ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
את המעשיות המובהקת של דרך פסיקתו יש למצוא כבר בדרך הלימוד שלו. הרב עמיחי, שזכה ללמוד עם הרב אליהו את הלכות שמיטה ויובל ברמב"ם, מספר כי תוך כדי לימוד החומר העיוני היה הרב אליהו מדקדק מאוד בדברי הרמב"ם ומנסה למצוא לדקדוקיו השלכות מעשיות. את עיקר המשקל היה מעניק לעיון במקורות הראשונים - ש"ס, ראשונים ושולחן ערוך. מבין האחרונים ידוע שנסמך בעיקר על החיד"א והבן איש חי. הרב אליהו נחשב גם כפוסק המרכזי של ההולכים בשיטתו של ה'בן איש חי', שהרב אליהו היה גם בן משפחה שלו. במצוות התלויות בארץ היה פוסק בעיקר לפי הרמב"ם, שהיה לדעתו ה'מרא דאתרא' בארץ ישראל בנושא זה, להוציא היכן שהמנהג בארץ היה שלא כרמב"ם. הוא הסתמך הרבה גם על הספר 'ארץ חיים' של ר' חיים סתהון, המביא את מנהגי ארץ ישראל.
בקיאות מיוחדת היתה לו בספרי החזון אי"ש, אליו היה מקורב עוד בחייו. למרות זאת, לגבי היתר מכירה דעתו היתה להיתר שלא כשיטת החזון אי"ש. אגב, פעמים רבות פסיקותיו של הרב אליהו התאימו לפסיקותיו של הרב קוק, ולא בגלל שהרגיש מחויבות אידיאולוגית אלא בגלל שכך הסיק בעיונו ההלכתי.
למרות שהרב אליהו כתב מאמרים ותשובות לא מעטים, דומה שלא זה היה עיקר מפעלו. מלבד פסיקה בע"פ הוא עמל על ניסוח פסקי הלכה שיתאימו לקהל הרחב. ידוע ביותר ספרו 'דרכי טהרה' על הלכות טהרת המשפחה, שהיה אחד החיבורים הראשונים שניסחו את ההלכות בצורה ברורה ושווה לכל נפש.
אחד הספרים הידועים המביאים את משנתו ההלכתית הוא דווקא הערות שכתב על קיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד. הרב שמואל זעפרני, יד ימינו של הרב במשך שנים רבות, אומר כי הסיבה שבחר דווקא בספר אשכנזי כדי לכתוב עליו את הערותיו המשלימות נובעת ממגמתו הכללית בפסיקותיו לאחד בין העדות. הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, שהרב אליהו היה מתווה דרכו, אומר כי במיוחד "בעשרים-שלושים השנים האחרונות באה לידי ביטוי נטייתו לאחידות הפסיקה, כך שכל עוד לא היתה סיבה מיוחדת בגלל מנהג אבות עליו צריך לשמור (כמו קטניות בפסח), לא היה עושה הבדל בין המנהגים. בכל אופן הוא לא רצה לעשות מחילוקי המנהגים הללו דגל".
הרב זעפרני אומר כי בתחילה כתב את ספרו 'הלכות חגים' לספרדים בלבד, אולם רבנים אשכנזים (והיו לו גם תלמידים אשכנזים רבים) שיחרו לפתחו וביקשו שיכתוב גם את מנהגיהם בספר. הרב, שהיה בקי גם במנהגיהם, הוציא לבסוף ספר המיועד לבני כל העדות. רב אשכנזי ממקורביו מספר כי בפסח האחרון לפני שחלה הוא הגיע לביתו של הרב אליהו והצטרף למניין מצומצם שהתפלל בביתו של הרב, שהיו בו גם מקובלים כמו הרב יצחק בצרי. הרב הורה לחזן שלא יאריך בכוונות, ואחרי מנחה הוא האריך במיוחד בדברי תורה. הרב אליהו רמז שהוא מאריך כדי שיוכלו להתפלל ערבית במועד המאוחר יותר, כפי שנוהגים האשכנזים, כדי שהדבר יתאים למנהגו של הרב האשכנזי.
למרות הדעה הרווחת בציבור כי הרב אליהו היה מחמיר בפסיקותיו, מסתבר שהדברים אינם מדוייקים ולעיתים אף אינם נכונים. הרב עמיחי אומר כי בהלכות שבת היה נחשב כמחמיר אולם בענייני מראות הדמים בהלכות נידה (שהיה בקי בהם באופן מיוחד) היה דווקא מקל גדול. "אני חושב שהכוונה שלו לא היתה להחמיר אלא להיות אדם שלם, אדם מהודר. אם אפשר לצאת ידי כל השיטות בלי שיווצר הפסד - מדוע לא לעשות זאת?".
הרב אליהו נתן מקום גם לדעות חולקות עליו ואף ידע להשתמש בהן כשהיה בכך צורך. מספר הרב בורשטיין: "פעם אמרתי לו: 'הרב, מצבי טוב ממצבך, כי אני לא חייב לפסוק כמו הרב אליהו אבל הרב חייב לפסוק כמו הרב אליהו'. הוא ענה לי: 'כשאני רואה שיש צורך להתיר יותר מדעתי אני שולח לרבנים אחרים'. כל זה כשלא חשב שהדעה השניה נובעת מטעות".
משנתו של הרב אליהו היתה סדורה לו מאוד. הרב עמיחי מספר כיצד כשהיה נשאל אותה שאלה בהפרש של שלושים שנה, היה עונה בדיוק את אותה תשובה כשבצידה אותו סיפור. "מדהים לראות את הבהירות. ההלכות היו נראות כמונחות אצלו בקופסה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
