ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1. המתגייר צריך לקבל עליו עול מצוות1.
2. צריך להיות ברור2 שרצונו אמיתי להיות "יהודי"3 על ידי האמונה ביחוד השם4 ואיסור ע"ז והתרחקות וכפירה בדת הקודמת לגמרי, וקבלת מקצת5 מצוות התורה מה"קלות" ומה"חמורות" שיודיעוהו הב"ד6.
3. אין צריך שיתחייב בפירוש לקיים הכל או שנבין ממנו שיקיים הכל7.
4. אם ניכר שאינו מתכוון לקיים מצוות כלל8 [כגון שהוא גר בקיבוץ חילוני וימשיך לחלל שבת ולאכול טריפות וחמץ בפסח ויחיה כמנהגו מאז קודם גיורו] אין9 לגייר אותו10.
________________________________
1. כפשטות הגמ’ ביבמות (מ"ז ע"א) והטור והשו"ע (סי’ רס"ח), וע"פ לשון רש"י (שם ע"ב) ד"ה ומודיעין, והמאירי. ואם לא מקבל עליו עול המצוות, פסק הגרש"ז אוירבך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה ח"א (סי’ ל"ה אות ג’) שכשאינו חושב כלל לקיים ולשמור מצוות ה’, אזי אינה גרות ע"ש, גם במכתב בחתימת גדולי ישראל מט"ו סיון תשד"ם, הובא בספר קריינא דאיגרתא (סימן קס"א), לא נזכר שעל הגר להתחייב לקבל כל המצוות, ולפ"ז גם לדעת הגרש"ז אוירבך וגדולי ישראל הנ"ל, החסרון באינו מקבל עול מצוות, הוא דווקא כשאינו חושב כלל לקיים, כלומר שמזה מוכח שאין כוונתו לגרות כלל, אבל אם רצונו אמיתי בגרות, ומקבל עליו עול המצוות אבל אינו מתכווין לקיים הכל, הוי גר, וכשיטת האחיעזר ודעימיה דהוי גרות כדלקמן הערה 9, וכל שכן כשיקיים מקצת, וכ"כ הרה"ג מרדכי יהודה קראוס שליט"א רב הקהילה החרדית בירוחם בקובץ מבית לוי מבית מדרשו של הגר"ש ואזנר בעל שבט הלוי שנת תשס"ה (י"ח), והדברים מבוארים להדיא בשו"ת בית מאיר לגדול הדור בדורו מהר"ם פוזנר סי' י"ב עמ' ע"ב, דאף לשיטת התוס' והטוש"ע דבעינן קבלת מצוות: "אין צריך לקבלת כל המצוות, אלא אפילו רק במקצת מצוות וקיבל, נקרא קבלת מצוות", עכ"ל. ומבואר בדבריו שם דאפילו לא קיבל מצוות חשובות מאוד כגון שבת, חשיבא קבלה ע"י המקצת שקיבל, ע"ש. אבל כשמסרב להדיא לקבל עליו עול מצוות, בזה מראה שאין חפץ בגיור כהלכתו, ואין לגיירו, ואם עברו וגיירו גר כזה, וגילה דעתו שאין לו ענין ביהדות, י"ל דאינו גר, ועדיין צ"ע, כי לכאורה זהו נגד הרמב"ם והרשב"ץ, ועיין להגר"א ארלנגר שליט"א מראשי ישיבת קול תורה בספרו ברכת אברהם לכתובות (י"א ע"א), שדייק לנכון דבמילה וטבילה לשם גרות הוי גר, ועל כרחו מתחייב במצוות, ואפילו לא קיים ולא יקיים כלל, הוי כיהודי מומר וכתינוק שנשבה לבין הגויים, עש"ב. ורק אם גילה דעתו בפני ב’ עדים או במסל"ת קודם הגרות שאין לו עניין ביהדות ובגיור, אז תלינן דמל לשם בריאות וכיו"ב, וכן שטבילתו לתענוג ונקיון ולא הוי גר, וגם לזה צריך להביא ראיות.
