ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
רבי יוסף לוי חגיז, איש ירושלים, היה אדם אמיד ובעל אמצעים. בגלל הרעב בירושלים עבר להתגורר ביפו. בחושו המסחרי המפותח הבין שהנפט עתיד להיות מבוקש ביותר בזמנים של מלחמה ולכן קנה עבור אחיו היהודים כמות גדולה של פחי נפט והחביאם בתחתית באר באחד מפרדסיו בפתח-תקווה.
באחת השבתות הופתע השומר הערבי שהופקד על אותו פרדס לראות פלוגת חיילים טורקים נכנסת פנימה ועורכת חיפוש יסודי. אחד החיילים השתחל לתחתית הבאר אשר בפרדס וגילה את מחבוא הנפט. השומר הערבי הזדעזע ביודעו מה צפוי לרבי יוסף, בעל הפרדס. הקצין הטורקי שאל אותו למי שייך הפרדס והשומר ניסה להתחמק, אבל לאחר שהקצין לא הרפה נאלץ לגלות לו כי בעל הפרדס מתגורר ביפו ובא לפרדסיו בפתח-תקווה לעתים תכופות.
"קח מהר את הסוס ורכב אל ביתו של בעל הפרדס!", ציווה הטורקי, "ואמור לו כי בפקודת האימפריה הטורקית עליו להתייצב מיד בפני, ואם יסרב מר יהיה גורלו".
השומר התחנן: "אבל הוא לא יבוא היום כי אסור ליהודים לרכב על סוס בשבת".
דברי השומר העלו את חמת הקצין הטורקי והוא החל לצעוק:
"רוץ מיד והבא לכאן את בעל הפרדס, ואם לא יבוא מרצונו הטוב, אני כבר אדאג להביא אותו. לפקודתו של קצין טורקי אף אדם לא העז לסרב!"
השומר התיישב על הסוס ויצא בהול ליפו. אחרי רכיבה של כמה שעות הגיע לבית בשכונת נווה-צדק ביפו ומצא את רבי יוסף לוי בסעודת השבת כשהוא מזמר זמירות בנחת.
השומר החל לספר בפחד למעסיקו כי הטורקים גילו את מצבור הנפט בתחתית הבאר וציוו עליו לקרוא לבעל הפרדס שיגיע מיד לפרדסו.
רבי יוסף לוי סיים את זמירותיו וברך ברכת המזון. בסיימו פנה לשומר:
"קודם כל, התר את הסוס ממושכותיו וקשור אותו לעץ שבחצר! מי התיר לך לרכב על סוסי בשבת?! הלא הזהרתי אותך כמה פעמים שלפי הדין היהודי גם סוס השייך ליהודי צריך לשבות בשבת. עתה קח חמור או סוס בשוק של יפו וחזור לפרדס. אמור לקצין שהיום אצלי שבת וצו האלוקים מחייב אותי יותר מפקודתו של קצין טורקי".
השומר הזהירו מפני העונש הכבד הצפוי לו, ור' יוסף חזר על דבריו כי מי שמפחד מאלוקים לא מפחד מאף אחד.
"אמרתי לקצין שלא תבוא בשבת", אמר הערבי, "אבל הוא לא האמין לי".
השומר הערבי קשר את הסוס לעץ התאנה שבחצר ויצא לחפש סוס אחר כדי לשוב לפרדס בפתח-תקווה. הקצין שחיכה במקום עם חייליו תמה לראות את השומר מגיע בגפו וכעס מאוד לשמע תשובתו. הוא השאיר שני חיילים במקום והחליט לחזור למחרת בבוקר.
למחרת הופיע רבי יוסף בפרדסו רכוב על סוסו והתייצב בפני הקצין הטורקי.
"מדוע לא באת אתמול כאשר שלחתי לקרוא לך?!", הרעים הקצין בקולו.
"מצווה אני על ידי מי שגבוה ממך שלא לבוא בשבת", ענה רבי יוסף בשלווה.
"מי ציווה עליך לסרב פקודה?"
"אלוקים", ענה רבי יוסף, והמשיך "אם היית מקבל פקודה ישירה מהסולטן ירום הודו, וקצין אחר היה מצווה עליך אחרת, למי היית מציית?! הלא גם אתה מאמין שאלוקים הינו מלך על כל המלכים ופקודותיו מחייבות את כולם!"
"ומהו הנפט שמצאתי בפרדסך?", אמר הקצין בלעג, "האם גם זו מצוות אלוקים?"
"בוודאי", ענה רבי יוסף מיד, "האם יעלה בדעתך כי אאגור נפט עבורי ואסכן את חיי?! כל זה הכנתי עבור העניים שיש להם משפחות גדולות ואין להם במה לחמם אוכל לילדיהם. תוכל לברר ביפו ובירושלים אם אני חי בשבילי או בשביל העניים".
"אבל האם לא ידעת שאתה צפוי לעונש כבד על כך?!", תמה הקצין.
"מי שדואג לעניים אלוקים מגן עליו, ואם תעזור לי לקיים מצווה זו, אלוקים יגן גם עליך. בעת מלחמה כולנו זקוקים לעזרתו ביתר שאת".
הקצין הרהר מעט ואמר לרבי יוסף: "אני בעצמי מאמין באלוקים ומכבד מאמינים. אילו היית מגיע אתמול בשבת לא הייתי מאמין לדבריך על דאגה לעניים. אבל כיוון שנוכחתי שאתה באמת מאמין באלוקים, ואפילו מוכן לסכן את חייך ובלבד שלא תעבור על ציוויו, אני למד שאתה איש תם וירא אלוקים. לכן אני משחרר אותך ומשאיר את הנפט ברשותך".
הקצין ושני חייליו נפרדו מרבי יוסף לוי, עלו על סוסיהם ועזבו את הפרדס.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
