ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
סוד גלוי הוא כי רבים הם (מיוצאי בית המדרש) הדורשים לשלילה - ובאופן גורף - את השם "תרבות". על לשונם עולה התופעה-הביטוי והיחס ל"אלו שיצאו לתרבות רעה". ועוד, וחמור מזה: את הרגשתם
הם סומכים לדברי הכתוב בספר במדבר ( ל"ב,י"ג) על "תרבות - אנשים חטאה". משום כך הם, "גזירה של פסלות" על כל ענייניה של התרבות, בעשייתה ובצריכתה.
נראה הדבר - כי אלו אינם שמים אל ליבם את דברי רש"י במסכת הוריות על "בני מתא מחסיא - דהוו תלמידי חכמים ראויים להוראה, ותרבות יפה היה בהם".
כיצד איפה מתיישבים הדברים?
באיגרת תז (חלק ב) בחודש שבט תרע"ב כשמונה שנים אחר בואו ליפו,
כותב מרן הרב זצ"ל להרה"ח מר א.י.סלוצקי:
"...הנה מקרוב נתייסדה אגודה ל"תרבות ישראל" מהכוחות הנוטים לצד הדת, כמובן הנני מסייעם כפי האפשרות, וכבר נדברנו על יסוד "אורגן" (ביטאון) ארץ ישראלי בעל טעם ישראלי ... נוכל לקוות שסופרים הגונים ... יתנו ידם לעבודה תמה..."
להבנתי , בשורות אלו מצוייה הקריאה לאותה התמודדות אליה קרואה "התרבות הישראלית", אליבא דהרב זצ"ל!
תקצר היריעה במסגרת זו ובשורות אלו - לעיין וללמוד את כל הכתוב בקובץ החשוב הזה.
היה זה הרב, אשר ביפו - דווקא כאשר "סביביו נסערה מאד" והיישוב המתחדש תוסס בחלוציות עברית, בסופרים ובשאר יוצרים - הוא ולא אחר קורא להעמיק וליצור דיאלוג פורה בין עברנו לעתידנו, בין בית המדרש לנוף החיצוני, בין המסורת לחידוש, בין הצורה לחומר , בין האידיאל האלוקי למגבלות הזמן - בין היוצר האנושי ליוצר הכל, ומכל אלו ועימהם מבקש הוא לבנות עולם עשיר של חוויה, ברגש ובדעת.
ולאור כל זאת עלינו לשאול מה דמותה העכשווי של תרבותנו הלאומית ?
האמנם נענינו (מכאן ומכאן) לקריאת הכיוון הזו?
במה תורמת העשייה וההתנהגות הדתית הקשובה לשאלות הלאומיות של השעה - לתרבות חיינו ולמשב רוחם הציבורית ?
אנסה לתת כמה הרהורי-כיוון :
עם תחיית האומה ושיבתה לציון - שבה וחייתה הלשון העברית. יש לזכור כי ברבדיה של הלשון מצויים לא רק השפה שהיא החיצונית , בבחינת כלי של תקשורת בין אדם לאדם, אלא גם הלשון הפנימית שיש בה ביטוי לערכים אשר מוצאם בתהליכים ובאירועים היסטוריים מתקופות שונות .
מרן הרב זצ"ל הכריע הכרעה היסטורית והתייצב בצד "העברית המתחדשת". לסגנון כתיבתו השופע והעשיר - כמעט אין אח ורע, ניתן לומר כי בכך בנה תשתית משותפת עם היוצרים ועם כל יצירתם בה .
לדידי, אין ספק כי עולמו ההגותי, דעתו והשקפתו של הרב - גרמו לכך כי כל יוצר וכל כותב ספרותי בן ימינו רואה חובה וזכות לעצמו להישאב אל מכמניה של לשון הקודש.
מבקש הוא להעשיר את דעתו בכתביה הגלויים והגנוזים של התורה, ואף אם רואה הוא באלו "נציגיה" של היהדות (שאינה ח"ו שלו) אין הוא מהסס להשיקם בעולמו "הישראלי".
לעינינו הולכים וקמים עשרות רבות של "בתי מדרש" (לא תמיד, לדאבון לב, הם ברוח ישראל סבא). מונח חדש בא לעולם ושמו "ארון הספרים היהודי" (ופעמים שהוא "חיוור ומקוטלג...") אך אין כל ספק כי הנוף "התרבותי ישראלי" יוצר וחי בדיאלוג מפרה עם זה "היהודי, אשר תבניתו ותוחלתו טרם הגיעו לייעדם.
• ועוד:
הכל זוכרים ויודעים את יחסו של הרב להקמת "בצלאל". סוגיה היסטורית מרתקת זו מצויה בין האיגרות, יש לה הדים תורניים נוספים, גם בתשובות הלכתיות כאלו שנתפרסמו וכאלו שטרם ראו אור.
לא פחות מסיפור היסטורי זה , ידועה גם הקדמתו המופלאה של הרב ל"שיר השירים" השזורה בסידורו "עולת ראיה".
ההיגדים המופיעים בה - הרי הם פרק-הגות עמוק ונועז , המרומם את הנפש ומחכים את הדעת. והקורא - עומד נפעם מול רוחב האופק הנפרש לעיניו.
נראים הדברים, כי גם כאן הותיר לנו הרב צוואה רוחנית-תרבותית המחייבת אפיקי יצירה מגוונים בספרות ובאמנות.
בניסוח כוללני ושטחי אפשר לומר כי פרץ היצירה בספרות ובשירה, באמנות הפלסטית ובאמנות הבמה, המקיף היום מסגרות ומכונים שונים בהם מאות יוצרים בוגרי ישיבות ואולפנות, חניכי רוחו של הרב - גם הם עדות נאמנה לחזונו ההולך ומתגשם.
( וחומר להרהור ולמחשבה: מה קורה "שם" בחלקי הציבור האחרים ?)
למסקנה נראה, כי שני "הרהורי כיוון" אלו מצביעים באופן ברור על תרומתו העצומה של מרן הרב זצ"ל לתהליכי (ו"ייסורי"...) עיצוב "התרבות הישראלית " בתוכו של חזון הגאולה, המתגשם בשיבת ציון של ימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









