ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג זלמן מלמד
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אמרו חכמים, מי שרוצה להיות חסיד יקיים ענייני נזיקין. קיום ענייני נזיקין זו מידת חסידות. והדברים טעונים הסבר, שכן חסיד הוא מי שעושה לפנים משורת הדין. אבל מי שעושה כדין בלבד אינו בגדר חסיד. מי שמקיים ענייני נזיקין, דהיינו שאינו מזיק לחברו בשום דרך, איזו מידת חסידות היא זו? הוא לא עשה לחברו שום דבר טוב, אלא רק לא הזיק לו ולא עשה לו רע, וכי זו מידת חסידות? מידת חסידות היא עשיית חסד, עזרה לזולת, מבלי שיש חיוב לעשות זאת, אלא המעשה נעשה מצד הרצון להיטיב.
חכמים גם אמרו, שמי שרוצה להיות חסיד יקיים ענייני ברכות, ויש אומרים יקיים את הנאמר במסכת אבות. דברי חכמים אלו מובנים. אדם שמברך את ד' לפני כל מצוה ומברך את ד' לפני כל הנאה, ועל כל דבר בעולם הוא מברך ומודה לד', זו אכן מידת חסידות. וכן מי שמקיים את הדברים האמורים במסכת אבות ונוהג בכל המידות הטובות של מסכת אבות, הוא באמת במדרגת החסידות. אבל מי שאינו מזיק לאחרים הוא אדם לא רע, מדוע אפוא אומרים חכמים שהמקיים ענייני נזיקין הוא חסיד?
אכן, כוונת חכמים לומר, שמי שאיכפת לו שחברו לא יוזק, כלומר הוא לא רק נמנע מלהזיק בעצמו אלא משתדל שחברו לא יוזק, חביב עליו ממונו של חברו, ואם כאשר הוא רואה מכשול בדרך שיכול להזיק לבריות הוא מסלק אותו, כאשר הוא רואה קוצים ברשות הרבים שיכולים להזיק הוא מצניע אותם, זו מידת חסידות. אין הוא מחויב בדבר, הוא לא שם את המכשול, ובכל זאת הוא מסלק אותו כדי שחברו לא יוזק. במובן מסוים זו מידת חסידות גדולה יותר מאשר עשיית חסד, כי כשאתה מגיש לחבר עזרה הוא מודה לך, הוא מחזיר לך טובה. אבל כשאתה מסלק מכשול והצלת את חברך מנזק בגופו או בממונו, הוא לא מרגיש את עצמו חייב כל-כך , כי הרי לא קיבל ממך מאומה. הווי אומר, סילוק מכשול זה מעשה חסד של אמת, חסד טהור. אין אתה זוכה בהכרת תודה אלא אתה עושה זאת מפני שממונו של חברך חביב עליך ואיכפת לך שהוא לא יוזק. וכל-שכן אם אדם עושה זאת מבלי שאחר רואה ואין הוא יודע את ממונו של מי הוא מציל, שאז זהו אכן חסד אמיתי.
והוא מה שאמרו חכמים "רבי יוסי חסיד", שכן ר' יוסי רגיל היה לומר "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך". אשרינו שיש לנו תורה עם הדרכות נפלאות כאלו, "לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
