ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
שאלה: מדוע מתירים לנסוע לבית חולים בשבת לצורך לידה? הרי אפשר ללדת בבית, וקרוב לוודאי שלא יארע דבר סכנה ליולדת ולתינוק, ומדוע מחללים שבת על כך?
תשובה: הלכה היא שפיקוח נפש דוחה שבת, שנאמר (ויקרא יח, ה): "וחי בהם", ודרשו חכמים (יומא פה, ב): "וחי בהם - ולא שימות בהם", שמצוות התורה ניתנו כדי שיחיו בהן, ולא שימותו על ידי קיומן. וגם במקרה של ספק פיקוח נפש מחללים שבת, כגון שבניין התמוטט וספק אם יש שם אדם, וגם אם יש שם אדם, ספק אם עודו בחיים, מחללים שבת ומפקחים את הגל (שו"ע שכט, ב-ה). פיקוח משמעותו הסרת הגל שהתמוטט על אדם וקבר אותו תחתיו. ומשמה של פעולה זו נגזר הביטוי "פיקוח נפש דוחה שבת".
וגם מחלה שרק מיעוט זעיר מתים ממנה נחשבת כמסוכנת, ומחללים את השבת כדי להציל את החולים בה. ולכן מסיעים יולדת לבית חולים, למרות שברוב מוחלט של המקרים תוכל ללדת בבית בשלום. ומכל מקום הואיל וסכנת היולדת מועטה, נפסקה הלכה שבכל מה שאפשר משתדלים לעשות את המלאכות בשינוי, כדי למעט באיסור (מגיד משנה שבת ב, יא; שו"ע של, א).
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
274 - רבנות חיפאית בהדרת כבוד אירופאית
275 - פיקוח נפש בלידה
276 - לצורך פיקוח נפש, לא לצורך התפנקות
טען עוד
נוסעים לבית החולים הקרוב
שאלה: כאשר ישנם שני בתי חולים, קרוב ורחוק, והחולה או היולדת מבקשים לנסוע בשבת אל הרחוק, האם מותר להיענות לבקשתם?
תשובה: צריך לנסוע לבית החולים הקרוב, כי רק לצורך הצלת חיים מותר לחלל את השבת, וכל נסיעה מעבר לכך הרי היא חילול שבת. ואף שיש הבדלי רמות בין בתי החולים - לגבי טיפולים שגרתיים כפציעות, מחלות רגילות ולידות אין הפרש משמעותי ביניהם, ועל כן צריך לנסוע אל הקרוב.
במקרים מסובכים אפשר לנסוע לרחוק
אמנם כאשר מדובר במקרה מסובך שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות לבית החולים הרחוק, כגון שנודע שהוא מתמחה יותר בטיפול במחלה זו, מותר להאריך את הנסיעה כדי להגיע אליו.
וכן יולדת שנמצאת בסיכון מיוחד, וכבר נקבעה המדיניות לטיפול בה בבית החולים המרוחק, מותר להאריך את הנסיעה כדי להגיע אליו. והכול לפי ההדרכה הרפואית המקובלת גם בחול, שככל שמדובר במקרה מורכב וקשה יותר, כך מותר להאריך יותר את הדרך, אבל כאשר מדובר ביתרון רפואי קל, אפשר להאריך את הדרך רק במעט. וכשם שביום חול אין מדריכים את החולים והיולדות שמתגוררים בצפון הארץ או בדרומה לנסוע בכל מצב של סיבוך קל לבית החולים הטוב ביותר שנמצא במרכז הארץ, כך גם בשבת אין היתר להאריך את הנסיעה אליהם, כי זו הארכה שמעבר לשיקול הרפואי המקובל.
אסור להאריך את הנסיעה מטעמי נוחות או כסף
אם היולדת מעדיפה את בית החולים הרחוק מפני שהוא זול יותר, או מפני שחדריו נאים יותר, או כדי שיהיה נוח יותר לקרובי המשפחה לבקר אותה לאחר הלידה, כיוון שאין בזה שיקול רפואי - אסור להאריך את הנסיעה לשם כך. וכן יולדת שמתגוררת במרכז הארץ, אם שהתה בשבת בצפון או בדרום, תיסע ללדת בבית החולים הסמוך כמו שאר היולדות שבאותו אזור.
מה עושים כשהיולדת טוענת שבבית החולים הרחוק יטפלו בה יותר טוב?
תשובה: כיוון שהיא באה בטענה רפואית, למרות שלפי דעת שאר האנשים אין בסיס לטענתה, מכל מקום כתבו כמה פוסקים שצריך לשמוע לה ולנסוע לבית החולים המרוחק. כי אין אדם זוכה להתרפא מכל רופא, ומי יודע אולי באמת תגיע למצב מסוכן ודווקא באותו בית חולים רחוק יצילו את חייה ( ציץ אליעזר יג, נה-נו; שש"כ לב, לח). וסיבה נוספת לכך, שלמדנו שנוהגים עם חולה כפי שנוהגים עמו בימות החול (שו"ע שכח, ד), וכיוון שגם בימות החול השיקול הרפואי המקובל הוא שראוי להאריך את הדרך במעט כדי לספק את רצונו של החולה, כך אפשר לנהוג גם בשבת.
אבל אם תרצה להאריך את הנסיעה בהרבה, כגון לנסוע מאזור חיפה לגוש דן, אין שומעים לה. שכן גם כאשר מותר להאריך את הדרך מסיבה רפואית, הדבר חייב להיות במסגרת ההיגיון.
