ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לעומת זאת, שאיפת העם הערבי כולו היא שארץ ישראל כולה תהיה תחת שלטון ערבי מוסלמי. השקפת האיסלאם, כהשקפת הנצרות, היא שעם ישראל סיים את תפקידו כעם בין העמים. הנצרות טוענת שהיא באה במקום עם ישראל, היא היורשת שלו, והאיסלאם טוען שהוא היורש האמיתי של עם ישראל ואמונתו.
האיסלאם והנצרות רבים ביניהם על הירושה, והנה כאן עם ישראל לאחר אלפיים שנות גלות, בא ואומר: 'עם ישראל חי!' נכסיו הרוחניים והגשמיים, כלומר תורת ישראל וארץ ישראל, לא נפלו לאף אחד בירושה, הם שייכים לעם ישראל החי. את העובדה הזאת האיסלאם אינו מוכן לקבל. הוא רוצה ושואף שהארץ הקדושה תהיה תחת שלטונו כולה. נמצא כי העימות בינינו לבין ערביי ארץ ישראל הוא עימות בין העם היהודי כולו ואמונתו לבין העם הערבי כולו והמונה המוסלמית.
מהסיבה הזאת אי אפשר לחשוב על פתרון היחסים בינינו לבין הערבים הגרים בארץ ישראל במנותק משורש העימות. אם לא נכיר את שורש הבעיה לא נוכל לטפל בה טיפול נכון. ובכן, שורש העימות הוא דתי, ועימות דתי אין לו פתרון אמתי בהסכמים פוליטיים. הכרעתו תהיה במישור הדתי-אמוני, ואנו מבקשים ושואפים שההכרעה תהיה "לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי אמר ד'".
ההנחה שיסוד הסכסוך בין ישראל לערבים הוא דתי-לאומי מחייבת להכיר בעובדה שהוא יימשך עוד תקופה ארוכה. הגישה שלנו להתמודדות עם הסכסוך לא צריכה לחפש פתרון לסכסוך, אלא דרך ללמוד לחיות איתו. עלינו להכיר בעובדה שאין לנו כעת דרך לפתור את הסכסוך: אף צד אינו מוכן לוותר על דרכו הלאומית והדתית, ולכן צריך ללמוד לחיות עם הסכסוך. כשם שאנו חיים עם צרות וקשיים שאין להם פתרון, עם מחלות או תאונות, כן עלינו ללמוד לחיות עם הטרור.
עלינו להקדיש לעימות הזה תשומת לב מוגבלת מאוד, למדר את הנושא בגבולות הראויים לו ולא להשקיע בו את מיטב מרצנו וכוחנו; להפנות את עיקר המאמץ לקידום שאיפותינו לקיבוץ גלויות, לגיבוש העם בארץ ישראל ולבניית מדינת העם היהודי עם הרוח המייחדת אותנו מכל העמים. עלינו להפסיק לחזר אחר השלום, הוא אינו רלוונטי ואינו מציאותי. אמנם אין פנינו למלחמה, ואנחנו מוכנים תמיד לדבר שלום, אבל אין לחזר אחרי השלום, כי ככל שאנחנו מחזרים אחריו יותר הוא מתרחק יותר. אם אנחנו נפסיק לחזר אחריו, הוא לפחות לא יתרחק.
מדינת כל היהודים
מדינת ישראל צריכה לראות את עצמה כמדינת העם היהודי. לשם כך היא קמה וכך היא צריכה להיות. מדינת ישראל אינה מדינת כל אזרחיה, אלא מדינת העם היהודי כולו. אמנם התושבים שאינם יהודים, הערבים, הם אזרחים שווי זכויות, וככל אזרח במדינה הם חופשיים לחיות את חייהם הפרטיים לפי השקפתם ולפי אמונתם, אך המדינה כמדינה עליה להיות מדינה יהודית, בעלת צביון יהודי ברור.
