ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב יהושע בן אסתר
ביישוב קושיות אלה העלה בספר מנחת עני, ומובא גם בשם הגר"ח, להא דמצינו בברכות כט, א לגבי תפילת הביננו דנשללה במוצש"ק ובחורף, משום שאין בה מקום להבדלה ולשאלת טו"מ. הגמרא מקשה מדוע אי אפשר לכלול הבדלה בתחילת הביננו, ובאופן זה אין חשש שייטרד, ונשארת בקושיא. רבנו יונה מיישב קושי זה. הכלל הוא שרק ברכות שלמות מקומן בהביננו אבל לא הזכרות.
לאור כללו זה של רבנו יונה מיושב שפיר הא דלא כללו הזכרת חנוכה ופורים בברכת מעין ג' שהרי מתכונתה כהביננו אך אם כן קשה מדוע הזכרת שבת ומועד נכללת בברכת העין ג'. ועדיין קשה כנ"ל למה בברכת המזון הזכרת שבת באה לפני ובנה ירושלים ואילו בברכה מעין ג' לאחריה. בישוב קושי זה העלו האחרונים דשתי קושיות אלה אחת מתורצת בחברתה. דכד נדייק נמצא אמנם הזכרת שבת ומועד מופיעה כברכה מיוחדת כמבואר באו"ח סי' קפח סעיף ו: טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אתה ה' וכו' שנתן שבתות ומנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת. וה"ה ליו"ט ולר"ח, ע"ש.
ואכתי היא גופא קשיא, למה תקנו ברכה מיוחדת למי ששכח הזכרת שבת, להא דחידש הראבי"ה (וכן נפסק בשו"ע) דאם שכח יעלה ויבוא או טו"מ או כל דבר שמחזירים אותו ונזכר לפני שהתחיל את הברכה שלאחריה ישלים שם ולא יחזור. וה"נ בנדון דידן, למה לא ישלים את הזכרת שבת ומועד גופא. מוכח מכאן דמעיקר הדבר ראויה הזכרת שבת ומועד לברכה מיוחדת אלא דכללו אותה בברכת ובנה ירושלים, ולכן אם שכח רצה והחליצנו או יעלה ויבוא מזכיר שבת ומועד מעיקר הדין ולא כהשלמה. ומיושב שפיר גם הא דקבעוה לאחר ובנה ירושלים מכיון דמעיקרה מקומה לפני הטוב והמטיב.
כד נדייק נמצא שאין לבוא מקרה זה מדין השלמה, דהא חידושו של הראבי"ה דאם שכח תוספת המחייבת חזרה על הברכה דיכול להשלימה לפני שהתחיל את הברכה הבאה, נובע מתוך כך דחסרונה פוגם את הברכה וטרם נשלמה, ובכך חידושו של הראבי"ה שאם ישלים יתקן את הפגם. להאמור, במקרה דנן הכללת רצה ויעלה ויבוא אינה כתוספת, אלא מכיון דקיימת זהות מסויימת בין שתי הברכות ברכת ירושלים וברכת השבת והחג לכן כללו אותן ביחד. נמצא דאם לא הזכיר שבת או מועד לא נוצר כלל פגם בברכת ובנה ירושלים, ועל כן אין מקום להשלמה אלא מזכיר שבת ומועד מעיקר הדין אומרה בשם ומלכות.
נחלקו הפוסקים אם בכל הברכות דמעין ג' - בין בברכת על המחיה ובין בברכות על היין ועל הפירות - מזכירין מעין המאורע, או רק בברכת על המחיה. מלשון הרמב"ם פ"ג מהל' ברכות הל' יג דייקו דרק בברכה דעל המחיה מזכירים ואילו לשיטת הטור או"ח סי' ר"ח מזכירין בכל הברכות.
להאמור אפשר להסביר נקודת מחלוקתם. סברת הרמב"ם היא דרק בברכת על המחיה, דאם קבעו סעודה על פת הבאה בכסנין חייבים בברכת המזון ולהזכיר את המאורע בברכה, לכן קבעו להזכיר מעין המאורע גם בברכה מעין ג'. אבל בברכה מעין ג' על היין ועל הפירות, גם אם קבעו אין מברכים ברכת המזון, לכן לא קבעוהו במעין ג'. אך שיטת הטור היא דלא פלוג. בכך מוסברת גם מחלוקת הפוסקים אם חייבין להזכיר ר"ח בברכה דמעין ג', שהרי לגבי ר"ח נחלקו הפוסקים אם שכח לומר יעלה ויבוא לפני ובנה ירושלים, ושלוש דעות בדבר: האחת, לא תקנו ברכה מיוחדת. השניה, דתקנוו. והשלישית, מברך ואינו חותם בשם ומלכות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