שאלה מנהג אמבולנס
שאלה: מה על הנהג לעשות כאשר היולדת טוענת שהיא מעדיפה לנסוע לבית החולים הרחוק מסיבות רפואיות, ונראה שהסיבה האמיתית היא, שיש לה שם קרובים והיא רוצה שהם יבואו לבקרה אחר הלידה?
תשובה: במצב כזה הנהג צריך לנסוע למקום הרחוק. והאחריות כולה מוטלת על היולדת, שאם רצונה לנסוע לרחוק אינו מסיבה רפואית, הרי שהיא אשמה בחילול השבת המיותר. והנהג פטור, מפני שהוא נמצא במצב של ספק פיקוח נפש, שאולי היא באמת רוצה לנסוע לרחוק מסיבה רפואית.
בית חולים דתי
ככלל יש להעדיף בית חולים שמתנהל על פי ההלכה. ואף בשבת מותר להאריך את הנסיעה בקצת כדי להגיע אליו, שעל ידי כך ימעטו בעשיית איסורים בבית החולים וגם הרגשתו של החולה תשתפר. אבל אין להאריך את הנסיעה בהרבה לשם כך (עיין בתורת היולדת ז, ג-ד).
בית חולים שהמדיניות הרפואית שלו מקובלת על היולדת
שאלה: האם מותר להאריך את הדרך כדי לנסוע לבית חולים שנוטה להעדיף יותר לידות טבעיות ולמעט בניתוחים קיסרים?
תשובה: סיבה זו נחשבת לרפואית, ולכן מותר להאריך מעט את הדרך כדי לנסוע אליו. אבל כיוון שברוב המקרים היתרון של בית החולים אינו בא לידי ביטוי, אין להאריך את הנסיעה בהרבה כדי להגיע אליו. ובמקרה של יולדת שכבר ילדה בניתוח, מותר להאריך את הדרך בהרבה כדי להגיע לבית חולים שסוכם מראש שישתדל לעשות כל מה שאפשר כדי שתוכל ללדת בדרך טבעית.
על רשעותו של מחבר 'דת הציונות'
לפני כשנה התייחסתי בקצרה לאיש רע וחצוף שפרסם ספר בשם 'דת הציונות', שבו יצא לטעון שהעוסקים במצוות יישוב הארץ המציאו מצווה חדשה, והוציא דיבה רעה על מרן הרב קוק זצ"ל ותלמידיו ועל רבים מגדולי ישראל מכל החוגים. שמו כפי הנראה אברהם חזן, ואולי יואל אלחנן.
וכתבתי כי על פי היחס לספר זה אפשר להבחין בין צדיקים לרשעים, שכל המסכים לספר הזה - סימן שבחר ברשע, ואין לכבדו וקל וחומר שאין ללמוד ממנו.
ועתה סיפרו לי שישנה התייחסות רחבה לאיש ולספרו באתר 'הלכה יומית', שבו כותב הרב יעקב ששון שליט"א, נכדו של הראשל"צ הרב הגאון עובדיה יוסף שליט"א, הלכות והשקפות על פי דרכו של סבו הגדול. והנני מעתיק את דבריו בשלמות:
על מעמדו של מי שמבזה את מרן הרב קוק זצ"ל
האם הרב הגאון שמע על הספר 'דת הציונות', ואם כן מה הוא חושב עליו?
תשובה: ספר 'דת הציונות' נתחבר על ידי אדם אשר אין בו דעת. כי כל הטענות שכתב נגד הראי"ה קוק אינן נכונות כלל, והוא משער השערות לפי קוצר דעתו ודעת רבותיו בכדי לבזות את הרב קוק. וטוב היה לו לאותו מחבר אילו נתהפכה שלייתו על פניו, ונוח לו שלא היה חוזר בתשובה כלל, והיה נשאר בקלקולו שלא ייערך עדי עד לעומת הקלקול שהביא עתה לעולם על ידי ספרו. וכל המבזה את החכמים אין רפואה למכתו. וכבר הודיעונו רבותינו (סנהדרין צ.) כי אין לו חלק לעולם הבא. ואין ספק בדבר שהקדוש ברוך הוא, שחס על כבודו של צורבא מרבנן, לא יחריש על כבודו של הרב קוק, שהיה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וכל גדולי התורה העריכוהו עד מאוד. ואף הגרי"ש אלישיב מכבדו עד מאוד. והגרש"ז אוירבך היה תלמידו. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א מגדלו ומעריכו עד אין קץ, כי כל אלה הכירוהו וידעו גדולתו, גם אם באיזה ענייני הנהגה לא הכול הסכימו עמו. וידוע לשון הגאון 'חזון איש' במכתבו אליו, אשר כתב לו "הוד כבוד מרן שליט"א".
ומחבר 'דת הציונות' היטה דבריו לדרך זרה, חורש רעה בכל עת מדנים ישלח. והאמת כי זה המחבר קשה עלינו כספחת, אפרוח אשר לא נפקחו עיניו, אשר למד תורה והשקפה מפי מבזה תלמידי חכמים המתלוצץ מן החכמים בדרשותיו, וממנו למד וכן עשה, עד שנתגדל יותר ונעשה תלמיד המחכים את רבותיו בדברי ליצנות כנגד רבן של ישראל הראי"ה קוק, אשר הוא מרבה דברים כנגדו בדברי שקר שאין להם שחר. עדי יאנף ה' במשנאיו ושב יעקב ושקט ושאנן ישראל.
ועוד הרבה יש להאריך בדברים אלה, אך תקצר היריעה והזמן גם הוא. קנצי למילין (סוף הדברים), שאסור לקרות בספר הנזכר כי דינו כשאר ספרי מינות".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
