ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת תורקיה
הנושא הכללי - נשבע (שבועת ביטוי) לא לאכול ואכל
[אתמול - כמות האכילה. היום ומחר - מה אוכל (1. מספר מינים. 2. סוג האוכל (לא ראוי ואיסורי אכילה)]
א. משנה - אכל כמה מינים - שבועה אחת - קרבן אחד, שתי שבועות - שני קרבנות.
והחידוש - אפילו שאמר "שבועה שלא אוכל ממין א וממין ב" - נחשב כשתי שבועות.
הדוגמא הראשונה - "נשבע שלא יאכל ולא ישתה" ואכל ושתה - מביא שני קרבנות.
אבל - נשבע "שלא יאכל", שני חידושים: 1. אכילה כוללת גם שתייה. אך בכל זאת: 2. אם אכל ושתה - מביא רק קרבן אחד.
ב. שמואל - שתייה בכלל אכילה
A. מקורות: 1. סברא - אנשים מתכוונים גם לשתייה. 2. פסוקים - בפסוקי מעשר שני אכילה כוללת גם יין. דחייה - אולי הכוונה למאכל עם יין? תשובה - נלמד משכר (1. משכר רק כמשקה (דחייה - יש דבילה קעילית שמשכרת). 2. גזירה שווה מנזיר שזה משקה).
B. מקורות ממשנתנו
1. הגמרא מניחה שאכילה כוללת שתייה, ועל בסיס זה מחדשת שלמרות זאת - בנשבע לא לאכול ואכל ושתה - חייב קרבן אחד.
[קושיא - אם כן למה חייב על שתי שבועות כשנשבע לא לאכול ולשתות - הרי אין שבועה חלה על שבועה?
תשובות: 1. אכן בנשבע שלא יאכל וישתה - מביא אחד. המשנה בנשבע שלא ישתה ויאכל (דחייה - אם כן - למה המשנה לא חידשה שאפילו שנשבע שלא יאכל וישתה מביא רק אחד?).
2. כיוון שאמר גם אכילה וגם שתייה, סביר שבאכילה לא התכוון לשתייה.]
ג. למה כשנשבע על זה ועל זה - זה נחשב שתי שבועות?
A. בפת - בגלל שאמר "פת" בצורה מיותרת [היה צריך לומר "שבועה שלא אוכל פת חיטים, וכן של שעורים..."].
B. במשקאות - אוקימתא שיכל לא לפרט כלל את המשקאות: 1. כשהיו מונחים על השולחן (היה צריך לומר " שלא ישתה את אלו שעל השולחן ואת כל המשקאות מסוגם"). 2. כשחבר הציע לו לשתותם (והחבר כבר פרטם).
C. האם גם כאן ניתן לומר שחייב על 4 שבועות (כמו לדעה אחת ב/שבועת הפיקדון)? רבא - לא! (שהרי אם נאמר שברגע שאמר שבועה שלא יאכל" זאת שבועה כללית - לא נוכל להחיל עוד שבועות, מה שאין כן בשבועת הפיקדון - שם ניתן להישבע כמה פעמיים על אותו דבר).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