2. ע"פ הגמ’ הנ"ל שאומרים לו מה ראית וכו’.
3. כלשון שו"ת הרשב"ש (סי’ תס"ז) "שמברר דבריו ואומר הריני יהודי או הריני גר", וכלשון רבנו צדוק הכהן מלובלין בצדקת הצדיק (המלא סי' נ"ד) שעיקר היהדות היא במה שבשם ישראל יכנה, וכיו"ב כתבו בשו"ת חמדת שלמה יו"ד סי' כ"ט והגר"ש ישראלי בחוות בנימין ח"ב סי' ס"ז, ע"ש ודו"ק.
4. ע"פ הרמב"ם הל’ איסו"ב (פי"ד ה"ב) והשו"ע (סי' רס"ח סעיף ב') שמאריכין בדברים אלה של עיקרי האמונה, וביאר הרב המגיד, שהוא עיקר היהדות והדת והגרות. ונכלל בזה גם להאריך עמו שיתרחק מאמונת השיתוף (של הנוצרים וכיו"ב).
5. כי הודעת המצוות היא על מקצת מצוות (כנ"ל), וההודעה והקבלה חד הם, כי מקבל הוא את ההודעה, עיין שו"ת מהראנ"ח (סי’ צ"ב) ובשו"ת משיבת נפש למהרא"ל צינץ יו"ד (סי' נ'), וא"כ גם כשמקבל, מקבל הוא רק "מקצת מצוות", וכן הוא להדיא לשון תוס’ חד מקמאי וההשלמה יבמות (דף מ"ה ע"ב), וכפשטות הגמ’ יבמות (מ"ז ע"א) והפוסקים שמודיעים אותו מקצת מצוות, וזהו מה שמקבל. וזהו מ"ש בשו"ת בית מאיר (סי’ י"ב) הנ"ל "דאף לשיטת התוס’ אין צריך לקבלת כל המצוות אלא אפילו במקצת מצוות וקיבל נקרא קבלת מצוות", עכ"ל. ועיין היטב שו"ת הרדב"ז ח"ג (סי’ תע"ט) וח"ד (סי’ פ"ו) ושו"ת איש מצליח כרך ג’ יו"ד (סי’ מ"ב).
6. לשון הגמ’ ביבמות (שם) והרמב"ם הל’ איסורי ביאה (פי"ד ה"ב).
7. עפ"ד האחיעזר (ח"ג סי’ כ"ו), שו"ת והשיב משה יו"ד (סי’ נ"א), מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א תורה שבע"פ (שנה י"ג אותיות י"ב י"ג).
8. אולם אם הגר חושב בשעת הגרות לעבור על איזה מצוות, כיון שאינו מתנה בפירוש שלא לקבל, אין זה חסרון בקבלת המצוות, כסברת האחיעזר (ח"ג סימן כ"ו), ואע"פ שהדבר אברהם (ח"ג סימן כ"ח אות ג’) הסתפק בזה למעשה, כבר כתב על דבריו מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א בתורה שבע"פ (שנה י"ג אות י"ג), דלא שבקינן פשיטותו של האחיעזר מפני ספקו של הדבר אברהם. עוד צידד שם מרן שליט"א בשם שו"ת והשיב משה דריהם (יו"ד סימן נ"א), דאם קיבל עליו המצוות, אפי’ אם בשעת קבלתו בדעתו לעבור על איזה מהם, כיון דאדעתא דהכי קיבל שאם יעבור ענוש יענש, הוי גר מעליא ואין זה חסרון בקבלת המצוות.
