ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
נתחיל מהתייחסותו הידועה של הרב זצ"ל במכתבו לתנועת בני עקיבא (מאמרי הראי"ה עמ' 202):
"יקירי לבבי 'בני עקיבא'... תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר, שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים, להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו."
מטרה זו של השפעה על חוגים רחבים בעם ישראל אכן הושגה גם אם לא בשלמות, אבל בגדלות, בהיקף ובאיכות, היא הושגה ראשית כל בתוך הצבור הדתי לאומי. מתוך צבור קטן ביותר שהלך והתמעט, קמה תנועה גדולה הן בתנועת הנוער והן בעולם הישיבות, אשר תודעת והכרת השליחות של תורה במובנה העמוק, תורת ארץ ישראל, חדרה בה לעומק ולרבדים גדולים, ומשם אף השפיעה ומשפיעה על חלקים לא קטנים של עם ישראל.
מרן הרב מעלה באיגרתו שלשה עיקרים שהם יסודותיו של רבי עקיבא עצמו: "ראשית אהבת התורה ... השנית ההכללה , הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא. התורה, תורת חיינו, כל פלגיה המתגלים ברוח, וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה ממנה הם זורמים... והשלישית, מידת רבי עקיבא המיוחדת המתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה... התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ... בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה, והתור הזה הולך ובא."
ישיבות בני עקיבא אכן מגדילות במציאות אור תורה וגאולה, אור אהבת התורה ואהבת הארץ, אור אמונה שאכן אנחנו באמצעיתו של תהליך הגאולה האחרונה, וכן הבנה שהתורה כוללת הכל, וכל מקצועות התורה, ממשנתם של תנאים ועד תורתם של אחרונים, אורגן אחד הם, והיא היא המאפשרת את אחדותם של ישראל. בעניין התפתחות המדע ותום-תמימות האמונה ותמימות התורה, מובאים דברים בשיחה בעל פה עם ש"ז שרגאי שרשמם במאמרי הראיה (עמ' 243): "לא רק בעולם האמונה והקדושה בלבד ואף גם לא בעולם הרוחני והמחשבתי, ישנה התערערות היסודות לרגלי המדע, אלא בכלל ערערו המדע התרבות וההתפתחות את היסודות הטבעיים הטבועים בחיים מעצם יצירתם והוייתם. וכאן אותה השניות : הכל וכולם בעד התרבות וההתפתחות, בהיות הכל מחייב כי בתרבות וההתפתחות - העתיד, בו טמון וצפון אושר האדם, גאולת האנושות ותקון כל העולם. ובמציאות - התרבות וההתפתחות הביאו לכאורה רעה לעולם... התרבות וההתפתחות במהותן הלא הן הולכות להעלות את הכוחות הטבעיים המונחים בשורש החיים למדרגה יותר מעולה ולהתפתחות יותר עליונה, לגלות את כל הטמיר והצפון בכוחות הללו... המדע אינו צורר לתום. בהגיע המדע להשתלמות המוחלטת - התום יהיה תוצאה ממנו, וזאת נחמתנו ."
אכן העולם כולו שחי בתקופה זו של שניות , משפיע מאד גם על מוסדות החינוך הישיבתיים, וודאי אלו שבחרו לצרף לימודי תורה עם לימודי מדע, אם בדיעבד [בתחילת דרכה של ישיבת כפר הרא"ה] ואם לכתחילה. בפועל ישנם אתגרים רבים ככל שהעולם המדעי והטכנולוגי מתפתח, כשרבים מהאתגרים הם אתגרים חינוכיים, ויש יום יום להעמיד שומרים וגבולות, יחד עם הידיעה הנחמתית שבסופו של דבר השניות תיעלם, והתום - שהוא השלמות - יעלה ויתגלה.
במציאות של ימינו נוצרו לכל הפחות שלשה סוגים של ישיבות ואולפנות:
א. בתחילת דרכה של הישיבה בכפר הרא"ה, לפני 70 שנה, לימוד הגמרא היה במשך חצי יום, והוא התנהל כדרך לימוד הגמרא בישיבות, עם סדרים בבית המדרש, ובשאר היום לימודי תיכון לקראת תעודת בגרות משמעותית. אגב, לימוד הגמרא היה יחסית רב בכמות ואיכות, ולכל הפחות למדו גפ"ת (גמרא רש"י ותוספות על הדף).
וכך כותב הרב באגרת: "עיקר כל הלימודים הוא גמרא, רש"י ותוספות. יש לעשות עיקר עיקר, וטפל טפל."
