ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
בהיותה כאמור בירתו של מלך הכבוד יתברך, ועיניו צופיות בה תמיד, כאומרו יתברך, ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה (דברים י"א י"ב), על כן יש להזהר משנה זהירות מכל נדנוד חטא ועון ח"ו בתוככי הארץ הקדושה, כי אינו דומה הממרה פי המלך בנוכחותו, או בארמונו, וק"ו בשניהם יחד, לממרה פי המלך שלא בנוכחותו, או מחוץ לארמונו. השכל מחייב, שעונשו של הראשון גדול פי כמה מעונשו של השני, וברור הדבר כשמש, שלא ימצא לו שום סניגור בעולם אשר יהיה מוכן להגין עליו מחמת המלך ומזעפו, או ללמד עליו זכות כל שהיא, כי אין כל זיק של תקוה להצלה או להקלת העונש, באמור אליו כן משפטך אתה חרצת. ורק בטענה אחת ויחידה ניתן להצילו למצער מהעונש הכבד הצפוי לו, והיא שהממרה הנו בלתי שפוי בדעתו, ובלתי נורמלי, ואינו אחראי על מעשיו.
והנה, הארץ הטובה והקדושה הזאת, היא בירתו וארמונו של המלך העליון יתב"ש כאמור. הייתכן להעלות על הדעת להמרות את פיו יתברך, ולעבור על הוראותיו ומצוותיו הנחמדים מזהב ומפז רב בתוך ארמונו ובירתו? ובנוכחותו? ובמיוחד ביודענו נאמנה שכל תכליתם היא לטוב לנו כל הימים. העושה זאת, בהחלט חסר יציבות נפשית הנהו, ועל סף השיגעון עומד, כי אינו שוקל בפלס השכל והתבונה את מה שהוא עושה, ובפני מי עושה. ולכן האדם הבריא ברוחו, ואין בקרבו רוח עועים, ידע להעריך כראוי המתנה היקרה הזאת, שהוא יתברך העניק והועיד לנו בחסדו הגדול, ולא להיות כפוי טובה ח"ו כלפיו יתברך, ועלינו לקיים באהבה רבה ובשמחת עולם כל מצוותיו הישרים, וללכת בדרכיו כל הימים. ואולי אל זה ירמזון דברי רבותינו הקדושים, באומרם, כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה (כתובות ק"י ע"ב), והבן.
וכן הודיעונו רז"ל ברוח קודשם באומרם, כל מי שקבוע בארץ ישראל, ומדבר בלשון הקודש, ואוכל פירותיו בטהרה, וקורא ק"ש בבוקר ובערב, יהא מבושר שבן העולם הבא הוא (ירושלמי סוף פ"ג דשקלים). ובדבריהם הקדושים טמון רעיון יקר ונפלא, והוא, שע"י ארבעה דברים יזכה האדם לחיים הנצחיים לאור באור החיים, והם:
א. טהרת המקום
ב. טהרת הנפש
ג. טהרת הגוף
ד. קבלת עול מלכות שמים וקיום המצות.
וז"א כל הקבוע בא"י, היינו טהרת המקום, שהארץ טהורה ואוירה טהור, ועל כונה זאת אמרו ז"ל, כל הדר בא"י שרוי בלא עון, שנאמר העם היושב בה נשוא עון (כתובות קי"א ע"א), כלומר הארץ מסוגלת לטהר את האדם מחלאת עונותיו. ומדבר בלשון הקודש, היינו טהרת הנפש, שאינו מדבר בשפות זרות וטמאות. ואוכל פירותיו בטהרה, היינו טהרת הגוף, שמכניס לגופו רק דברים כשרים ומותרים. וקורא ק"ש בבוקר ובערב, היינו קבלת עול מלכות שמים וקיום מצות, וכמ"ש רז"ל, למה קדמה פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"ך מקבל עליו עול מצות (ברכות י"ג ע"א). אדם כזה, מובטח לו שהוא בן העולם הבא (ראה קרבן העדה שם). מבואר מכל זה, כמה גדולה ורמה מעלת הארץ וקדושתה, וכמה על האדם לעשות כל מאמץ לעזוב ארצות העמים ולקבוע משכנו בתוכה, וכמה עליו להזהר מטומאת העונות, ולהתנהג בקדושה ובטהרה כיאות למקדש מלך, הוא מלך הכבוד סלה.
ועלינו לשבח לאדון הכל יתב"ש, שאחרי קרוב לאלפיים שנות נדודים בנכר, תקופה ארוכה וחשוכה המלווה ברדיפות והשמדות לאין ספור, האיר שוב פניו אלינו ובאהבתו ובחמלתו הגיענו עד הלום, לראות בתקומת עם ישראל בארצו, בשוב בנים לגבולם. אולם רוב העם היהודי עדיין נשאר בגולה, כי למרבה הצער, טרם חדרה לתודעתו ההכרה הפשוטה שאינו אלא אזרח נסבל בארץ לא לו, וגר בארץ נכריה, ואין הבדל באיזה ארץ הוא נמצא, במזרח או במערב, כי בכל מקום השנאה רודפת אחריו, ובמישרין או בעקיפין מצירים ומציקים את רגליו על כל צעד ושעל. והמסקנה המתבקשת מאיליה, שאין מקום בעולם שבו ימצא היהודי מנוחה לגופו וקדושה לנפשו חוץ מארץ ישראל. והקריאה שהכריז כורש בשעתו מי בכם מכל עמו יהי אלקיו עמו ויעל (עזרא א' ג'), היא כעת צו השעה ומצוה בשעתה. ושמעתי רמז נאה בדברי הנביא ישעיה ע"ה, באומרו, כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשונה, להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם ה' אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך (ישעיה ס' ט'), שרצה לרמוז בזה, שרק אלה שיצאו מהגולה ויבואו בראשונה דהיינו שיקדימו לבוא, הם יצליחו להציל גם את רכושם כספם וזהבם, ודי לחכימא ברמיזה, כי הרמז ברור ושקוף.
תמצית הדברים
א. על כל יהודי להגשים שאיפת הדורות וכמיהתם העמוקה, לבוא לרשת הארץ הנבחרת, ולהתבסם מאוירה הטהור, לחונן את עפרה, ולבנות הריסותיה.
ב. לחיות בה חיים קדושים וטהורים, בקיום מצותיו יתב"ש כאשר צונו בתוה"ק, מתוך התעלות רוחנית והתרוממות הנפש, ולשאוף תמיד להתגשמות יעודי הנביאים במלואם, שתכליתם והיתה לה' המלוכה, יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
