ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
האם באופן בו ברור לי כמעט באופן מוחלט שהנתבע לא יופיע בבית דין רבני, האם ישנה אפשרות לקצר הליך זה, ולתובעו מיד בערכאות?
כתב סירוב - דיני ממונות
אם אדם שאינו שומר תורה ומצוות חייב לי כסף, האם אני חייב לפנות אליו תחילה בבקשה להתדיין בבית דין לפני שאני תובע אותו בבית משפט או שמא לנוכח העובדה שברור שלא ישתף פעולה, עדיף ללכת כבר מיד לבית המשפט?
כמו כן, מה קורה במקרה בו אפקט ההפתעה חשוב, כי אני רוצה להגיש עיקול לפני הגשת התביעה על מנת שלא יבריח נכסים, ועל מנת שלא אמצא את עצמי עומד בפני שוקת שבורה?
תשובה:
בכל תביעה יש לפנות לבית דין הדן על פי ההלכה היהודית. אם הנתבע אינו מוכן לבוא לבית דין ישנן ג' גישות בראשונים מתי מותר לתובעו בערכאות:
א. דעת רב שרירא גאון (מובא בבה"ת): רק לאחר שהתדיינו שניהם בבית דין ויצא חייב ומסרב לקיים את פסק הדין, מותר לתובעו בערכאות שיכופוהו לקיים פסק בית דין.
נחלקו האחרונים לדבריו האם צריך לקבל רשות מפורשת מבית דין בכדי לכופו בערכאות: לדעת ה"ירך אברהם" צריך את רשותם לכך, אולם לדעת ה"טוב טעם ודעת" ה"תומים" וה"נתיבות": אין צורך.
ב. דעת הרמב"ם: יתבענו בבית דין, ואם לא יבוא יקבל מבית הדין רשות לתבוע בערכאות.
ג. דעת רב פלטאי גאון (מובא ברא"ש): כשהמדובר בנתבע שאינו אדם אלם, ניתן לתובעו בערכאות ישירות מבלי לטול רשות מבית הדין לכך.
השו"ע (חו"מ כ"ו, ב') פסק כדברי הרמב"ם:
"הייתה יד עובדי כוכבים תקיפה, ובעל דינו אלם, ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה; אם לא רצה לבא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדייני עובד כוכבים מיד בעל דינו".
כלומר, על-מנת לתבוע אדם בערכאות צריך לתובעו בבית-דין תחילה, ואך במקרה שייסרב או אז תינתן לו הרשות לתובעו בערכאות.
בחלק "גבורת חנניה" שבספרנו נידון עניין זה באריכות שם העלנו שניתן לחלק את הדין לשלושה סוגי נתבעים:
א. שומר תורה ומצוות – חובה לקבל רשות מבית דין.
ב. מחלל שבת בפרהסיא 1 – דינו כגוי לעניין שמותר לקבל יותר מדיני ישראל, אך צריך רשות מבית הדין (ע"פ דברי המנחת יצחק) 2 .
ג. חברה ממשלתית או מסחרית 3 – אין צריך רשות.
זאת בהסתמך על צירוף שלושת הטעמים הבאים:
דעת רב פלטאי גאון הנזכרת שכשברור שיסרב להתדיין בפני בית דין ניתן לתובעו לערכאות מיד. זאת ועוד, החברות חתומות על שטר מפורש שבשעת הצורך ייפנו לדיון בבית-משפט. מלבד זאת, ניתן לדון את החברות כדין 'גברא אלמא' שאין לחשוש בו לתקלה, באופן-זה לדעת חלק מן הפוסקים ניתן לתובעו ישירות לערכאות.
^ 1.בהגדרת מחלל שבת בפרהסיא נחלקו הפוסקים, ישנם האומרים שצריך עדים לכך, וישנם האומרים שמי שמוחזק לרשע ומפורסם א"צ עדים אלא נפסל על פי חזקתו, וכמו כן נחלקו האם צריך שיחלל דווקא בפני עשרה גדולים או שדי בכך אם עשרה יודעים על כך, ויש שיטה לפיה אם בוש לחלל שבת בפני אדם גדול אינו נחשב לפרהסיא שהרי ההגדרה תלויה בחוצפה ופריקת עול, וישנה דעת העיטור שהיא דעה יחידאה שפרהסיא הכוונה דווקא למלאכות קרקע או לקרבנות. עיין בכל זה במשפטי עוזיאל (ג, או"ח נ"ו), ובמנחת יצחק (ו,ט) וביביע אומר (א, יו"ד י"א).
^ 2.בשולי התשובה: יש לדעת שפעמים רבות אף שלמראה עינים נראה שהנתבע לא יסכים להתדיין בדיני תורה, האמת אינה כן.
דוגמא לדבר שמעתי מידידי הרב עידו רכניץ, מנהל בתי הדין של "גזית": מעשה באברך חשוב אחד אשר היה לו סכסוך ממוני עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובצר לו פנה להרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשאלה כיצד עליו לנהוג, מאחר וברור לו שבעל-דינו יסרב להתדיין בפני בית-דין. הרב הורה לו שאינו צריך ללכת לבית דין מוסמך אלא ניתן להקים "בית דין" על ידי ג' מאברכי הכולל שישלחו לו זימון לבוא, וכאשר לא יבוא יתנו לו רשות בכתב לתבוע בערכאות, ודי בזה. וכך היה, לצורך העניין הוקם "בית דין", ונשלחה לאותו נתבע הזמנה לבוא לדין תורה שם. למרבה ההפתעה, כעבור כמה ימים הודיע הנתבע שהוא מוכן לבוא ולהתדיין בפני "בית הדין" ששלח לו זימון, ושבכוונתו להגיע למועד שנקבע לו.
^ 3.ישנו הבדל בין חברה ממשלתית המחוייבת על פי חוק להתדיין בערכאות, לבין חברה מסחרית שאינה מחוייבת לכך. לכן בחברה מסחרית ההיתר הוא דווקא אם ברור לו כשמש שאכן יסרבו לבוא לבית דין, ועיין הערה קודמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
