ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מדי שנה בשנה הוציאו 'הצדקות המאוחדות' קונטרס 'לוח שנה' (הדומה בצורתו ל'לוח ארץ ישראל' המוכר כיום). בלוח זה משולבים פסקי הלכה רבים מתורת הגאון האדר"ת, חותנו של מרן הראי"ה.
הערת מרן הראי"ה בעניין וידוי
בהקשר של דיני ערב יום כיפור, מופיעה הערה מעניינת ממרן הראי"ה. והרי היא להלן:
הערת רבינו הגרא"י הכהן קוק שליט"א
בתחלה צריך לשוב בתשובה היינו חרטה על העבר עזיבת החטא ותשובתו בהווה וקבלה על להבא, שהם שלושת עקרי התשובה, ואז חלה עליו מצות הוידוי, וכן משמע מלשון הר"מ בריש הלכות תשובה שמצות הוידוי היא חלה כשישוב החוטא מחטאו, ושמעתי שנכון להגיה בתחילת הלכות תשובה כשישוב החוטא מחטאו יתודה, ולא כמו שכתוב בספרים שישוב ויתודה, דצורת המצוה היא הוידוי שחובתה היא דוקא אחר התשובה.
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
[מתוך: "לוח לשנת תרצ"א – דיני ומנהגי בית הכנסת, מאת הצדקות המאוחדות בירושלם. נערך מאת לשכת עץ חיים"].
מכתב הראי"ה על לוחות-שנה
בפתח הקונטרס הנ"ל, מובא מכתבו של מרן הראי"ה, ובו הוראה לקנות דווקא את לוחות השנה של 'הצדקות המאוחדות':
ב"ה, כ"א לחדש אלול, תרצ"א
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
לכבוד אלופי הגבאים של בתי הכנסיות בארץ הקודש ובכל פזורי הגולה.
ברכת ה' אליכם.
אחים אהובים!
כאשר מאז זה עשיריות שנים שהמוסדות הקדושים "ת"ת וב"ח", הכוללים ישיבת עץ-חיים הגדולה ות"ת הכללי בכל סניפיהם פעיה"ק והשכונות, וביקור חולים הכללי פעיה"ק, החזיקו זכות הדפסת לוחות בית הכנסת לדיני ומנהגי השנה, במומחיות ודיקנות (ע"י רב מומחה ידוע), וההכנסה הולכת מזה לטובת מוסדי הקודש הנ"ל, והלוחות חולקים בעד אר"י לחוד ובעד חו"ל לחוד, כדי לא לגרום ערבוב ובלבול-דעה, בהדינים והמנהגים המסורים לרבים.
בטוחני חזק שלא תשנו כולכם את חזקתכם, ותמשיכו לקבל את הלוחות המוחזקים, שלא להפסיק את החזקה הקבועה, וכדי להיות בטוחים בדינים ומנהגים מדויקים, ומבלי להיכשל בלוחות שאינם מתוקנים.
החותם בברכה מהר הקודש,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (א)
ב'לוח שנה' לשנת תשכ"ד, שיצא לאור בהוצאת 'הצדקות המאוחדות', מובא מכתבם של גדולי ירושלים משנת תרס"ב, ליהודי חו"ל, שלא יבטלו את תרומתם ל'צדקות המאוחדות'.
על המכתב חתומים: ר' שמואל סלנט, האדר"ת, ר' חיים ברלין, ר' יצחק בלאזר ור' אליקום שלמה שפירא. גדולי ישראל אלו, עמדו אז בראש העדה האשכנזית בירושלים.
לאחר מכן מובא מכתבו של מרן הראי"ה, שנכתב אף הוא באותם ימים:
כבר נודע לרבים ערך וקדושת שני המפעלים הנאדרים בקודש, אשר בעיה"ק ירושלם תובב"א, בית ת"ת דתשב"ר והישיבה הגדולה עץ חיים שעמה, ובית החולים הגדול בקור חולים האספיטל ששניהם המה ממעמידי העדה הק' אשר בירושלם עיה"ק, אשר מבלעדם לא תוכל עמוד. ע"כ מה נאמנו דברי הגאונים רבותינו שבא"י מרן הגאון רבנו שמואל סלאנט ומרן הגרא"ד ראבינאוויץ תאומים (שליט"א), המודיעים לרבים את גודל האיסור של שינוי צדקה גדולה זאת, וחלילה לשלח יד בכסף הקדשים, לשנות אפילו פרוטה אחת, מהקופות הנקבעות לשם אלו המפעלים הקדושים, לצדקה אחרת. ומובטחים אנחנו בעם קדוש שבכל מקומות תפוצותיהם ישמע לקול מורים, ויזהרו מגעת באלה הקופות המאוחדות לצדקה של שני המוסדות הנ"ל לצרכי צדקות אחרות.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
וכל השומע ישכון בטח ויזכה לראות בנחמת ציון וירושלים, במהרה בימינו אמן.
בעה"ח יום ו' עש"ק ה' אדר שני, תרס"ג
פק"ק בויסק יצ"ו
אברהם יצחק הכהן קוק
עובד עבוה"ק פק"ק הנ"ל.
מכתב הראי"ה בעניין האיסור לשנות הצדקה (ב)
בכרוז מפואר (אשר עותק ממנו שמור בארכיון 'אור האורות', וצילום ממנו מופיע בראש העמוד), שהוציאו 'הצדקות המאוחדות' בערך בשנת תרצ"ב, מובא מכתב נוסף שכתב מרן הראי"ה כהמשך למכתבם הנ"ל של גדולי ירושלים:
ב"ה.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
דברי הגאונים הצדיקים גדולי רבני עיר הקודש ירושלם תובב"א, נוחי נפש ז"ל, אין צריכים חזוק, ובטוח אני באחב"י דורשי ד' ותוה"ק אוהבי ציון וכל מקראיה שישימו את דברי קדשם כחותם על לוח לבם, וסדרי הצדקות וערכי המוסדות הגדולים עמוד ישובנו בקודש יהיו ערוכים ושמורים ע"פ תקנות הגאונים מוסדי דור דורים וזכות קביעות השופרות אשר זכו מני אז אלה המוסדים הקדומים, ראשי בוני הישוב בעיר קדשנו ותפארתנו: צדקת הרמבעה"נ מיסוד הועד הכללי כנסת ישראל , ושתי הבתים הגדולים לתורה ולגמילות חסדים ישיבת עץ חיים הגדולה ות"ת דתשב"ר שלה ובית החולים בקור חולים האספיטאל הכללי , בית יתומים לתורה ולמלאכה מיסודו של הגאון הרי"ל דיסקין ז"ל וחיי עולםם רק בבתי נדיבי אחינו החסידים הי"ו תהיה שמורה וערוכה להם ולא יגעו אחרים בזה, אמנם הרבה מאד הננו חייבים להתאמץ לחזק ולהאדיר את כל מוסדי הקודש לתורה ולתעודה ולחסד ולצדקה אשר בעה"ק בפרט ובאה"ק מכלל ולקרב ולחזק את שלוחיהם וציריהם הנאמנים בכל אופני הנדיבות והאהבה. למכון בית חיינו שישראל מצוינים בהם בכמה דרכים לטובה חוץ מקביעות שופרות זכות קיימת להמוסדים המיוחדים הנזכרים, וצור ישראל יחיש פדות עמו יכונן את חבל נחלתו ועיר מעוזו ובית קדשו ותפארתו ונזכה לכולנו מהרה לראות בתשועת ה' על עם קרובו, כנפשם היקרה ונפש אחיהם החותם בברכה מקודש.
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
