ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא רק מזג האוויר כשלעצמו מעסיק אותנו, אלא בעיקר העובדה שהוא נראה לנו בלתי רגיל, חריג וקיצוני מניעה את המחשבות והשיחות שלנו. אנחנו שואלים אנשים מבוגרים מאתנו אם הם זוכרים רצף כזה של טמפרטורות כל כך גבוהות בירושלים בימי חייהם. אנחנו מבקשים לגלות שזה באמת משהו בלתי רגיל, חריגה מסדרי הטבע, משהו שצריך לסבול זמנית ושלא סביר שיקרה שוב בעתיד הנראה לעין. ברור שאנחנו מבינים, אם אנחנו רק חושבים על זה רגע, שזאת שטות גמורה. הבלתי רגיל הוא הדבר הרגיל בחיים והדברים הבלתי צפויים ומתוכננים הם עיקר המארג של הקיום שלנו.
ידענים מדברים על התחממות העולם שבאה בעקבות מנהגים אנושיים מודרניים ועקב צריכה מופרזת של טכנולוגיה, אבל מי יודע אם מגמת ההתחממות הזאת, אם היא בכלל קיימת, איננה אלא חלק ממחזור שקיים בטבע אלפי שנים? מי יודע? מכל מקום, באמת היה חם מאוד בירושלים בשבוע שעבר.
התורה רואה בתנאי מזג אוויר קיצוניים, חריגים למקום ולעונה שבהם הם מתרחשים, ראיה לנוכחותו של אלוקים בהיסטוריה ופן אחד של ההתגלות המתמדת שלו, כביכול, בפני בני אדם. השיטפונות ההרסניים בפקיסטן, ההוריקן בהאיטי, הצונאמי במזרח אסיה - כולם ביטויים של שלטון ד' עלינו. על אף שאין דרך שתאפשר לנו להבין או להסביר מדוע האירועים האלה מתרחשים ולמה דווקא במגזרים האלה של האנושות, - דרכי ד' נסתרות מאתנו - אין שום ספק שהם דוגמה טובה לאפסותו של האדם לנוכח איתני הטבע של ד'.
בעת ששימשתי כרב במיאמי ביץ', משפחתי ואני התמודדנו עם כמה סערות הוריקן בשהותנו שם. ההוריקנים תמיד הגיעו לפני ראש השנה, בחודש אלול, ונהגתי לומר לילדיי, לתלמידיי בישיבה המקומית ולבני קהילתי שההוריקן הוא הרצאת המוסר - האתי והדתי - הכי חזקה והכי משפיעה שמישהו יכול לשאת בתקופה זו של פשפוש במעשים ומאמץ להיות אנשים ויהודים טובים יותר.
כשהנביא שמואל ביקש להראות לעם ישראל כמה מסוכן שלטון המלך, הוא חולל סערת גשמים באמצע הקיץ, בארץ-ישראל שבה לא יורד גשם בקיץ.
כשמשה ניסה לשכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל, הוא המיט על מצרים אסונות טבע גדולים כדי להוכיח את טענתו ולהראות את כוחו של האל לאותו שליט קשה לב.
לכל אורך התנ"ך תופעות טבע חריגות ובלתי צפויות משמשות להזכיר לאנשים עקשנים את חובתם כלפי האל, מערכת הערכים שלו והתורה.
היום אין נבואה. לכן איש אינו יכול להצביע על חריגה בטבע וללמד אותנו לקח מיידי בעקבות התופעה. אך ככל שהימים הנוראים הולכים וקרבים, ברור לנו שראשית האמונה וההישגים הדתיים טמונים לא רק בפרטי ההלכה, אף שהם בוודאי חשובים וחיוניים מאוד, אלא יותר בהכרה של עליונות הרצון האלקי בענייני האדם.
ראש השנה הוא בעצם טקס הכתרה וזיכרון. אנחנו מתייחסים לקב"ה כמלך ולא רק כאל, מתוך הכרה בקיומו של כוח כל-יכול, בלתי מובן ובלתי נשלט בשום אופן על ידי בני האדם עם המשאבים והחוכמה שלנו, ככוח שמושל בחיינו.
לכן, באופן מוזר, שיחה על מזג האוויר הקיצוני מובילה אותנו לשיחה, או לפחות למחשבה, על הבורא ועל השפעתו על חיינו. מה שמכונה "נורמלי" במזג האוויר, באירועים אישיים או לאומיים או אפילו בענייני חולין, מוליד שאננות ואדישות. דווקא האירועים החריגים, "הברבורים השחורים" מעוררים עניין ודוחפים בני אדם להעריך מחדש את תפיסותיהם, אמונתם ועמדותיהם בחיים.
מסיבה זו, על אף שאני משוכנע שכולכם שמחים כמוני שמזג האוויר בחוץ התקרר, גם אם קמעה, אנחנו צריכים לנצל מבחינה רוחנית ורגשית את חוויית מזג האוויר החריג שנפל עלינו בעודנו מתכוננים לימים הנוראים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
