ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
אי-אפשר להתעלם מהמשמעות שיש ללוח, לאיזה מנין מונים את הימים ואת השנים.
אל יאמר אדם, מי חושב על הכוונה שהיתה לממציאי הלוח, הכוונות שלהם לא מעסיקות את אף אחד. השימוש בלוח הלועזי אין בו כל אידיאולוגיה, זה פשוט נוח, זה אפילו הכרחי, כי אנו כאן במדינת ישראל לא חיים לבד, אנו קשורים בקשרים רבים עם מדינות המערב; באירופה ובאמריקה משתמשים בלוח זה, על-כן גם אנחנו צריכים להשתמש באותו לוח. זה נוח מאוד שיש לוח אחיד ואם אנחנו לא נשתמש בלוח זה, זה יסבך את כל החשבונות, זה יגרום להרבה בלבולים, ולמה צריך לסבך ולבלבל. אחידות הלוח, מנין תאריכים אחיד זהו עניין טכני ארגוני, זה עניין של נוחיות ואין לקשור זאת בשום אידיאולוגיה ובשום כוונה מעבר לחישובים הטכניים.
אל יאמר אדם שאין לדבר משמעות רוחנית. אולי אין כוונה לתת לנוהג הזה משמעות רוחנית, אך בלי כוונה, השימוש בלוח מסוים יש לו משמעות ערכית. אי-אפשר לנתק בין הסדר הכלכלי והארגוני ובין האידיאולוגיה והרעיונות. סדרי הכלכלה והמסחר, והתכניות הציבוריות הרוחניות נקבעות בתכניות שנתיות. אם מערכות הכלכלה והמיסוי נקבעות לפי מסגרות שנתיות, ממילא גם התכניות הערכיות, הרוחניות והחברתיות מתוכננות לפי תכניות שנתיות. התכנית השנתית של הכל מתחילה מתאריך מסוים, והתאריך הזה מקבל משמעות ערכית.
כאשר מגיעה סוף השנה הכלכלית, נעשים סיכומים של העבר ונערכים לקראת העתיד. בפרק זה יש תחושה של סיום שנה, והתחלה חדשה. עושים חשבון נפש וזה כבר גולש לענייני הרוח. לנו, העם היהודי, יש עולם רוחני עשיר משלנו, והעולם הרוחני שלנו קשור בלוח עברי ייחודי, וראש השנה היהודי הוא אחד בתשרי, זה הזמן לסיכום השנה בכל התחומים, לחשבון נפש, לתשובה, לתיקון. לבחון מה פעלנו ומה עשינו במשך השנה, מה היה מוצלח וצריך להמשיך בו, ומה טעון שיפור.
לא במקרה נקבע בלוח העברי שראש השנה הוא באחד בתשרי. הכוונה היא למנות את ימי השנה ואת מנין השנים מזמן בריאת העולם על-ידי הקב"ה, כפי שנמסר לנו בתורה. להבדיל, לא במקרה הלוח הלועזי הנקרא "אזרחי" קבע את מנין השנים שלו כפי שקבע, אלא בכוונה להפוך את יום לידתו של אותו פושע ישראל ממציא דת הנצרות שהנוצרים עשו אותו לאלהים שלהם, לעשות את היום הזה ליום עיקרי שממנו מתחילה הספירה של השנים.
מאחר שהמערכות הכלכליות והחברתיות והרוחניות קשורות זו בזו, ומאחר שהם קשורות בזמן, יש משמעות גדולה לבחירת הלוח.
אכן הגיע הזמן לחזור ולהשתמש יותר ויותר בלוח העברי.
הלוח העברי הוא הלוח שלנו, ולנו יש ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן ראש השנה למלכים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות וכו', ובט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
זהו הלוח שלנו. לוח מציאותי, קשור בטבע, בעונות השנה, אשר נקבע על-ידי יוצר הטבע.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