ואם כבר הבאנו מדברי הרב בעניין הלימוד כדאי לצטט גם מדבריו בגנזי ראיה: "פלפולים ארוכים לא לבקש, כי אם התמצית הנקי העולה מדברי הגמרא תוס' והראשונים. ומה טוב אם היית מעלה את התמצית על הכתב, גם בלא חידוש, כי אם על פי דרכם של המאספים הספרדים, אלא שהם נטו ללקוט מהאחרונים יותר מהראשונים, ודרך הלימוד המביא את ברכתו האמיתית היא שהעיקר יהיו דברי הראשונים, ודברי האחרונים תבלין להם."
* לשמחתנו ישנן כיום ישיבות תיכוניות שלומדים בהם על פי "הלכה ברורה" ו"ביאור הלכה", עם הדרכה מתודית כדי להבין את עיקרי השיטות של הראשונים ולסכמן בכתב.
* ישיבות בהן לומדים את כל לימודי הקודש ולא רק תלמוד בשעות לפני הצהריים, והחלק האחר של היום מוקדש ללימודי המדעים השונים והשפות. ברוב הישיבות הללו כמעט ואין סדרים בבית המדרש.
* ישיבות שבהן החלק העיקרי של היום הוא בקודש, ולימודי הבגרות הם במינון ההכרחי. שם "הכל בקודש", ואף החול נלמד משום שהוא עוזר לקודש. לישיבות אלו פונים נערים שחפצים להוסיף בקודש.
לדעתי, שלשת סוגי הישיבות התיכוניות הללו נובעים מתוך חזונו של הרב זצ"ל, וכל אחד יכול למצוא את מקומו לפי דרגתו ונטייתו.
אגב, חלוקה זו קיימת בעיקרון גם בסוגי האולפנות, אלא ששם הלימוד העיקרי בקודש הוא תנ"ך או מחשבת ישראל או שניהם גם יחד.
כידוע הרב קרא ללימוד מחשבת ישראל בכל סוגי הישיבות, וראה חיסרון באי לימוד זה. אף שאנו שואפים להעלות את איכות הלימודים הללו.
נביא ציטוט אחד מאגרות א,קי:"אם אך היה בכוחי לא הייתי פוסק אפילו רגע מלקרוא בגרון בקול גדול לכל עבדי ה' הנאמנים בבריתו, לכל חכמי התורה בפרט ליושבי אה"ק... שתשועת הנשמה הכללית של עם ה' בכך תלויה היא, ע"י מה שנקבע לימוד קבוע בכל אותם ספרים היקרים, הראשונים והאחרונים של חלקי המוסר והיראה, ספר אחר ספר... בלא הפסק אפילו יום אחד."
יש לזכור שהרב לא התפשר בדבר החינוך המעורב בכיתות וברוך ה' שאכן זהו המצב בישיבות ובאולפנות בני עקיבא בכל הגילים. וכך כתב הרב בעניין עירבוב המינים אגרות ב, נב: "המינים הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות. אין שיעור לקלקלה החינוכית הבאה ע"י איחוד בלתי טבעי זה בבתי-ספרנו, לקטנים וגם לגדולים."
לאור דברים אלו, יש מקום לחשיבה נוספת על יחסנו לתנועות נוער דתיות לאומיות נפרדות לבנים ולבנות, ולכן אין אנו יכולים למנוע ממחנכים וראשי ישיבות בני עקיבא מלהתייחס לנושא זה בצורות שונות. לא הייתי יכול לומר שראש ישיבה המחנך שלא ללכת לתנועה מעורבת - אינו יכול להיות ראש ישיבת בני עקיבא. אלא שכאמור לעיל הכל קשור לנסיבות ולנוער עמו אנו עוסקים.
מחזון למציאות בעולם הישיבות
הקשר בין ישיבות ואולפנות בני עקיבא לבין תנועת הנוער בני עקיבא, אינו מוחלט והכרחי. ואמנם מבחינת החזון והאידיאל של הישיבות והתנועה יש הרבה מאד מן המשותף, כמו כן ישיבת בני עקיבא הראשונה הוקמה בפועל על פי ועל ידי חברי "בני עקיבא" ומכח החלטת התנועה ואף ראשיה הרב מ.צ נריה זצ"ל והרב אברהם צוקרמן יבדל לחיים ארוכים היו מייסדי ישיבה זו ומכוחם קמו כל שאר הישיבות והאולפנות.
מהו אכן הקשר של חזונו של הרב קוק לבין המציאות ?
