ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
לפי המסורת והשקפת העולם היהודית, יש בכל יהודי זיכרון ממעמד הר סיני וחיבור לתורה, לערכיה וללימודה. הניצוץ הזה שנמצא עמוק בנשמותינו הוא שעושה אותנו ליהודים, לעם ולאומה, לדת ולאור לגויים.
חכמי התלמוד נתנו ביטוי לאמונתם העזה בקיומו של הניצוץ התורני הזה בכל יהודי כשאמרו שהניצוץ הזה שמקורו בזיכרון מעמד הר סיני יחזיר את היהודים לדרך הטוב והחכמה. הנביא אומר לנו שגורלו של העם היהודי הוא כזה שבסופו של דבר לא יינתק שום יהודי מזהותו היהודית לתמיד. כוחה של התורה גדול מכדי שיודחק ויישכח לעולמי עד. היא מציקה לנו ולא נותנת לנו שלווה. היא הפכה אותנו לעם שונה, דגול ומוזר גם יחד. אנחנו מזהים את הייחוד הזה בעצמנו. גם התגובות של העולם הלא יהודי לייחוד הזה משתרעות על כל קשת הרגשות, החל בהערצה וקבלה ועד סלידה, שנאה והשמדה. מכל מקום, מתן תורה, רגע ההתגלות לפנינו בהר סיני, הוא שהפך אותנו לעם יחיד ומיוחד לכל אורך ההיסטוריה שלנו.
משום כך, התורה היא אוצר שלכל יהודי יש הזכות והיכולת להשיג, ללמוד ולהבין. היא לא שייכת ליהודי מוגדר או לקבוצה מסוימת של יהודים. למעשה, הנביא מזהיר אותנו מפני "תופשי תורה" אשר "לא ידעוני", אנשים שאוחזים בתורה כאילו היא רק שלהם ואינם יודעים את האלקים באמת. התורה איננה שייכת רק לחרדים או רק לדתיים או רק ל"דוסים" או למפלגה מסוימת או לקבוצת רבנים. היא שייכת לכל היהודים באשר הם, ודבריה, רעיונותיה וערכיה החשובים הם צו ודרך חיים לציבור כולו. הטעות הזאת שעושים כל אלה שאוחזים בתורה כאילו היא שייכת רק לקבוצה מסוימת אחת של יהודים היא אחד האסונות הרוחניים של החברה שלנו בימינו. נדמה שהתפיסה הזאת מובילה את מי שלא רואים את עצמם חלק מהקהילה שומרת המצוות לחשוב שהם פטורים מלימוד תורה, אבל זה לא נכון. התוצאה היא רק קיטוב והדגשת ההבדלים בחברה שלנו. התורה שייכת לכולם, וכולם צריכים ללמוד אותה, כל אחד בדרכו ובהתאם ליכולתו.
דרוש לנו ביטחון בכך שקדושת התורה תשפיע, בסופו של דבר, על חיי האנשים ועל התנהגותם ותהפוך אותם לאנשים טובים יותר.
לפני 70 שנה הרב הגדול מפוניבז', הרב שלמה יוסף כהנמן, הקים ישיבה קטנה על גבעה שוממה בפרברי בני-ברק דאז. רבים פקפקו בהצלחתה של משימה שאפתנית זו. כששאלו אותו "בשביל מי אתה בונה את הישיבה?", השיב הרב ברצינות רבה: "לתושבי עין חרוד". עין חרוד היה אז קיבוץ שמאלני ואנטי-דתי עד מאוד, שנראה רחוק מלימוד התורה ומהמסורת ועל אחת כמה וכמה מקיום מצוות. החודש, חברים מקיבוץ עין חרוד בילו יום של לימוד תורה ותפילה ודיונים בנושאים רציניים עם התלמידים בישיבת פוניבז' בבני-ברק. בעין חרוד מתקיים שיעור תלמוד שבועי כבר תשע שנים. את השיעור הזה ייסד בחור צעיר ששמו ציזלינג, שגר בקיבוץ. סבו של ציזלינג, אהרון, היה שר החקלאות הראשון של מדינת ישראל ואחד החותמים על מגילת העצמאות בתש"ח.
התורה שייכת לעין חרוד לא פחות מאשר למאה שערים. היום מתחוללת בארצנו מהפכה שקטה שבה עוד ועוד יהודים מחפשים משמעות לחייהם ויציבות ברוח ובהשקפה. לכל אורך ההיסטוריה היהודית, התורה תמיד הנחתה את דרכנו שמרה על עם ישראל גם בשעות האפלות ביותר. התורה עומדת לרשות כולם ולימודה על ידי כולם צריך להיות מטרה חשובה לחברה שלנו ולמנהיגיה.
דברי רבנו סעדיה גאון בעירק לפני 1200 שנה ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" נשמעים ברורים ונכונים גם בדור שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
