ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
תורת הסוד מלמדת להביט במבט עמוק על המציאות ועל המאורעות.
הנה חכמים מלמדים אותנו שעשרת הרוגי מלכות נהרגו על חטא קדום ועל מכירת עשרת האחים את יוסף. הוה אומר, שמאורעות המתרחשים בזמן מסוים אי אפשר להבין אותם לאמיתתם אם לא יודעים את סיבתם האמיתית שהיא יכולה להיות קשורה במאורע שבדורות קודמים או בדורות עתידיים. חכמת הנסתר מאירה את העולם הפנימי ומגלה את הסיבות השורשיות של המאורעות.
לדוגמא. ר' חייא ור' יוסי הלכו בדרך והגיעו להר אחד ומצאו שם שני אנשים שהיו מהלכים, ובתוך כך ניגש איש אחד אל השניים ואמר להם: תנו לי מזון, תנו לי פת לחם, כי זה שני ימים שאני נבוך במדבר ולא אכלתי דבר. פרש אחד מהשניים והוציא מזונות שהביא עמו לדרך ונתן לו. אמר לו חברו, ומה תעשה כשתצטרך אתה מזון? הרי אני לא אוכל לתת לך, כי מה שהבאתי לדרך יספיק רק בשבילי. אמר לו השני, וכי אני אוכל משלך? ישב אצלו העני עד שאכל כל מה שהיה אצלו, וגם את הלחם הנותר נתן לעני לדרך.
ר' חייא ור' יוסי ראו את המעשה הזה. אמר ר' חייא לר' יוסי: הקב"ה לא רצה שהחסד הזה יעשה על ידינו. ענה לו ר' יוסי, אולי נגזר על אותו אדם דין ורצה הקב"ה להזמין לו את זה כדי להציל אותו.
בעוד שהיו הולכים, נתעייף אותו אדם שנתן לעני את כל מזונו ונשאר ללא מזון. אמר לו חברו, ולא אמרתי לך שאל תתן את הלחם שלך לאחר? אמר ר' חייא לר' יוסי: ניתן אנחנו לו מהמזון שלנו. אמר ר' יוסי אתה רוצה להוציא ממנו זכות, נלך ונראה, כי בודאי איש זה נתחייב מיתה והקב"ה זימן לו מצוה זו כדי להצילו.
בינתיים ישב אותו אדם ונרדם. חברו התרחק ממנו וישב בדרך אחרת. א"ר יוסי לר' חייא, נמתין כאן ונראה, כי בודאי הקב"ה רוצה לעשות לו נס. המתינו, ובתוך כך ראו כמין אפעה בלהבות עומד אצלו. אמר ר' חייא, אוי לו לאותו אדם, עכשיו ימות. א"ר יוסי, זכאי הוא והקב"ה יעשה לו נס. בינתיים ירד נחש אחד מן האילן ורצה להרוג את האיש. קם אותו האפעה והרג את הנחש והאפעה הפנה ראשו וילך לו.
א"ר יוסי, ולא אמרתי לך שהקב"ה רוצה לעשות לו נס ואל תוציא ממנו את הזכות.
בינתיים התעורר אותו אדם משנתו וקם והלך לו. אחזו בו ר' חייא ור' יוסי ונתנו לו לאכול וסיפרו לו את הנס שעשה לו הקב"ה.
פתח ר' יוסי ואמר: בטח בד' ועשה טוב, אשרי חלקו של אדם העושה טוב משלו, ועל כן נאמר "וצדקה תציל ממוות".
הסיפור הזה מובא בזוהר פרשת בהר, ללמדנו לקרוא את ההתרחשויות באופן נכון ולא בשטחיות.
זה ענינה של התורה הפנימית, תורתו של רבי שמעון בר יוחי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