המענה לשאלה זו טמון במכתבו של הרב לתנועת בני עקיבא (מאמרי הראי"ה עמ' 202):
'יקירי לבבי "בני עקיבא"...תהיו אתם אחי היקרים יודעים לקלוט את הזוך ואת הטוהר שבהם תכירו להפלות יפה בין זרם לזרם, בין משקע זר שסערת הרוח מעלה בזעפו ובין תהליך של מי מנוחות המשיב נפש, אשר בהם יהיה חלקכם ובהם תהיו נוחלים אומץ עד כדי השפעה גם כן על חוגים שונים להרחיב את יסוד ברכת החיים אשר צור ישראל וגואלו חי מופיע בה בעיתים הללו על עם סגולתו'.
להערכתי, מטרה זו של השפעה על חוגים רחבים בעם ישראל הושגה אם כי לא בשלמות. אבל בגדלות-בהיקף ובאיכות, ראשית כל היא שהושגה בתוך הצבור הדתי לאומי. מתוך צבור קטן ביותר שהלך והתמעט קמה תנועה גדולה בתנועת הנוער ובעולם הישיבות אשר תודעת והכרת השליחות של תורה ובמובנה העמוק, תורת ארץ ישראל, חדרה עמוק ולרבדים גדלים, ומשם אף השפיעה ומשפיעה על חלקים לא קטנים של עם ישראל.
הרב מעלה שלשה עיקרים שהם הם יסודותיו של רבי עקיבא עצמו: 'ראשית אהבת התורה... השנית, ההכללה הכל בא מתוך אותו הים הגדול, תורתו הכוללת של רבי עקיבא. התורה תורת חיינו על כל פלגיה המתגלים ברוח, וכל הפלגים המתגלים בחיי האומה, ממנה הם זורמים....והשלישית, מידת רבי עקיבא המיוחדת שהיא מתעוררת עכשיו בזמן צמיחת הישועה... התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ותחיה לישראל וארצו. ודוקא מפני שהחזון בשעתו נכשל ...בטוחים אנו כי תורת אמת אשר בפה קדוש יבוא תור לה והתור הזה הולך ובא ולא תקום פעמיים צרה....'
ישיבות בני עקיבא אכן מגדילות במציאות אור תורה וגאולה, אור אהבת התורה ואהבת הארץ ואור אמונה שאכן אנחנו באמצעיתו של תהליך הגאולה האחרונה. גם את ההבנה שהתורה היא כוללת הכל וכל מקצועות התורה אחד הם ממשנתם של תנאים ועד תורתם של אחרונים והיא היא המאפשרת את אחדותם של ישראל.
ועוד יש להוסיף בעניין התפתחות המדע ותום - האמונה תמימות התורה בדברים המובאים בשיה בעל פה עם ש. ז. שרגאי שרשמם במאמרי הראיה (עמ' 243): ' לא רק בעולם האמונה והקדושה בלבד ואף גם לא בעולם הרוחני והמחשבתי ישנה התערערות היסודות לרגלי המדע אלא בכלל ערערו המדע, התרבות וההתפתחות, את היסודות הטבעיים הטבועים בחיים מעצם יצירתם והווייתם, וכאן אותה השניות : הכל וכלם בעד התרבות וההתפתחות, בהיות הכל מחייב כי בתרבות וההתפתחות - העתיד, בו טמון וצפון אושר האדם, גאולת האנושיות ותקון כל העולם. ובמציאות - התרבות וההתפתחות הביאו לכאורה רעה לעולם.... התרבות והתפתחות במהותן הלא הן הולכות להעלות את הכוחות הטבעיים המונחים בשורש החיים למדרגה יותר מעולה ולהתפתחות יותר עליונה, לגלות את כל הטמיר והצפון בכוחות הללו.... המדע אינו צורר לתום. בהגיע המדע להשתלמות המוחלטת - התום יהיה תוצאה ממנו, וזאת נחמתנו '.
אכן העולם כולו שחי בתקופה זו של שניות משפיע מאד גם על מוסדות החינוך.ועל הישיבות. וודאי בין על אלו שבחרו "בדיעבד" [בתחילת דרכה של ישיבת כפר הרא"ה] ואם "לכתחילה" בימינו לצרף לימודי תורה עם לימודי מדע. בפועל ישנם אתגרים רבים ככל שהעולם המדעי והטכנולוגי מתפתח כשרבים מהאתגרים הם אתגרים חינוכיים, ויש יום יום להעמיד שומרים וגבולות יחד עם הידיעה הנחמתית שבסופו של דבר השניות תיעלם והתום הוא השלמות תעלה ותתגלה.
