ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
בראשית התפרצות ההתנגדות נגד החסידות, פגעה המלחמה בראשונה ברבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהיה אז רב בפינסק אשר בליטה.
מתנגדיו בדו מליבם עלילות כנגדו, וביחוד אמרו עליו שידיעתו בתורה היא קלושה מאוד. החסידים היו אומרים עליו, שהוא אחד מגדולי התורה (שכך היה באמת). אחדים ממתנגדיו, שהיו גם גדולי התורה, בחרו באחד מהם, מן החריפים ביותר, שיסע לפינסק לתהות על קנקנו של רבי לוי יצחק, ולהתפלפל אתו בסוגיא של "רוכב ומנהיג" שבמסכת "בבא מציעא" (פרק קמא, מדף ח' ואילך). בסוגיא זו, כל חריפי המוח היו מוצאים להם כר נרחב לפלפול וחריפות. הם סידרו כמה קושיות ופלפולים שבא-כוחם יציע לפני הרב מפינסק, ובתנאי שרבי לוי יצחק גם הוא מצידו יחווה את דעתו בדרך הפלפול והחריפות, ולא ישתמש בדרך החסידות...
הוא הגיע לפינסק, והתפלפל עם ר' לוי יצחק במשך כמה שעות, אחד מותיב והשני מפרק, והכל בפלפול עצום. אבל לבסוף לחץ המתנגד את רבי לוי יצחק אל הקיר, שאלהו קושיה חמורה אחת, שר' לוי יצחק לא יכול היה לתרצה על פי פלפול, והחזיר למתנגדו:
אבל מה אעשה, אם סוף סוף הכוונה היא לרוכב שהוא מלאך, ולמנהיג שהוא הקב"ה...
כך, אמר הרב בשיחתו, היו המתנגדים רגילים להתלוצץ בחסידים. ברם, אני חושב כי ישנם גם בחסידות דברים הראויים להישמע, ושעל פיהם יכולים אנו לתרץ כמה דברים נפלאים שהיו מכוסים ונעלמים מאתנו, כי ישנם גיצים וניצוצות של מוסריות ומידות תרומיות הנתזים משלהבת-יה שבתוך ההלכה הישראלית, ומציתים אש בלבבות...
(והרב סיים את שיחתו בסיפור אחד מימי נעוריו:)
פעם אחת התארח אצל אבא שלי, אורח אחד, שהיה נאמן לחסידות בלב ונפש. אני הייתי עדיין נער, צעיר לימים, כבן תשע או עשר שנים. בליל שבת לאחר התפילה, כשבאנו יחד עם האורח הביתה, התחיל אבא, כרגיל, ללמוד אתי "תקוני שבת", כלומר: את הפרק הראשון של המשנה במסכת שבת. גם האורח למד אתנו יחד, וכשהגענו לדברי המשנה "פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה והוציא, העני חייב", ואבא ביאר לי את המשעה הזאת. נכנס האורח לתוך דבריו, ואמר לו מעין הדברים האלה: אתם, המתנגדים, לומדים את ההלכה הזאת, ואין אתם מרגישים שיש גם בהלכה זו איזה מוסר מיוחד, שעמד עליו אחד מגדולי אדמו"רי החסידות. הוא שאל ואמר: למה אומלל הוא אדם מישראל כשהוא עני? כל השבוע הוא עובד בזיעת אפו עד שהוא משיג פת במלח ואיזו חלות לשבת, ואחרי כל אלה, משנכנסה השבת קוראים במשנה הראשונה, כי העני חייב... מדוע זה, ולמה?
אבל, הוסיף ואמר אותו האדמו"ר, העני חייב בשביל זה, משום שפושט את ידו אל בעל הבית, ואיננו בוטח בהקב"ה, שהוא נותן לחם לרעבים...
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
