ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אני חושב שזה יהיה יומרני ביותר מצדי לתת תשובה מוחלטת לשאלה הזאת. זאת שאלה שמתאימה יותר לנביא ולא לסתם אדם שמתעניין בהיסטוריה היהודית. אך מאחר שהשאלה הוצגה לי תכופות, אני מודה שהקדשתי לה מחשבה וזמן. ולכן, אחרי אזהרה ברורה שאני באמת לא בטוח ששום דבר ממה שאני אומר הוא הערכה מדויקת של תקופתנו, אני מוכן לחלוק אתכם את דעותיי.
אני סבור שהתקופה שלנו דומה מאוד לימי השופטים, מנהיגי ישראל שקמו אחרי מותו של יהושע ולפני המלכת המלכים החזקים שאול ודוד. התנ"ך מתאר את הימים ההם כתקופה של חוסר אחדות בעם היהודי. חלק גדול מהעם התרחק מהאמונה ומשמירת התורה וערכיה וחיקה את התרבות של העמים שמסביב. כולם ראו לנכון לעשות ככל העולה על רוחם, "איש הישר בעניו יעשה", והתעלמו מן המסורת ומאזהרות התורה מפני סטיות כאלה מאורח החיים היהודי ומייעודו של עם ישראל. השופטים עצמם נשפטו בחומרה וספגו ביקורת ואפילו לעג מהעם, ונביאי השקר רבים השמיעו את הקריאה המפתה להיות ככל הגויים. הנהגת העם היתה חלשה, והאויבים מבית ומחוץ היו רבים וחזקים. היהודים התכתשו ואפילו נלחמו אלה באלה, והסכנות לקיומה של נוכחות יהודית בארץ ישראל היו רבות.
נשמע מוכר, לא? האין זאת מנת חלקנו בכל יום בעיתונים ובתקשורת? כן, אני חושב שתקופת השופטים חוזרת על עצמה, באופן כללי, גם בימינו.
קווי הדמיון לתקופה ההיא בחברה היהודית בישראל של ימינו מדהימים. גם כאן יש קבוצה עיקשת שמתעבת את הדת ואת התורה ועושה דמוניזציה ליהודים שלא מסכימים עם תפיסתה ועם השקפת העולם ה"מתקדמת" שלה. החרדים הם "טפילים" במקרה הטוב, ו"שרצים" (כדבריו של כתב תקשורת ידוע אחד) בדרך כלל. הציונים הדתיים הם "מתנחלים", מונח שקיבל קונוטציות של רשעות ונלעגות. הקיצוניים משמאל הם "גיבורים" ו"שוחרי שלום", ואילו כל האחרים רק "מחבלים בביטחון ישראל", ואין הגבלות מוסריות או עכבות חברתיות על שום התנהגות. אורח חיים שבו אדם מוליד ילדים ומנהל חיי משפחה מסורתיים נחשב לדבר נלעג, ואילו הפקרות מינית והתנסות חסרת גבולות בגוף ובנשמה זוכות לתשבחות. באמת איש הישר בעיניו יעשה, ואין שום מגבלות על ההתנהגות, הדיבור או הדיון.
ממשלות הקואליציה הן מטבען חלשות, והפוליטיקאים בארץ לא זוכים להערכה, בייחוד בעקבות השערוריות המכוערות שרודפות כה רבים מהם. מערכת הערכים שנלמדת בבתי הספר מנותקת ברובה מכל תוכן יהודי, והדגש מושם על עובדות - בגרות - בלי התייחסות כמעט לרוח ולנאמנות.
אבל בספר שופטים, למרות כל הקדרוּת, יש גם הבזקים של אופטימיות ותקווה. יש בו ניצחונות צבאיים - גדעון, דבורה, ברק שמשון ואחרים - ויש בו גם תקופות של שלום ורגיעה יחסית שנמשכות עשרות שנים. יש בתוך העם כמיהה ברורה לחזור לרמה מסוימת של קיום התורה והמצוות ולפחות למינימום של חסד, צדק חברתי והגינות. יש בו אנשים דגולים שממתינים בצד להזדמנות לשנות את כל המגמות השליליות של העם. הנביא שמואל והמלכים שאול ודוד עומדים להופיע בזירה ולהילחם את מלחמות ישראל, הגשמיות והרוחניות, לנצח ולהבטיח את הרציפות היהודית בארץ ישראל.
המבחן האמיתי של עם ישראל הוא ביכולתו לעבור תקופות כאלה של משבר וייאוש. כוחה של האמונה והיכולת שלנו להתאושש הם הנכסים הגדולים ביותר של העם היהודי בכל הדורות והתהפוכות. ספר שופטים איננו אלא הקדמה לספר שמואל ולסיפור על הגדולה היהודית בארץ ישראל לפני אלפי שנים. גם תקופת השופטים שלנו תעבור, כך או אחרת, ותוביל, בסופו של דבר, להתחזקות התורה והחוכמה בקרב כולנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










