ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- קומי אורי
- ב - ט''ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו..." יש לשאול: והרי כבר מאמצע הפרשה הקודמת סופר על חזרתו של יעקב אבינו לארץ? לכן דרשו חכמים את הפסוק כתיאור מצבו הרוחני של יעקב, וכמובא ברש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף..." והדברים נראים תמוהים: מי צרה עינו בשלוותו של יעקב? ומה היא אותה שלווה אשר לה משתוקק יעקב אבינו? מי שהעידה עליו התורה שהוא "איש תם יושב אהלים", מי ששקד 14 שנה בישיבת שם ועבר, מבלי לעלות על ערש יצועיו, אינו חשוד בשלווה של בטלה, אלא ברצון לשקוט מהייסורים ולהתמסר לעבודת ה'. שלווה לצדיקים נאה להם ונאה לעולם "אטו צדיקי אי אכלי תרי עלמי מי סני להו?!" (הוריות י, עמוד ב).
צריך לומר שהסיפא של המדרש "קפץ עליו רוגזו של יוסף" במידה כנגד מידה מפרש את הרישא: המתחים בין בני יעקב בכלל, ועם יוסף בפרט, לא נולדו ביום אחד, שהרי "ותקע כף ירך יעקב", משמע שהצליעה, חוסר האיזון ביוצאי ירכו, היתה קיימת. ואיך יעקב הגיב? "ויגער בו אביו", אבל ההמשך "ואביו שמר את הדבר", ופירש רש"י שם: "היה ממתין ומצפה מתי יבוא". כלומר, אומנם גער בו יעקב, אבל במטרה להשקיט ולהרגיע את הרוחות, כיבוי שריפות ולא טיפול שורש. הרי יעקב ידע היטב שיש דברים בעמדותיו של יוסף ועתידים הם להתגלות, אבל בשלב זה הוא לא רצה לסדר את הכוחות בישראל. יעקב אבינו מבקש שלווה ואינו נכנס לעובי הקורה להכריע ולסדר סדר ההנהגה.
מחלוקת יהודה ויוסף הנה בירור נוקב בהנהגת ישראל, באופן הצעדתו לגאולתו. גדולי ישראל נדרשים לטפל בסוגיה, לקרב ולהרחיק, לשבץ כל אחד במקומו, בזמנו ולפי כוחו ועניינו.
הצדיקים מטבעם נוטים להצטנע ולהישאר ספונים באוהל. ואם הבירור לא יבוא מהם, הוא יתחולל מלמטה - מהעם, מאנשי דלא מעלי או מתלמידים שלא שמשו כל צרכם, בדרך כואבת הרבה יותר - "קפץ עליו רוגזו של יוסף".
דווקא בארץ מגורי אביו נעשים הבירורים בתוך ישראל, בתוככי מחננו. חכמינו מגלים שבסופו של דבר יעקב אבינו כן סידר את המרכבה, סידר את השבטים כל אחד במקומו בהנהגה: "איש על דגלו באותות לבית אבותם", לא היה צריך לומר אלא איש על דגלו באותות, ומה תלמוד לומר לבית אבותם? ההוא דכתיב 'אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק' (איוב ל"ו) בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר, אמר מעכשיו עתידה המחלוקת להנתן בין השבטים אם אני אומר לשבטו של יהודה שישרה במזרח והוא אומר אי אפשר אלא בדרום וכן ראובן וכן אפרים וכן כל שבט ושבט מה אני עושה? אמר לו הקב"ה... מעצמן הן מכירין דירתן דייתיקי (שטר צוואה) יש בידן מיעקב אביהם היאך לשרות בדגלים... כמו שטענו אותו והקיפו את מיטתו כך יקיפו את המשכן וכו'" (במדבר רבה ב' ח').
דווקא בארץ "מגורי אביו", בחזרתנו לנחלת אבותינו בעת תחייתנו הלאומית, אנחנו זקוקים לגבורה בעבודת קודש זו של עשיית גשרים, קיבוץ כל הכוחות, שיבוצם וניצוחם על-ידי בחירי צדיקיא דווקא.
וה' יתברך, הנוהג בחסדו כל דור, מסדר הוא את סדר הנשמות הצריכות להופיע בעולם, "על כורחך אתה נולד" (סוף פ"ד באבות) בדור זה.
יהי רצון שיתקיים בנו "חזק ואמץ כי אתה תנחל".
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
