ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
(אתמול - חטאת העוף, שעושים אותה ברצפה ליד הפינה הדרומית מערבית).
חלק א - המשך מאתמול
א. הפינה הדרומית - מערבית
A. שלושה דברים למטה:
1-2. חטאת העוף והגשת המנחה - כמו שלמדנו אתמול.
3. שפיכת שיירי דם הקרבנות (בחור ביסוד הדרומי, שליד הפינה). נלמד משפיכת החטאות הפנימיות בסוד שהכי קרוב להיכל (מערבי, אז כאן ביסוד שהכי קרוב לירידה מהכבש).
B. שלושה דברים למעלה (כשעומד על המזבח עצמו).
1-2. ניסוך המים והיין (לתוך ספלים שעל הקרן, ויורד לנקב בקרן ובמזבח לתוך האדמה).
3. הזאת דם עולת העוף, כשאין מקום ליד קרן דרומית-מזרחית.
(נמשיך נושא זה מחר)
A. לכתחילה - על הסובב, ליד קרן דרומית-מזרחית
כדי שיהיה קרוב לבית הדשן, שהיה מימין לכבש, כי לשם זורק את הזפק (מוראה) והנוצה (קורקבן/נוצות).
B. בדיעבד (כשאין שם מקום) - על גג המזבח - בקרן דרומית-מערבית.
רי"ח- כשעשה שם, היה צריך לזרוק מעל 30 אמה.
והרי זה 31? לא סופר מקום עמידתו.
ג. (במשנה) - לשלושת העבודות שבקרן דרומית-מערבית - עולה מצד ימין.
A. למה?
רי"ח - נסכים שלא יתעשנו (וייפסלו), והעוף - שלא ימות מהעשן.
B. ורמינהו (קושיא על המשנה/רי"ח) -
כהן שגם הקטיר וגם ניסך - עלה מימין!
תשובה - עלה מימין כי עלה גם להקטיר, ועשה את הסיבוב בלי היין והביאו לו אח"כ.
[C. ברייתא נוספת שמתארת את העלייה משמאל (מערב), וקוראת לזה ימין.
תירוצים: 1. לגרוס שמאל. 2. הכוונה לימין המזבח (נדחה).
חלק ב - משנה - תהליך הקרבת חטאת העוף
(אתמול דיברנו רק על המיקום, עכשיו על העבודות השונות).
א. ההזאה
A. מזה ישירות מגוף העוף ("והזה מדם החטאת"),
B. "על קיר המזבח" - בחצי התחתון.
לכאורה קשה - קל וחומר מחטאת בהמה שמזים למעלה (אם בבהמה - עולה למטה וחטאת למעלה, קל וחומר שבעוף - שעולה למעלה - גם חטאת למעלה).
תלמוד לומר - "והנשאר בדם יימצה על קיר המזבח" (אמנם בפשטות מדבר על המיצוי, אך כיוון שכתוב יימצה ולא ימצה, דורשים גם על דם ההזאה שיורד מעצמו).
ב. המליקה
A. במשנה - חותך עם הציפורן של האגודל מהעורף, ולא יבדיל (רמב"ם - לא יערוף ראשה, רש"י - יחתוך 2 סימנים)
B. איך מולק - רב זוטרא - העוף על כף ידו, בברייתא - העוף על גב ידו, זאת אחת העבודות הקשות במקדש (גם קמיצת המנחה וחפינת הקטורת קשה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
