבים מארץ-ישראל וירושלים בראשם.
נסביר, כי נפסק להלכה שהרואה את ירושלים בחורבנה חייב לקרוע קריעה (או"ח תקס"א). מה הכוונה בחורבנה? אומר הבית יוסף כי כשיש שלטון של גויים על ירושלים, נחשב הדבר כאילו היא בחורבנה. נשים-לב לדברי הבית יוסף: גם אם ירושלים בנויה לתפארת, אם אין עליה שלטון יהודי נחשב הדבר כחורבן. עולה מכך שתחת השלטון הירדני ירושלים הייתה בחורבנה, ולא רק בגלל שלא היו בה יהודים באותה תקופה והירדנים החריבו את בתי הכנסת ואת הקברים בהר הזיתים, אלא עצם העובדה שגויים שולטים בירושלים, יוצרת מצב שבו "עיר האלוקים מושפלת עד שאול תחתיה", ואם בניה שולטים בה, גם אם הם לא שלמים בתכלית השלמות, עדיין אלו הם בניה והיא נחשבת כבנויה.
במלחמת ששת הימים זכינו בבניין מחודש של ירושלים, ואיך אפשר שלא לשמוח על-כך? יום ירושלים מזכיר לנו את התהליך האלוקי הבולט בדורנו במשך למעלה ממאה השנים אחרונות. בתחילה שבנו לארץ, ובמלחמת ששת הימים ראינו שהקב"ה הרחיב בשבילנו את ארץ-ישראל ובראשה ירושלים. והייתה זו פעולה אלוקית, שהרי לא רק שלא תכננו את כיבוש ירושלים אלא עשינו ההפך הגמור מכך, כי בתחילת המלחמה, ראש הממשלה דאז, לוי אשכול טלפן לחוסיין ואמר לו שאם הוא לא יתערב במלחמה גם אנו לא נלחם בם, והקב"ה גרם לכך שהם יתערבו במלחמה ונכבוש את ירושלים.
אין ספק שיש להתייחס ביום זה גם לחולשות הגורמות להחלשת אחיזתנו באותם חלקי ארץ-ישראל. ולכן עלינו להקדיש יום זה שבו אוחדה העיר, לאיחוד של שני חלקי העיר - ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה.
כל המציאות השלילית כיום נובעת מתוך התרחקות מתורה ואמונה. ירושלים של מטה רחוקה לצערנו כיום מירושלים של מעלה, ומפורסמים דברי הרב קוק זצ"ל על הפסוק: "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלים", שיש שתי מבשרות: מבשרת ציון ומבשרת ירושלים, ציון מבטאת את הצד הלאומי וירושלים את הצד של הקדושה. יש מצבים קשים שבהם מבשרת ציון נחלשת ומבשרת ירושלים צריכה לרומם אותה, ולהביא את העם כדי שיזדהה איתה, ועם המהלך האלוקי בדורנו לגאולת ישראל.
לכן אנו צריכים להקדיש את היום הזה, לרומם את עם-ישראל שיזדהה עם ייחודו, וכך יתקשר לארץ-ישראל כולה וירושלים בראשה.
לחגוג בשמחה עצומה!
הרב חנן פורת שליט"א
דעתי הנחרצת היא שיש לחגוג את יום ירושלים בקדושה, בטהרה ובשמחה עצומה. מלחמת ששת הימים היה נדבך רב עוז בגאולתנו, ונס הישועה בימים אלו היה גדול, וכל מי שאינו אומר הלל ביום זה הן על ההצלה והן על הגאולה, הרי הוא כפוי טובה כלפי הקב"ה.
צריך להבין שאילו הערבים היו מנצחים במלחמה, חלילה כל מדינת ישראל הייתה מושמדת, וזה מחייב אותנו לומר הלל מבחינה הלכתית - כי ניצלנו ממיתה לחיים. באוזני שמעתי את מנהיגי ערב, כנאצר שהיה אז ראש הקהילה הערבית המאוחדת שאומר כי מטרתו היסודית היא חורבן מדינת ישראל. שמעתי גם את חוסיין האומר לחייליו ביום היציאה למלחמה: "הרגו ביהודים בציפורניכם ובשיניכם". ואכן ניצלנו ממיתה לחיים.
אף מעבר לכך: מלחמת ששת הימים באמצעה הפכה ממלחמת מגן למלחמה במימדים היסטוריים, שבה שבנו לירושלים עיר קודשנו.
יכול לקום אדם ולשאול: הרי מאז נסוגונו ממקומות רבים שאותם כבשנו, ועם-ישראל אינו מכיר בתשועה הגדולה? על-כך נשיב כי לפי דבריו גם את חג מתן תורה צריך לבטל, כי ארבעים יום לאחר מתן-תורה בני-ישראל עשו את העגל, כך גם אפשר לומר על פורים וחנוכה שיש לבטלם, מפני שההישגים הללו אבדו.
אך צריך להבין שבזמן גדול כזה יש גילוי אלוקי גדול בעולם, וגם אם ישראל לא מוכנים לקבל אותו, נקבע הדבר בספירת הנצח. והנצח וההוד התגלו בצורה אדירה במלחמה, וגם אם אנו באיוולתנו פוגמים בכך, הפגיעה היא לא בעומקם של דברים. וכמו שבחג מתן תורה זכינו לקבל תורה, גם אם ישראל אמרו לאחר מתן תורה לעגל: "אלה אלוהיך ישראל", האמת לא זזה ממקומה.
זכיתי בהיותי בכנסת יחד עם מפקדי מוטה גור, לקבוע את יום כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים כחג בחוק מעוגן, ואני חוזר על-כך שצריך לחגוג יום זה בשמחה וקדושה.
י אכן ספגנו מכות קשות שאי-אפשר להאשים בהם אלא את עם-ישראל בחולשתו, אך עדיין הישגים רבים בידינו - כמפעל ההתיישבות ברמת הגולן, יהודה ושומרון ונעשה כל אשר לאל ידינו לשמר אותם, תוך כדי שננסה לחנך ולעורר את העם לכך.
וארצה להוסיף עוד נקודה. את ההלל הראשון זכיתי לשמוע מהרב גורן ברחבת הכותל. לא אשכח הלל זה לעולם, הלל שנאמר כאשר עיני ועיני חברי הצנחנים זולגות דמעות. שש שנים לאחר-מכן לחמתי במלחמת יום הכיפורים, ונפצעתי קשה ליד תעלת סואץ שם שכבתי מפרפר בין חיים למוות. כשהתאוששתי הגיע הרב גורן לבקר אותי בבית החולים, וראיתי שהוא עצוב על הלוחמים שנפלו וכל המשבר שנגרם במדינה בעקבות המלחמה, ורציתי למצוא דרך לשמח אותו. אמרתי לו: לאחר מלחמת החשמונאים נאמר (שבת כ"א): "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה", כלומר החשמונאים היו צריכים שנה לשקול האם לומר הלל על נס הניצחון, והחליטו לאחר שנה שראוי לומר הלל על הנס. אמרתי לו: הרב גורן, אתה גדול מהחשמונאים שהכרת בנס ואמרת את ההלל מיד בכיבוש הכותל, וראיתי ששמחה עלתה על פניו.
הציבור מתבקש להמשיך להתפלל לרפואת הרב חנן בן שלומית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
