ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מדי שנה בשנה הוציאו 'הצדקות המאוחדות' קונטרס 'לוח שנה' (הדומה בצורתו ל'לוח ארץ ישראל' המוכר כיום). בלוח זה משולבים פסקי הלכה רבים מתורת הגאון האדר"ת, חותנו של מרן הראי"ה.
הערת מרן הראי"ה בעניין וידוי
בהקשר של דיני ערב יום כיפור, מופיעה הערה מעניינת ממרן הראי"ה. והרי היא להלן:
הערת רבינו הגרא"י הכהן קוק שליט"א
בתחלה צריך לשוב בתשובה היינו חרטה על העבר עזיבת החטא ותשובתו בהווה וקבלה על להבא, שהם שלושת עקרי התשובה, ואז חלה עליו מצות הוידוי, וכן משמע מלשון הר"מ בריש הלכות תשובה שמצות הוידוי היא חלה כשישוב החוטא מחטאו, ושמעתי שנכון להגיה בתחילת הלכות תשובה כשישוב החוטא מחטאו יתודה, ולא כמו שכתוב בספרים שישוב ויתודה, דצורת המצוה היא הוידוי שחובתה היא דוקא אחר התשובה.
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
מכתב הראי"ה על לוחות-שנה
בפתח הקונטרס הנ"ל, מובא מכתבו של מרן הראי"ה, ובו הוראה לקנות דווקא את לוחות השנה של 'הצדקות המאוחדות':
ב"ה, כ"א לחדש אלול, תרצ"א
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (א)
ב'לוח שנה' לשנת תשכ"ד, שיצא לאור בהוצאת 'הצדקות המאוחדות', מובא מכתבם של גדולי ירושלים משנת תרס"ב, ליהודי חו"ל, שלא יבטלו את תרומתם ל'צדקות המאוחדות'.
על המכתב חתומים: ר' שמואל סלנט, האדר"ת, ר' חיים ברלין, ר' יצחק בלאזר ור' אליקום שלמה שפירא. גדולי ישראל אלו, עמדו אז בראש העדה האשכנזית בירושלים.
לאחר מכן מובא מכתבו של מרן הראי"ה, שנכתב אף הוא באותם ימים:
כבר נודע לרבים ערך וקדושת שני המפעלים הנאדרים בקודש, אשר בעיה"ק ירושלם תובב"א, בית ת"ת דתשב"ר והישיבה הגדולה עץ חיים שעמה, ובית החולים הגדול בקור חולים האספיטל ששניהם המה ממעמידי העדה הק' אשר בירושלם עיה"ק, אשר מבלעדם לא תוכל עמוד. ע"כ מה נאמנו דברי הגאונים רבותינו שבא"י מרן הגאון רבנו שמואל סלאנט ומרן הגרא"ד ראבינאוויץ תאומים (שליט"א), המודיעים לרבים את גודל האיסור של שינוי צדקה גדולה זאת, וחלילה לשלח יד בכסף הקדשים, לשנות אפילו פרוטה אחת, מהקופות הנקבעות לשם אלו המפעלים הקדושים, לצדקה אחרת. ומובטחים אנחנו בעם קדוש שבכל מקומות תפוצותיהם ישמע לקול מורים, ויזהרו מגעת באלה הקופות המאוחדות לצדקה של שני המוסדות הנ"ל לצרכי צדקות אחרות.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (ב)
בכרוז מפואר (אשר עותק ממנו שמור בארכיון 'אור האורות', וצילום ממנו מופיע בראש העמוד), שהוציאו 'הצדקות המאוחדות' בערך בשנת תרצ"ב, מובא מכתב נוסף שכתב מרן הראי"ה כהמשך למכתבם הנ"ל של גדולי ירושלים:
ב"ה.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