לפיכך, מדינת ישראל צריכה לראות בכל יהודי בעולם אזרח בכוח של המדינה. יש לאפשר לכל יהודי לממש את הזכות הזאת ולקבל אזרחות של המדינה, גם אם עדיין לא עלה לארץ ישראל והתיישב בה באופן קבוע. צעד כזה יחזק את הקשר של העם אל המדינה. עצם הקביעה שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי אין בה חידוש. היא מעוגנת במגילת העצמאות וברוחו של חוק השבות, אך הקביעה המחודשת הזו תחזק את תוכנה האמיתי של המדינה ותעמיק את הקשר של יהודי התפוצות למדינה. מתן זכות הצבעה ליהודים בחוץ לארץ, בתנאי שיבואו בקביעות לפרקי זמן קצרים לארץ, תצמצם את השאלה הדמוגרפית המרחפת באוויר.
הקביעה שהמדינה היא מדינתו של העם היהודי כולו נותנת הצדקה לתביעתנו על כל ארץ ישראל. העולם מבין ומכיר שלעם ישראל יש זכות שתהיה לו מדינה משלו, העולם גם מבין שהמקום הנכון הוא ארץ ישראל – בהיותה המולדת של עם ישראל, על כן גם תובן תביעתנו שכל הארץ, על גבולותיה ההיסטוריים התנ"כיים, היא מולדתו של עם ישראל, ואי אפשר למנוע מאיתנו להתיישב בכל מקום בארץ ישראל.
הקביעה שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי ושאיפתה לקבץ את כל היהודים לארץ ולבנות כאן חיים לאומיים יהודיים תחדד את ההבנה לגבי עומק העימות שקיים בינינו לבין הערבים, וזה חשוב. כי ההתעלמות מן המציאות וטשטוש הבעיה אינה מסייעת לפתרון, אלא דווקא מחריפה את הבעיה הדחקת השאלה ופתרונות שטחיים יגרמו להתפרצויות חמורות יותר בסופו של דבר, והמציאות מוכיחה זאת
עלינו להכיר בעובדה שבשעה זו אין פתרון הנראה לעין בסכסוך בינינו לבין הערבים. לא אנחנו ולא הם רוצים להיהפך לעם אחד, על כן יש להשתדל למעט את הערוב בין העמים. הערבים יחיו את חייהם האישיים כרצונם, וגם ינהלו את חייהם החברתיים והתרבותיים והדתיים כרצונם, בכל תחום שאפשר להתנהל בנפרד. המדינה תעודד את מקסימום ההפרדה כדי לשמר את זהותנו ולאפשר להם לשמר את זהותם. שיתוף החיים בינינו יהיה רק בדברים הכרחיים שבהם אי אפשר לנהל מערכות נפרדות. כך נמעט את החיכוך בחיי היום יום.
המדינה תשמור על שוויון זכויות מלא, אך תהיה בעלת זהות ברורה: מדינת העם היהודי; והיא תמנע כמובן מכל אזרח לפגוע בריבונותה ובמגמותיה היהודיות.
ירושלים תחכה לעם ישראל
אי אפשר לסיים מבלי להתייחס לירושלים. ירושלים השלמה היא בירת מדינת ישראל, והר הבית הוא המקום המקודש ביותר לישראל. הוא צריך להיות בשליטה מלאה של מדינת ישראל, ועלינו לחתור שהר הבית יהיה סגור ומסוגר בפני כל אדם, לגודל קדושתו, עד שיכשר הדור והעולם לעלות למעלה בקודש.
לסיכום, העימות בין ישראל לערבים עמוק, זה עימות דתי ואין לא פתרון הנראה לעין, על כן עלינו להפסיק להשקיע את מרב הכוחות בחיפוש הדרך לשלום. עלינו להשקיע את כוחנו בהפיכת המדינה למדינת העם היהודי כולו ולתת למדינה צביון יהודי ברור. עלינו להחזיק בכל ארץ ישראל בידינו, להילחם בטרור מלחמת חורמה ולנהל את החיים בינינו לבין הערבים בארץ ישראל במקסימום של הפרדה בחיי היום-יום – לא לטשטוש זהויות.
את התהליך של תחיית עם ישראל וחזרתו כולו לארצו השלמה ולדרכו המיוחדת אי אפשר לעצור. אנו כל הזמן מתקדמים, וכל עיכוב נהפך למנוף לעליית מדרגה בדרך הגאולה. אשרי מי שפועל עם ריבונו של עולם בגאולת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
