ישיבה
בית המדרש
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
במשנה במסכת שבועות (פרק א' משנה ד') אומר רבי יהודה, ששעיר חטאת של ראש חודש מכפר על עברות שאין בהם ידיעה, לא בתחילה ולא בסוף. ומבררת הגמרא בדף ט.: "אמר רב יהודה אמר שמואל, מאי טעמא דרבי יהודה? אמר קרא "ושעיר עיזים אחד לחטאת לה'" (במדבר כח, טו) – חטא שאין מכיר בו אלא ה' יהא שעיר זה מכפר". כלומר, בכל החטאות נאמר "חטאת" סתם, חוץ משעיר ראש חודש שבו נאמר "לחטאת לה'", משום שהוא בא לכפר על עבירות שאין מכיר בהם אלא ה'.
מתעוררת השאלה: אם אדם לא יודע בתחילה ולא בסוף שיש כאן צד של איסור – מדוע הוא בכלל צריך כפרה? הרי אין כאן שום צד של עבירה. אלא הדבר בא לומר לנו שעניינו של ראש חודש הוא הכפרה העמוקה, על איזו מציאות פנימית-טבעית הקודמת לחטא – שגם היא צריכה להיות נקייה מכל צד של איסור, עוד לפני הכוונות והידיעות שעליהם אחראי האדם. התורה רוצה שהאדם מישראל יהיה נקי מכל וכל, עד שאפילו הצד של התנהגותו הטבעית הבלתי מוכרת לו, יהיה ללא שום צד של עון, ועל זה באה הכפרה בראש חודש.
ראש חודש הוא באמת חג טבעי, חג הקשור בסדרי הזמנים, בסיבוב הלבנה. גם השבת היא כזו, שכן היא זכר למעשה בראשית. יש איזו מחזוריות של שבע המופיעה גם בעצם המציאות הטבעית של העולם. וכפי שחז"ל אמרו לנו במסכת סנהדרין דף סה: על נהר הסמבטיון הנקרא כך משום שבכל ימות השנה הוא שוטף והולך אך ביום השבת הוא שוקט ונח. וכן על הפסקת העונשים של פושעי גיהנום בשבת. כלומר, קדושת השבת קיימת גם למציאות עצמה ולא רק בישראל. זה מה שאומר הפסוק: "והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'" (ישעיהו סו, כג). 'כל בשר' זה ביטוי לצד הטבעי שבאדם. כלומר, כל ראש חודש ישנו איזה תיקון עמוק מאוד הקשור לעצם הטבע של החיים, עד שלעתיד לבוא הטבע יתרומם כל כך עד שגם המציאות הטבעית תהייה בטלה כלפי רבש"ע.
אני רוצה להביא דברים יפים של הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג' פרק מ"ו) הקשורים לעניין: "ראיתי להעירך כאן על דבר נפלא מאוד, והוא אומרו בשעיר חטאת ראש חודש לבדו חטאת לה' , מה שלא אמר בכל שעירי הרגלים ולא בזולתן מן החטאות. וטעם הדבר לדעתי ברור מאוד, והוא: שהקורבנות הללו שמקריבים הצבור בפרקים, כלומר המוספים, הם כולם עולות. ובכל יום מהם שעיר עזים לחטאת והוא נאכל. אבל העולות הם כולם נקטרים, ולפיכך נאמר בהן אשה לה'. ולא נאמר חטאת לה' ולא שלמים לה' – כיון שזה נאכל. וכיון שהיה חשש שמי שהוא ידמה בשעיר ראש חדש שהוא קורבן לירח, כמו שהיו עושים הנבטים במצרים, שמקריבים לירח בראשי החודשים, ביאר בו שזה לציווי ה' לא לירח. ולא חשנו חשש זה בשעירי הרגלים וזולתן, כיון שאין אותם הימים ראשי חודשים, ואין להם סימן המבדילם באופן טבעי, אלא התורה ייחדתן בקביעתה, אבל ראשי החודשים הירחיים אינן מקביעת התורה, אלא העמים היו מקריבין בהם לירח כמו שהיו מקריבים לשמש בעת עלותו ובהגיעו למעלות מסוימות, כפי שמפורסם באותם הספרים. ולפיכך יצאה מן הכלל ההגדרה בשעיר זה ונאמר בו לה', לסלק אותם הדמיונות הקשורים באותם הלבבות החולים אשר חוליים מושרש".
הרמב"ם עומד על הנקודה הטבעית של ראש חודש. אולם, הוא מסביר את לשון התורה בשונה מפשט הגמרא. הגמרא שם בשבועות מביאה את דברי ריש לקיש השואל "מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו "לה'"? אמר הקב״ה: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח". ואף שמשמע שהכפרה באה כאילו על הקב"ה, מסביר הרי"ף שכוונת הגמרא היא שעל ידי כך שראש חודש יהיה יום כפרה ממילא יושלם החיסרון של מיעוט הלבנה. הרמב"ם אמנם הלך בכיוון אחר, אך על כל פנים, דבריו מתקשרים עם מה שאמרנו שראש חודש הוא דבר הקשור עם הטבע, ועצם עניינו הוא לרומם את הטבע, ובכל ראש חודש צריכה להיות התחדשות נוספת של המציאות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