9. ע"פ האחיעזר (שם) שכתב: "אולם היכא שברור הדבר שבודאי יעבור אחרי כן על איסורי תורה חלול שבת ואכילת טרפות, ואנו יודעים שאינו מתגייר רק לפנים ולבו בל עמו (כלומר משטה בנו), הרי אומדנא דמוכח שמה שאומר שמקבל עליו המצוות לאו כלום הוא, א"כ זהו חסרון בקבלת המצוות דמעכב", והחרה החזיק אחריו מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א בקובץ תורה שבע"פ (הנ"ל), רק שנקט רבנו לשון של זהורית יש לדון לענין ביטול הגרות. ועיין שו"ת יד רא"ם (סי’ י’) ושו"ת דעת כהן סי' קנ"ג. ולענין "חזר לסורו" ראה ברמב"ם הלכות איסו"ב (פי"ג הי"ז והי"ח) ושו"ת הרשב"ץ ח"ג (סי’ מ"ז) ע"ש. ולפ"ז כשאינו משטה בנו ורוצה להיות יהודי ולקיים מצוות התורה, ואפי’ מקצתם, מקבלין אותו לכתחילה. וע’ בשו"ת מלמד להועיל (ח"ג סימן ג’) מה שפסק במי שיש לנו הכרח לקבל אותו, ואנו יודעים שלא יקיים כל המצוות, וז"ל: דעל צד היותר טוב, יודיעו לו המצוות שבודאי ירצה לקבל, דהיינו ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים, מצות צדקה וכבוד אב ואהבת רע וכדומה, ויאמר אח"כ סתם שמקבל עליו מצוות היהודים, ומ"מ כל זה אינו מעכב.
10. ויתכן שאם עברו וגיירו, אין הגיור כלום אף לקולא. כגון אם בא על אשת איש אחר "גיור" כזה, דינו כנכרי הבא על בת ישראל שהולד כשר. (הערת מו"ר הגאון הנאמ"ן שליט"א). ועיין היטב בהרשב"ץ הנ"ל ובהרמב"ם (פי"ג הי"ז) ושו"ע (סי’ רס"ח סי"ב), ומקורם טהור בתלמוד יבמות מ"ז ע"ב, טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבר, ונפק"מ דאי קדיש בת ישראל והדר ביה ועבד ע"ז הו"ל כישראל מומר וקידושיו קידושין. וע"ע להגאון ר’ יחזקאל בנעט אב"ד דק"ק ווראהאל בחוברת המאסף (שנה ט"ז כרך ב’ חוברת ה’ סי’ נ"ז), שנשאל אודות מי שנתגיירה עבור בחור מישראל ע"י ג’ הדיוטות, באופן שלא קבלה עליה לשמור תורתנו הקדושה, וממילא אי אפשר לומר שידעו שסוף סוף תשמור דת משה וישראל, דאדרבה ידעו שלא תשמור כלל, האם גרותה גרות, והשיב דהגיורת גיורת היא לענין שקידושין תפסי בה, והיא אשת איש אשר קדשה כדת משה וישראל, וצריכה גט מדאוריתא וחייבין עליה משום אשת איש, עכ"ד ע"ש. [כדי להבין במי המדובר, מלבד מה שרואים עזוזו וגדולתו מתשובתו הנ"ל הנפלאה, עיין מ"ש עליו בשו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי’ קכ"ט)], וכן מבואר בשו"ת דעת כהן (סי’ קנ"ג) להגראי"ה קוק זצ"ל, שכל שהיתה מילה וטבילה וקבלת מצוות בפיו בבי"ד, הוי גרות ואין לנו עניין עם דברים שבלב שאינם דברים כלל, ואפילו יבוא אליהו, ויגיד לנו שהיה בלבבו אחרת מאשר בפיו, אין לנו עסק כלל עם דברים שבלב וכדעת הרב מל"מ בה’ שקלים (פ"ד ה"ו, ד"ה ועוד נ"ל), וגם באבותינו קרא כתיב "ויפתוהו בפיהם" וגו’, ואמרו במדרשים שהיה ליבם פונה לע"ז, ופסל מיכה היה עימם, ומ"מ כיוון שקיבלו בפה נגמרה הגרות עכ"ל. ע"ש. וראה לעיל סוף הערה 1.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