במציאות של ימינו נוצרו לכל הפחות שלשה סוגים של ישיבות ואולפנות:
א. בתחילת דרכה של הישיבה בכפר הרא"ה (לפני 70 שנה) התקיים לימוד הגמרא במשך חצי היום כדרך לימוד הגמרא בישיבות, סדרים בבית המדרש ובשאר היום לימודי תיכון לקראת ומעבר לתעודת בגרות משמעותית. אגב לימוד הגמרא היה יחסית רב בכמות ואיכותי ולכל הפחות לימודי גמרא רש"י ותוספות על הדף.
וכך אכן כותב הרב באגרת, אגרות א כו, לז: 'עיקר כל הלימודים הוא גמרא, רש"י ותוספות. יש לעשות עיקר עיקר, וטפל טפל'.
ראוי לציין מדבריו בגנזי ראיה תורה,כח (קי):'פלפולים ארוכים לא לבקש, כי אם התמצית הנקי העולה מדברי הגמרא תוס' והראשונים. ומה טוב אם היית מעלה את התמצית על הכתב, גם בלא חידוש כי אם עפ"י דרכם של המאספים הספרדים. אלא שהם נטו ללקוט מהאחרונים יותר מהראשונים. ודרך הלימוד המביא את ברכתו האמיתית היא שהעיקר יהיו דברי הראשונים, ודברי האחרונים תבלין להם'.
לשמחתנו ישנן כיום ישיבות תיכוניות הלומדות על פי "הלכה ברורה וביאור הלכה" עם הדרכה מתודית להבין את עיקרי השיטות של הראשונים ולסכמם בכתב.
הסוג השני הן ישיבות בהן לומדים את כל לימודי הקודש ולא רק תלמוד בשעות לפני הצהריים והחלק האחר של היום מוקדש ללימודי המדעים השונים והשפות. ברוב הישיבות הללו כמעט ואין סדרים בבית המדרש וכן גם לא מתקיימים סדרים בערבים.
ג. ישיבות בהן החלק העיקרי של היום הוא בקודש ולימודי הבגרות הם במינון ההכרחי. שם "הכל בקודש" ואף החול נלמד משום שהוא עזר לקודש. לסוג ישיבות אלו הולכים נערים שאינם מסתפקים בלימוד התורה הקיים בישיבות התיכוניות הקלאסיות וחפצים ביותר.
לדעתי, שלשת הסוגים יכולים למצוא את מקומם בחזונו של הרב זצ"ל, לפי דרגתו ונטייתו.
חלוקה זו קיימת בעיקרון גם בסוגי האולפנות, אלא ששם הלימוד העיקרי בקודש הוא תנ"ך או מחשבת ישראל או שניהם גם יחד.
כידוע קרא הרב ללימוד מחשבת ישראל וראה חיסרון רב בנטישת הלימוד הזה רוב הישיבות התיכוניות והאולפנות מיישמות לימוד זה גם אם אנו היינו מצפים ליתר איכות של לימודים אלו.
לסיום ראוי לצטט קטע מתוך האגרות (א, קי):
'אם אך היה בכוחי לא הייתי פוסק אפילו רגע מלקרוא בגרון בקול גדול לכל עבדי ה' הנאמנים בבריתו, לכל חכמי התורה בפרט ליושבי אה"ק...שתשועת הנשמה הכללית של עם ה' בכך תלויה היא, ע"י מה שנקבע לימוד קבוע בכל אותם ספרים היקרים, הראשונים והאחרונים של חלקי המוסר והיראה, ספר אחר ספר... בלא הפסק אפילו יום אחד'.
יש לזכור כי הרב לא התפשר בדבר החינוך המעורב וברוך ה' כי כך הוא המצב בישיבות ובאולפנות "בני עקיבא" בכל הגילים 'המינים הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות, אין שיעור להקלקלה החינוכית הבאה ע"י איחוד בלתי טבעי זה בבתי-ספרנו, לקטנים וגם לגדולים'. (אגרות ב, נב)
דברים אלו אמנם אינם עוסקים בתנועת הנוער, אבל יש מקום לחשיבה מגוונת על היחס להקמת תנועות נער דתיות לאומיות נפרדות לבנים ולבנות, ולכן אין אנו יכולים למנוע ממחנכים וראשי ישיבות בני עקיבא מלהתייחס לנושא זה בצורות שונות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
