ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - עיקר הסוגיא - פיצול השיעור לשני כלים
א. קבלת כל שיעור הדם בכלי אחד
מפורש בברייתא לגבי מי חטאת, ור"א מרחיב זאת לדם, והמקור "בדם" (רבא - וכן מפורש בברייתא).
ב. קידוש המנחות
A. במנחת חביתין - האם מתקדש בשני כלים - רי"ח - לא, ר"א - כן.
קשה - ר"א סותר עצמו מדם? תשובה - לא לומד מנחות מדם.
B. ראיות לרי"ח מברייתות. דחיה: 1. הברייתות רק לכתחילה . 2. מה שמעכב זה שיביא כל השיעור מביתו ("חק")
C. במנחות רגילות - שקידש חצי עישרון ומתכוון להוסיף, האם קדוש? רי"ח - כן, רב - לא.
למה כאן מודה רי"ח - כי דעתו להוסיף.
רב - סובר כרי"ח במנחת חביתין (וצ"ע למה, הרי ר"א אמר שניתן לפצל רק במנחת חביתין).
חלק ב - המקרים מהם רואים ש"לומדים דבר מדבר" + גופא
א. ר"א -
אפשר לקמוץ בהיכל - כיון שאפשר לקמוץ בעזרה.
קושיות:
1. קושיא על הדין - ר' ירמיה - "וקמץ משם" - ממקורם של הזר (עזרה). תשובה - הברייתא באה הרחיב - שלא צריך דווקא צפון.
[למה שנצריך צפון: 1. בניין אב משאר ק"ק. דחייה - אפשר לפרוך שהם חמורים יותר. 2. היקש להגשה].
2. קושיא על העיקרון של לימוד דבר מדבר -
כדי להיחשב כ"חסרה אחרי הקמיצה" - במנחה רגילה צריך קמיצה בפועל, בלחם הפנים מספיק שהגיע זמן ה"קמיצה" (הסרת הבזיכין).
תשובה - בלחה"פ זה שונה כי הקומץ כבר מבורר.
ב. רי"ח -
שחיטה בהיכל כשירה - נלמד משחיטה בעזרה.
(וקצת קשה - 1. כאן זה מקום ממקום. 2. רי"ח נתן סיבה - שלא יהא טפל (עזרה) חמור מן העיקר (היכל)).
קושיא על סברת "שלא יהא טפל" - למה לגבי איכלת קודשי קודשים בהיכל לא השתמשו בסברא זו? תשובה - כי זה דבר שהוא גם לטובתנו.
ג. רב
A. אפשר לקדש חלקי מנחה בפנ"ע (סולת, שמן, לבונה) - נלמד מדברים בהם קרבים בפנ"ע.
B. ר' חנינא - צריך לקדש את כל חלקי המנחה.
C. גם שמואל כרב - מכך שאמר שכלי מדידת לח מקדשים יבש, והוכיח מקרבנות הנשיאים, ומכאן שהכלי מקדש גם יבש בפנ"ע.
חלק ג - השלמת הברייתא של דם
א. וטבל - שלא יספג.
ב. מן הדם - כל הזאה יקח דם חדש, והדם שנשאר נפסל.
קושיות:
1. אם הדם נטף על בגד - מצריך כיבוס, אך רק לפני ההזאות. ומשמע - גם בין ההזאות (לפני הסיום) - מצריך כיבוס. תשובה - הכוונה לפני תחילת ההזאות.
2. בהזאת דם פרה אדומה - מקנח בגוף הפרה. ואיך יקנח בין הזאה להזאה, הרי הוא במקום אחר בהר? תשובה - מקנח על שפת המזרק.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









