ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הרבה סיפורים ישנם על רשב"י, אך דומה שהמפורסם שבכולם הוא סיפור הסתתרותו במערה. וודאי תופתעו לשמוע, שכולנו מכירים את הגרסא המופיעה בבבלי, אך בתלמוד הירושלמי ישנו סוף אחר לסיפור, ובגרסא זו ובמעט מתוך המשמעויות הצפונות בה נעסוק כאן.
וכך מספר הירושלמי (שביעית ט, א, בתרגום חופשי): רשב"י הסתתר במערה 13 שנים. בסוף אותם שנים אמר – אצא ואראה איזה קול יוצא בעולם. יצא וישב על פתח המערה, ראה צייד אחד שפורס מצודה כדי לתפוס ציפורים. שמע רשב"י בת קול שאומרת: 'דימוס' (חופשי), וניצלה הציפור.
אמר רשב"י לעצמו – מכך אפשר ללמוד שציפור בלי גזרת שמיים לא נתפסת, כל שכן בן אדם. מכאן הבין רשב"י שגם הוא יכול לצאת מהמערה, שהרי בלי גזרת שמיים לא יתפס. יצא והלך לטבריה וכו'.
השאלה המרכזית שמתאים לבן ימינו לשאול על גמרא זו היא – מה החידוש הגדול שהתחדש לרשב"י, הרי כל ילד יודע שיש השגחה פרטית בעולם, ואם כך מה החידוש שהציפור והאדם נלכדים רק בגזרת שמיים?
לפני שנעסוק בתשובה לשאלה זו, נדייק מעט בתחילת הסיפור. בגרסת הבבלי, רשב"י יוצא מהמערה בפעם הראשונה כשאליהו הנביא אומר שמת הקיסר ובטלו גזרותיו, אך בירושלמי רשב"י יוצא מעצמו והולך לבדוק את המצב.
כידוע, רשב"י שר בית הזוהר הוא הדמות המרכזית בתורת הנסתר והסוד. במערה, המקום הנסתר, רשב"י מקבל תורה פנימית ועמוקה זו. בבבלי, באה דמות מחוץ למערה וקוראת לו לצאת החוצה, לעומת זאת בירושלמי רשב"י מתוך העומק הפנימי הולך ומקשיב לעולם החיצוני.
אם כן, יש כאן הקשבה פנימית ועמוקה לעולם החיצוני. להקשבה זו מגיע רשב"י רק אחרי שישב והעמיק במשך 13 שנה. לכן, גם רשב"י יושב על פתח המערה, המקום המהווה נקודת מפגש בין המערה לעולם החיצוני, בין הפנים והחוץ.
ונדייק בלשון הירושלמי – רשב"י 'רואה' מה 'קול' יש בעולם. לשון זו קשה מאוד. אדם רואה תמונות ושומע קולות, ולא רואה קולות. כאן רשב"י רואה קולות כישראל במעמד הר סיני. יש בכך ביטוי לאותה נקודה בדיוק. המראה הוא גשמי והקול רוחני, אדם שרואה קולות הוא אדם שבתוך המציאות החיצונית רואה בצורה מוחשית את העומק הפנימי (כעין הסבר נפש החיים לראיית הקולות במעמד הר סיני).
ומהו אותו עומק פנימי שמגלה רשב"י אחרי 13 שנות הסתגרות ועמל במערה? השגחה פרטית! עניין שבימינו כל יהודי פשוט וכל ילד מאמין בו, ואף מתחזק בו בעת צרה, הכיצד? תמוה מאוד?
והתשובה פשוטה מאוד, ובה אפשר לראות את בשורתה הגדולה של תורת הנסתר. אכן, בימים עברו רבים מגדולי ישראל סברו שאין השגחה פרטית. המפורסם ביניהם הוא הרמב"ם, שבמורה נבוכים (ח"ג פרק יז') מבאר שרק לצדיקים יש השגחה פרטית, אך לרשעים וכן לצומח החי והדומם אין השגחה פרטית אלא רק השגחה באופן כללי על המין שלא יכחד (מדובר על השגחה והכוונה, לא על ידיעה שה' האין סופי יודע הכל). החינוך (תקמה) סובר שיש השגחה פרטית על כל אדם, אך לא על החי הצומח והדומם, ואף נראה בו שבימיו לא הייתה מקובלת כלל הדעה שיש השגחה על כל פרט בעולם.
והנה מתרחש מהפך. כיום, רוב רובו של עם ישראל מאמין בהשגחה פרטית, והדבר כה פשוט לו עד שהוא כלל לא מעלה בדעתו שיש דעה אחרת לפי היהדות. למהפך זה אחראי ככל הנראה הבעל שם טוב הקדוש, ובמילים אחרות – העובדה שתורת הקבלה והחסידות תורגמו משפה עמוקה ונסתרת לרעיונות פשוטים ההופכים לנחלת הכלל.
הירושלמי ניבא זאת כבר לפני אלפי שנים. רשב"י יוצא בסוף ימי ההסתר מהמערה, ובמילים אחרות – הזוהר הקדוש, תורת הקבלה מבית מדרשו של רשב"י עתידה לצאת מהמערה ולהפוך לנחלת הכלל.
והרעיון הראשון והמרכזי, שתורה זו תלמד לעולם, לפי הירושלמי, הוא הרעיון של ההשגחה הפרטית. זהו רעיון שפעם היה נחלת מעטים, אך כתוצאה מהפצת הרעיונות הקבליים בעולם הפך לנחלת הכלל ולאבן יסוד באמונה היהודית. (זה לא הרעיון היחיד, יש עוד הרבה רעיונות כאלה).
עניין זה מסביר לנו את חשיבותו של לג' בעומר ואת השמחה הגדולה על הפצת תורת הנסתר בעולם. הרי בשעת צרה וקושי, מה מנחם את היהודי המאמין? האמונה שהכל בהשגחה פרטית, ובוודאי יש סיבה ותועלת לקושי שלו. אם, חלילה, הכל קרה לו סתם במקרה וללא השגחה, הרי השבר גדול מאד.
נמצאנו למדים, כמה טוב ושמחה הביא רשב"י בכך שגילה את סודות העולם, וכמה טוב ושמחה יש בכך שסודות עמוקים אלו הפכו לנחלת הכלל.
אשרינו שזכינו להילולא דבר יוחאי!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
