ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הנרצחים מאיתמר הי"ד
לפני זמן מה תרמתי כסף לאירגון צדקה מסוים. לאחרונה התעורר בי רצון להעבירו לארגון צדקה אחר – בעקבות עגמת-נפש שחוויתי מן הארגון הראשון. שאלתי האם הדבר אפשרי מבחינה הלכתית.
תשובה:
משעה שהגיע הכסף לרשות ארגון הצדקה זכו בו העניים, ושוב אינו ניתן לחזרה.
מקורות וביאורים:
מקור סוגיה זו בדברי הגמרא מסכת בבא קמא (דף ל"ו ע"ב):
אמר ליה ההוא גברא: הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא נתביה לעניים. הדר אמר ליה: נתביה ניהלי איזיל ואברי ביה נפשאי. א"ל רב יוסף: כבר זכו ביה עניים. ואף על גב דליכא עניים הכא, אנן יד עניים אנן".
ודברי התוספות שם (ד"ה יד עניים אנן) שאף על-פי שלא בקש לחזור מעצם נתינת הצדקה אלא רק לשנותה מעני לעני אינו יכול מאחר ומשעה שהגיע הכסף ליד הגבאי המסויים מיד זכו בו העניים שבאים מכוחו.
יסוד זה מבואר עולה מדברי הגמרא מסכת ערכין (דף ו' ע"א):
אמר רב האומר 'סלע זו לצדקה' מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר, בין אמר 'עלי' בין אמר 'הרי זו'. תנו רבנן: 'סלע זו לצדקה' - עד שלא באתה ליד גבאי מותר לשנותה. משבאתה ליד גבאי אסור לשנותה.
את הדברים האלה פסק מרן בשו"ע (יורה דעה סימן רנ"ט סעיף א'): האומר 'סלע זו לצדקה' או שאומר 'הרי עלי סלע לצדקה' והפרישו, עד שלא בא ליד הגבאי יכול לשנותו - בין ללוותו לעצמו בין ללוותו לחבירו, ויפרע אחר תחתיו. משבא ליד גבאי אסור ללוותו - בין לו בין לאחר בין לגבאי.
מן האמור עולה כי מאחר והכסף הגיע מכבר לידי הארגון נכנס לרשות העניים ושוב אין אפשרות להוציאו משם ואף לא למטרת צדקה אחרת.
יש לציין שדברים אמורים בארגון שמנוהל על-ידי אנשים ישרים ויראי אלוקים רק שהיית מעדיף לתרום את כספך לארגון אחר. אמנם במקרה שמתעורר חשד לגבי התנהלותו של הארגון וקיים חשש שמא בשל כשלים או רמאויות כל-שהם לא תגיע אותה תרומה לידי העניים – במקרה זה ניתן לשנות את התרומה מארגון אחד למשנהו [במקרה שהועבר הכסף לידי אותו ארגון בעייתי יהא על תורמו לתובעו בבית-דין בצירוף ראיות מתאימות ובכך יוכל להוציאו מידם].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
