ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - יציקה ע"י זר
אתמול - משנתנו - כשירה, ר"ש - פסולה.
א. מקור המחלוקת
A. הפסוק (ויקרא ב, א-ב): " ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'... ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה.
והביאה אל בני אהרן הכהנים, וקמץ משם מלוא קומצו... והקטיר הכהן את אזכרתה...".
B. המחלוקת
רבנן - מקמיצה ואילך מצוות כהונה.
ר"ש - לומד שהכהנים מתייחסים גם לפסוק א -
1. מקרא נדרש לפניו ואחריו .
דחייה - (ימין) " ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו , ונתן על קרנות מזבח העולה". אצבע=ימין.
רבנן - לפניו ואחריו (לקיחה ונתינה), ר"ש - רק לאחריו (הנתינה).
2. ו הביאה - ו"ו מוסיף על עניין ראשון.
קשה - ( זר בזבחים. ויקרא א) - " וסמך ידו על ראש העולה... ושחט את בן הבקר לפני ה', והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם, וזרקו את הדם על המזבח סביב" - מקבלה ואילך צריך כהן. למה כאן לא אומרים ו"ו מוסיף? תשובה - נלמד היקש לסמיכה (שזה בבעלים).
[קושיא על ההיקש לסמיכה - אולי נצריך שחיטה בבעלים דווקא ? תשובות: 1. קו"ח מזריקה (שמכפרת ולא צריכה בעלים). דחייה - זה "אפשר משאי אפשר". 2. בפר של כה"ג ביו"כ הבעלים שוחט - "ושחט את פר החטאת אשר לו" - מכאן שבשאר הבעלים לא צריכים].
(א, אמצע)
חלק ב - עיכוב במנחות
א. רב - "תורה" ו"חוקה" באים לעכב
שלושה שלבים בהבנת רב -
A. צריך את שניהם (כמו בפרה אדומה - "זאת חוקת התורה")
a. קושיות ותירוצים - רק תורה מעכבת:
1. בנזיר - (תנופה בשלמי נזיר). תשובה - "כן יעשה".
2. תודה - (4 מיני לחמים). תשובה - הוקשה לנזיר (לגבי כמות הסולת ושמן בלחמי התודה ולחמי הנזיר).
3. מצורע - (4 מיני המצורע מעכבין (שתי ציפורים, עץ ארז, שני תולעת, אזוב)). תשובה - "זאת תהיה תורת המצורע".
b. קושיא - רק חוקה מעכבת - ביום כיפור (שני השעירים מעכבים). אין תשובה .
B. או תורה או חוקה.
קשה - בכל הקרבנות כתוב " תורה " ("זאת התורה לעולה, למנחה ולחטאת ולאשם וכו'"), ולא הכל מעכב (כמו במשנתנו, שהבלילה לא מעכבת).
C. תורה - לא מעכבת, חוקה - מעכבת.
קשה - במנחה כתוב "חוקה", ולא הכל מעכב (רב - רק איפה שיש כפל ציווי - מעכב ).
תשובות:
1. "חוקה" כתובה שם ביחס לאכילה. דחייה - בלחם הפנים נאמר על האכילה, וכן מעכב. 2.
2. במנחת העומר כתוב - "והיקטיר הכהן את אזכרתה (של מנחת העומר) וגירשה ומשמנה ". - שם יש לימוד שמעכב (לגבי הכמות), משמע שבשאר לא מעכב .
(עמוד ב, 1+)
ב. גופא - עיכוב במנחות
מחלוקת רב ושמואל -
שמואל - אין שום עיכוב (מלבד "מגרשה ומשמנה"). רב - כשיש כפלות - יש עיכוב.
A. דעת שמואל -
הבנה א - אין שום עיכוב (מלבד לגבי הצורך בסולת ושמן - יש לימוד שמעכב לפי כולם ("מסלתה ומשמנה", "מגרשה ומשמנה")).
הבנה ב - לפי שניהם מעכב, אלא - נחלקו על כפלות של שעה+דורות -
האם קמיצה ללא כלי מעכבת? יש שני לימודים - 1. "והרים ממנו בקומצו " (ולא "מלוא קומצו"). 2. מנחת אהרן בחנוכת המשכן - "וימלא כפו ממנה".
רב - נחשב כפול ומעכב, שמואל - לא כפול ( לא לומדים דורות משעה (חנוכת המשכן)).
[קשה - הרי את הדין שכלי לאיחסון לח מקדש יבש - למד בקרבנות הנשיאים. תשובה - שם אוזכר 12 פעם].
(ב מתחת לאמצע)
B. דעת רב - כפלות מעכבת
קושיות:
1. רב כהנא ורב אסי - הגשת המנחה למזבח לא מעכבת (משנתנו) , למרות שיש כפלות
והרי שם יש כפלות: "(ויקרא ב,ח) - "והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח" + (ויקרא ו, ז) - "הקרב אותה בני אהרן לפני ה' אל פני המזבח".
דחייה - הפסוק השני בא ללמד את מיקום ההגשה (רבנן - פינה דרומית מערבית, ר"א - קיר דרומי, משוך לצד מערב).
2. רב הונא - והרי מלח על הקומץ מעכב , למרות שאין כפילות (ב, 2 שורות מלמטה)
[מניין שמעכב, דתניא - נאמר בסוף פרשיית מתנות כהונה (במדבר יח) - "ברית מלח עולם היא".
ר"י - בא ללמד על המלח שחייב להיות לעולם על הקרבן/מנחה. ר"ש - בפשטות הפסוק על מתנות כהונה, לכן לומד מגז"ש לכהונת פנחס - "ברית כהונת עולם".
a. תשובות:
1. רב יוסף - רב כמשנתנו (שם מפורש שהמליחה לא מעכבת ).
דחיית אביי- (כמו שראינו בדף יח) - אפשר לפרש שכוונת המשנה לא לומר שלא מעכב אלא שמותר בזר (כמו שאמרנו לגבי יציקה ).
דחיית רב יוסף לאביי - לא יתכן שהכוונה להתיר לזר למלוח, הרי לזר אסור לעלות למזבח!
2. אב"א - אכן מעכב , ונלמד מ" ברית ".
b. שלילת עצם השאלה - הרי כן שנה פעמיים -
"ברית מלח כהונת עולם" (במדבר יח),"וכל קרבן מנחתך במלח תמלח, ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך, על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג).
דחייה - הפסוק ההוא תפוס.
למה הוא תפוס? נראה מחר...
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









