ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - עיקר הסוגיא - פיצול השיעור לשני כלים
א. קבלת כל שיעור הדם בכלי אחד
מפורש בברייתא לגבי מי חטאת, ור"א מרחיב זאת לדם, והמקור "בדם" (רבא - וכן מפורש בברייתא).
ב. קידוש המנחות
A. במנחת חביתין - האם מתקדש בשני כלים - רי"ח - לא, ר"א - כן.
קשה - ר"א סותר עצמו מדם? תשובה - לא לומד מנחות מדם.
B. ראיות לרי"ח מברייתות. דחיה: 1. הברייתות רק לכתחילה . 2. מה שמעכב זה שיביא כל השיעור מביתו ("חק")
C. במנחות רגילות - שקידש חצי עישרון ומתכוון להוסיף, האם קדוש? רי"ח - כן, רב - לא.
למה כאן מודה רי"ח - כי דעתו להוסיף.
רב - סובר כרי"ח במנחת חביתין (וצ"ע למה, הרי ר"א אמר שניתן לפצל רק במנחת חביתין).
חלק ב - המקרים מהם רואים ש"לומדים דבר מדבר" + גופא
א. ר"א -
אפשר לקמוץ בהיכל - כיון שאפשר לקמוץ בעזרה.
קושיות:
1. קושיא על הדין - ר' ירמיה - "וקמץ משם" - ממקורם של הזר (עזרה). תשובה - הברייתא באה הרחיב - שלא צריך דווקא צפון.
[למה שנצריך צפון: 1. בניין אב משאר ק"ק. דחייה - אפשר לפרוך שהם חמורים יותר. 2. היקש להגשה].
2. קושיא על העיקרון של לימוד דבר מדבר -
כדי להיחשב כ"חסרה אחרי הקמיצה" - במנחה רגילה צריך קמיצה בפועל, בלחם הפנים מספיק שהגיע זמן ה"קמיצה" (הסרת הבזיכין).
תשובה - בלחה"פ זה שונה כי הקומץ כבר מבורר.
ב. רי"ח -
שחיטה בהיכל כשירה - נלמד משחיטה בעזרה.
(וקצת קשה - 1. כאן זה מקום ממקום. 2. רי"ח נתן סיבה - שלא יהא טפל (עזרה) חמור מן העיקר (היכל)).
קושיא על סברת "שלא יהא טפל" - למה לגבי איכלת קודשי קודשים בהיכל לא השתמשו בסברא זו? תשובה - כי זה דבר שהוא גם לטובתנו.
ג. רב
A. אפשר לקדש חלקי מנחה בפנ"ע (סולת, שמן, לבונה) - נלמד מדברים בהם קרבים בפנ"ע.
B. ר' חנינא - צריך לקדש את כל חלקי המנחה.
C. גם שמואל כרב - מכך שאמר שכלי מדידת לח מקדשים יבש, והוכיח מקרבנות הנשיאים, ומכאן שהכלי מקדש גם יבש בפנ"ע.
חלק ג - השלמת הברייתא של דם
א. וטבל - שלא יספג.
ב. מן הדם - כל הזאה יקח דם חדש, והדם שנשאר נפסל.
קושיות:
1. אם הדם נטף על בגד - מצריך כיבוס, אך רק לפני ההזאות. ומשמע - גם בין ההזאות (לפני הסיום) - מצריך כיבוס. תשובה - הכוונה לפני תחילת ההזאות.
2. בהזאת דם פרה אדומה - מקנח בגוף הפרה. ואיך יקנח בין הזאה להזאה, הרי הוא במקום אחר בהר? תשובה - מקנח על שפת המזרק.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.











