ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
המרגלים פותחים ואומרים: "באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ". כלומר, אמנם נכון, הארץ טובה, אבל לא נוכל לנצח את העמים היושבים בארץ. לעומת זאת כלב אומר: "עלֹה נעלה וירשנו אותה כי יכוֹל נוכל לה". לכך המרגלים משיבים: "לא נוכל לעלות", ומוסיפים, בשונה ממה שאמרו בתחילה, שהארץ בכלל לא טובה, "ויוציאו דבת הארץ", והוסיפו כי זו "ארץ אוכלת יושביה".
מתברר כעת, שהסיבה היא לא רק מפני העם החזק, אלא כי הארץ עצמה איננה מוצאת חן בעיניהם, לכן יהושע וכלב חוזרים ואומרים: "טובה הארץ מאד מאד", זו ארץ חלב ודבש. מדוע הם צריכים להדגיש זאת? הרי לא על כך לכאורה הדיון, הרי הדיון הוא האם יש לישראל כוח להלחם ביושבי הארץ, שהרי העובדה שהארץ טובה כולם מסכימים, וכך אמרו גם המרגלים בתחילה, שהיא ארץ "זבת חלב ודבש". אלא כנראה שכל מה שאמרו בתחילה היה כדי שיתקבלו דבריהם, אבל בעצם הם לא באמת חשבו כן, ולא היו מעוניינים בארץ.
כך גם מעיד עליהם הכתוב בהמשך, שהם מאסו בארץ, ככתוב: "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והבאתי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה ". וכך גם נאמר בתהילים (ק"ו): "וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו". נמצא כי חטא המרגלים היה בזה שהוציאו דיבה על הארץ, שהארץ אינה טובה, וכפי שאומר הכתוב: "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ד'", הם נענשו, לא על זה שלא האמינו בקב"ה אשר יכול להלחם להם נגד העמים שבארץ, אלא על שהוציאו דִיבה על הארץ, שדִברו לשון הרע על ארץ ישראל, ארץ חמדה.
חכמינו ז"ל אמרו שמתחילת הליכתם, הלכו המרגלים בעצה רעה. הם לא רצו להיכנס לארץ, ומפני שלא רצו, כל מה שראו פרשו לרעה. אילו היו הולכים מתוך רצון טוב, מתוך תשוקה להיכנס לארץ הנבחרת, לארץ אשר ד' בחר בה, הם היו רואים את מעלותיה של ארץ-ישראל, ארץ האבות, ארץ הקודש. ומתוך האהבה לארץ היו אומרים כי אמנם העם היושב בה חזק, אבל הארץ נפלאה היא, ואי אפשר בשום אופן לוותר עליה, כי רק בה יוכל עם ישראל להגיע לשלמותו, רק בה יוכל להוציא את כוחותיו הרוחניים אל הפועל, ולכן כל קושי לא יכביד והיו מצהירים שאנו מוכנים להתמודד עם הקשיים, כי אי אפשר בלי הארץ הזו, ובודאי ריבונו של עולם יעזרנו, כי אי אפשר אחרת.
ומכאן להיום . הגישה לעניינה של ארץ-ישראל היא הקובעת את מידת הנכונות להתאמץ על שלמותה של הארץ, וככל שנדע יותר את מעלותיה וסגולותיה של ארץ-ישראל, כן נהיה מוכנים יותר להקריב למענה, וככל שיותר נקריב, כן נזכה בה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
