ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אדם שיש לו על חברו תביעה ממונית. האם מחובתו לתובעו בבית הדין או שזה רשות גרידא אולי עדיף בכלל למחול ולוותר?
תשובה:
א. כמובן שאין חובה לתבוע בבית-דין, וכל אדם רשאי למחול על ממון שחייבים לו. אולם אין עניין למחול בדיני ממונות ואין בזה מידת חסידות אלא אם כן מדובר בנתבע עני וכדו'.
באופן שגם התובע זקוק לכספו יש לו לתבוע, לפי שאמרה תורה "אפס כי לא יהיה בך אביון" ודרשו חז"ל (בבא מציעא ל' ע"א) "שלך, קודם לשל כל אדם".
הרמב"ם בפירושו למשנה (בבא מציעא ב', י"א) ביאר דרשה זו וז"ל:
"והרמז שהאדם עצמו קודם לזולתו יהיה מי שיהיה, אמרו יתעלה בממון אפס כי לא יהיה בך אביון, כאילו אמר שאין אתה חייב לסלק נזק מזולתך אלא בתנאי שלא יחול בך כאותו הנזק שסלקת ממנו, לפי שאם היית במצב שאם תתן לאביון די מחסורו תחזור אתה להיות אביון אינך חייב ליתן לו, והוא אמרם שלך קודם לשל כל אדם".
במסכת בבא מציעא שנינו (ל"ג ע"א) "אבדתו ואבדת אביו - אבדתו קודמת, אבדתו ואבדת רבו - שלו קודם". כמקור לדין מביאה הגמרא את הפסוק הנזכר ולומדת ממנו את הדין 'שלך קודם לשל כל אדם'. ודברים קל-וחומר, אם באבידה שלא ברור שימצאנה עם כל-זה אבדתו קודמת – אף שהדבר נעשה 'על-חשבון' הזולת, כל שכן בחוב גמור שחייבים לו.
ב. אמנם לכאורה נראה שלכתחילה אין לנהוג כך, שהרי נאמר שם "אמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך - סוף בא לידי כך", והשו"ע (חו"מ רס"ד, א') כך פסק: "מי שאבדה לו אבידה, ופגע באבידתו ובאבידת חבירו, אם יכול לחזור את שתיהן חייב להחזירם. ואם לא, יחזיר את שלו, שאבידתו קודמת אפילו לאבידת אביו ורבו, כדדרשינן מאפס לא יהיה בך אביון (דברים טו, ד), ואף על פי כן יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק ולומר: שלי קודם, אם לא בהפסד מוכח. ואם תמיד מדקדק, פורק ממנו עול גמילות חסדים וסוף שיצטרך לבריות ".
הסמ"ע מסביר (שם ס"ק ג') שטעם הדין שלא יקדים תמיד את שלו הוא משום שבזה נמצא "פורק ממנו עול מצוות, מפני שירא לנפשו פן יבוא בעסקו במצוה לידי הפסד ממון", ומובן שהדברים אמורים דווקא בהשבת אבידה שמצווה היא, ראוי לנהוג לפנים משורת הדין. אולם אם אדם חייב לחברו ממון אין מצווה לעשות עמו לפנים משורת הדין, ובוודאי שאינו 'פורק עול מצוות' בכך.
ג. לסיום, יש לדעת שישנה מצווה על הדיינים לדון הנידונים בפניהם, ודרכם מופיע דבר-ה' בעולם, ובמקום ישיבתם שרויה השכינה כמו שנאמר "אלוקים ניצב בעדת א-ל".
לפני בית הדין עומדות שתי משימות: השכנת שלום בין הצדדים, וכמו-כן הוראת משפט התורה 1 .
הר"ן בדרשותיו (דרוש י"א) מבאר כי במשפטי התורה מלבד הסדר המדיני-חברתי שהם יוצרים, אף "נמשך מהם חול השפע האלוקי באומתנו והדבקו עמנו" 2 .
כיוצא בזה כתב הראי"ה קוק זצ"ל (עולת ראיה ח"ב עמ' נ"ט) "המשפטים האלהיים, מתוך שהם נובעים ממקור האמת העליונה, אין מטרתם רק מטרה קרובה, ליישר סכסוכים ארעיים, ההווים בחיי בני-אדם, אלא הם הולכים להעלות את החיים ואת ההויה כולה... משרים את השכינה בעולם ומעלים ע"י השפעתם את האדם ואת העולם, מבירא עמיקתא, לאיגרא רמא, של אור הקדושה העליונה".
ולסיום אביא את דבריו הנפלאים של הרב חרל"פ זצ"ל (בית זבול חלק שישי, משפטי ה', שורש שרשם של משפטי ה'):
"הדינים והמשפטים שבין אדם לחברו, גם כן ירדו ונתגלו למטה עם כל שרשם ומקורם. ובל לדמות כי המשפטים שבין אדם לחברו הם כולם אך בעוה"ז לרגל סכסוכים, אלא שגם להם שורש ומקור למעלה. ורק מיסוד אותו השורש העליון מתהוים מאורעות דינים וסכסוכים, שזה מיסוד גילויים של תורה שבעל פה".
^ 1.מתוך דבריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל (ענבי פתחיה עמ' 231) במאמרו "משפט הפשרה", שם ביאר על פי זה את מחלוקת התנאים (סנהדרין ו' ע"א) בייחס לעשיית פשרה אם מצווה היא או שמא איסור, והיינו שנחלקו מה היא המשימה העיקרית הניצבת לפני הדיינים; השכנת השלום או שמא דווקא הוראת משפטי התורה.
^ 2.עיין בחוברת "כתיבת משנה התורה ע"י מלך ישראל" לרב אוריה שחור (עמ' 19), שכתב לדון מתוך דברי הר"ן אלה בייחס חילוקי התפקידים של הסנהדרין עם מלך ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
