ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. למי מותר או אסור לאכול
קטן ובע"מ – מותר, טמא ואונן – אסור.
מי מקבל מהחלוקה –
רמה 1 – טבו"י, מחס"כ, אונן בערב – למרות שבערב מותרים, לא מקבלים (כיוון שביום היו אסורים באכילה/בעבודה)
רמה 2 – קטן, מותר לאכול אך לא מקבל.
רמה 3- בע"מ – מותר לאכול ומקבל בחלוקה (אפילו שאסור בעבודה).
ב. המקור
1. קטן – בגמרא במנחות.
2. בעל מום – שני פסוקים שמתירים לו לאכול (מכאן שגם אוכל וגם מקבל ).
3. טבו"י, מחס"כ ואונן
"הכהן המחטא אותה יאכלנה" – כלומר שמחלקים בשר רק למי שבזמן זריקת הדם היה ראוי ל:
גישה 1 – עבודה (ובעל מום הוא יוצא דופן, כי יש לימוד)
גישה 2 – (רב יוסף) – אכילה .
ג. נפקא מינות לשתי הגישות והכרעה
1. ר"ל – בע"מ שגם היה טמא. 2. רב אושעיא – טמא בקרבנות ציבור.
בשתי השאלות: אם תלוי בעבודה – מקבל, אם באכילה – לא מקבל.
הכרעה – תלוי באכילה (שהרי כה"ג אונן, שהראוי לעבודה ולא לאכילה, ולא מקבל).
חלק ב - אונן
טואמת אונן
במשנה - אונן נוגע, (אך לא עובד ואוכל),
אך במשנה בחגיגה - אונן צריך טבילה לקודשים (אך לא צריך הערב שמש, ולא לתרומה).
תשובות:
1. מדובר אצלנו שטבל .
דחייה - צריך לטבול אחרי האוננות .
2. במשנה בחגיגה הסיח דעתו .
[הסיח דעתו ממה?
אם מטומאת מת - צריך הזאה ג +ז.
אם מטומאת שרץ - צריך הערב שמש + גם לתרומה.
אלא - מטומאות דרבנן (=פוסל ולא מטמא), ולכן לא צריך הערב שמש.
[ראיה שיש הסחת דעת רק מדרבנן -
מגריפה בתוך סל תאנים, ונזהר על התאנים ולא על המגריפה, היא טמאה והם לא. והיא לא מטמאת אותם, כי גם עליה - שמר מטומאת דאורייתא (המטמאות) ורק לא נשמר מטומאות דרבנן (הפוסלות - שלישי, דגו' בסוף תוס' ש"ה מדבר)].
3. ר' אבא בר ממל - ע"פ רי"ח - במשנה בחגיגה מדובר בגזירת רבנן - לא הסיח דעתו כלל, ובכל זאת חז"ל גזרו , וגזרו רק על אכילה ולא נגיעה ולא הצריכו הערב שמש.
[דוגמא - גזרו על כהן שאוכל תרומה שלישית לטומאה - שגם הוא יהיה שלישי, ואסור לו לאכול תרומה טהורה אך לגעת מותר].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













