ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- דיינים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- משפט אזרחי (ערכאות)
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
האם באופן בו ברור לי כמעט באופן מוחלט שהנתבע לא יופיע בבית דין רבני, האם ישנה אפשרות לקצר הליך זה, ולתובעו מיד בערכאות?
כתב סירוב - דיני ממונות
אם אדם שאינו שומר תורה ומצוות חייב לי כסף, האם אני חייב לפנות אליו תחילה בבקשה להתדיין בבית דין לפני שאני תובע אותו בבית משפט או שמא לנוכח העובדה שברור שלא ישתף פעולה, עדיף ללכת כבר מיד לבית המשפט?
כמו כן, מה קורה במקרה בו אפקט ההפתעה חשוב, כי אני רוצה להגיש עיקול לפני הגשת התביעה על מנת שלא יבריח נכסים, ועל מנת שלא אמצא את עצמי עומד בפני שוקת שבורה?
תשובה:
בכל תביעה יש לפנות לבית דין הדן על פי ההלכה היהודית. אם הנתבע אינו מוכן לבוא לבית דין ישנן ג' גישות בראשונים מתי מותר לתובעו בערכאות:
א. דעת רב שרירא גאון (מובא בבה"ת): רק לאחר שהתדיינו שניהם בבית דין ויצא חייב ומסרב לקיים את פסק הדין, מותר לתובעו בערכאות שיכופוהו לקיים פסק בית דין.
נחלקו האחרונים לדבריו האם צריך לקבל רשות מפורשת מבית דין בכדי לכופו בערכאות: לדעת ה"ירך אברהם" צריך את רשותם לכך, אולם לדעת ה"טוב טעם ודעת" ה"תומים" וה"נתיבות": אין צורך.
ב. דעת הרמב"ם: יתבענו בבית דין, ואם לא יבוא יקבל מבית הדין רשות לתבוע בערכאות.
ג. דעת רב פלטאי גאון (מובא ברא"ש): כשהמדובר בנתבע שאינו אדם אלם, ניתן לתובעו בערכאות ישירות מבלי לטול רשות מבית הדין לכך.
השו"ע (חו"מ כ"ו, ב') פסק כדברי הרמב"ם:
"הייתה יד עובדי כוכבים תקיפה, ובעל דינו אלם, ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה; אם לא רצה לבא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדייני עובד כוכבים מיד בעל דינו".
כלומר, על-מנת לתבוע אדם בערכאות צריך לתובעו בבית-דין תחילה, ואך במקרה שייסרב או אז תינתן לו הרשות לתובעו בערכאות.
בחלק "גבורת חנניה" שבספרנו נידון עניין זה באריכות שם העלנו שניתן לחלק את הדין לשלושה סוגי נתבעים:
א. שומר תורה ומצוות – חובה לקבל רשות מבית דין.
ב. מחלל שבת בפרהסיא 1 – דינו כגוי לעניין שמותר לקבל יותר מדיני ישראל, אך צריך רשות מבית הדין (ע"פ דברי המנחת יצחק) 2 .
ג. חברה ממשלתית או מסחרית 3 – אין צריך רשות.
זאת בהסתמך על צירוף שלושת הטעמים הבאים:
דעת רב פלטאי גאון הנזכרת שכשברור שיסרב להתדיין בפני בית דין ניתן לתובעו לערכאות מיד. זאת ועוד, החברות חתומות על שטר מפורש שבשעת הצורך ייפנו לדיון בבית-משפט. מלבד זאת, ניתן לדון את החברות כדין 'גברא אלמא' שאין לחשוש בו לתקלה, באופן-זה לדעת חלק מן הפוסקים ניתן לתובעו ישירות לערכאות.
^ 1.בהגדרת מחלל שבת בפרהסיא נחלקו הפוסקים, ישנם האומרים שצריך עדים לכך, וישנם האומרים שמי שמוחזק לרשע ומפורסם א"צ עדים אלא נפסל על פי חזקתו, וכמו כן נחלקו האם צריך שיחלל דווקא בפני עשרה גדולים או שדי בכך אם עשרה יודעים על כך, ויש שיטה לפיה אם בוש לחלל שבת בפני אדם גדול אינו נחשב לפרהסיא שהרי ההגדרה תלויה בחוצפה ופריקת עול, וישנה דעת העיטור שהיא דעה יחידאה שפרהסיא הכוונה דווקא למלאכות קרקע או לקרבנות. עיין בכל זה במשפטי עוזיאל (ג, או"ח נ"ו), ובמנחת יצחק (ו,ט) וביביע אומר (א, יו"ד י"א).
^ 2.בשולי התשובה: יש לדעת שפעמים רבות אף שלמראה עינים נראה שהנתבע לא יסכים להתדיין בדיני תורה, האמת אינה כן.
דוגמא לדבר שמעתי מידידי הרב עידו רכניץ, מנהל בתי הדין של "גזית": מעשה באברך חשוב אחד אשר היה לו סכסוך ממוני עם אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובצר לו פנה להרה"ג זלמן נחמיה גולדברג שליט"א בשאלה כיצד עליו לנהוג, מאחר וברור לו שבעל-דינו יסרב להתדיין בפני בית-דין. הרב הורה לו שאינו צריך ללכת לבית דין מוסמך אלא ניתן להקים "בית דין" על ידי ג' מאברכי הכולל שישלחו לו זימון לבוא, וכאשר לא יבוא יתנו לו רשות בכתב לתבוע בערכאות, ודי בזה. וכך היה, לצורך העניין הוקם "בית דין", ונשלחה לאותו נתבע הזמנה לבוא לדין תורה שם. למרבה ההפתעה, כעבור כמה ימים הודיע הנתבע שהוא מוכן לבוא ולהתדיין בפני "בית הדין" ששלח לו זימון, ושבכוונתו להגיע למועד שנקבע לו.
^ 3.ישנו הבדל בין חברה ממשלתית המחוייבת על פי חוק להתדיין בערכאות, לבין חברה מסחרית שאינה מחוייבת לכך. לכן בחברה מסחרית ההיתר הוא דווקא אם ברור לו כשמש שאכן יסרבו לבוא לבית דין, ועיין הערה קודמת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








